דעות שונות בנוגע לעונש הראוי בעקבות עבירות אלימות מחמירות

בנעוריו הופנה לשירות המבחן לנוער בשל עבירות גניבה ואלימות.

נשאלת איפוא השאלה מהו היחס בין הסדרי טיעון לעקרונות תיקון 113 והאם יש ליישם את מתוה הבניית הענישה גם על הסדרי טיעון או שמא מדובר בשתי מערכות שיקולים נבדלות זו מזו המוליכות לעיתים למסקנות שונות באשר לעונש הראוי לנאשם.

עוד נקבע שמתפקידה של התביעה להסביר לבית המשפט ולו בתמצית מה היו שיקוליה עת כרתה את הסדר הטיעון וכנגזרת משיקולים אלה יתאפשר לבית המשפט ליתן את המשקל הראוי להסדר ולמידה שבה עליו לתת דעתו למיתחם העונש הראוי ולעקרונות תיקון 113.

עוד אוסיף שהרגישות הנדרשת מעיסוק בעבירות אלימות בתוך המשפחה מחייבת במקרים המתאימים שבהם לא נמצאה חומרה יתרה בעבירות וקיים סיכוי ממשי לשקום היחסים במשפחה, להעניק מעמד בכורה לאנטרס טובת המשפחה, וכך סברתי שיש לנהוג במקרה זה. גם תיק החזקת הסכין אינו מטה את הכף אל עבר ההחמרה שלה טענה המאשימה שכן מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירה זו נמצאה נמוכה ומאז שנעברה חלפו למעלה מארבע שנים.

...

בהתייחס למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלה האם התסקירים חיוביים או שאינם חיוביים, סבורני שבמקרה זה ההכרעה בין עמדות הצדדים מייתרת את הצורך להכריע גם בשאלה זו. אף על פי כן אעיר שהמונח "תסקיר חיובי" אינו ברור די הצורך ולדעתי עדיף להימנע משימוש בו במסגרת הסדרי טיעון שכן כמו במקרה שלפנינו יש בתסקירים פנים לכאן ולכאן.

בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן: שירות לתועלת הציבור בן 200 שעות, בהתאם לתכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 30 יום.

הוצע לנאשם להתחיל הליך טפולי אך הוא נימנע מלשתף פעולה ולא מסר בדיקות שתן כנדרש ואף הגדיל ועשה והצהיר שאין בכוונתו להפסיק השמוש בסמים, מחוות דעת ההגנה עולה תמונה שונה, בעיניין זה ציין ב"כ המאשימה שלפי הפסיקה יש לתת הבכורה לתסקיר שירות המבחן על פני חוות דעת פרטית.

טען כי העונש הראוי בנסיבות תיק זה הנו מספר חודשים בעבודות שירות, משום שהנאשם ללא עבר פלילי, מאז הארוע חלפו שנתיים והנאשם לא הסתבך שוב בפלילים, ההליך הטיפולי לא היתקדם לא רק בגלל הנאשם אלא בשל משבר הקורונה.

בתי המשפט עמדו על כך בפסיקה במהלך השנים, ראה ע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת ישראל, ע"פ 6758/07 פלוני נגד מדינת ישראל ולאחרונה ראה רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל , שם נקבע כי: "... יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף..." נסיבות הקשורות בבצוע העבירה מכתב האישום עולה, כי הנאשם ביצע עבירת תקיפה חבלנית כלפי המתלוננת, אישתו על רקע ויכוח ביניהם.

...

ע"פ (מרכז) 249/12 נועם נ' מדינת ישראל - נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בתקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים והיזק לרכוש במזיד, ונדון ל- 8 חודשי מאסר.

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לנסיבות העבירה שבפני, אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות בבית חולים הרצפלד, רח' דרך ארץ 1.

ב"כ המאשימה טענה לשלושה אירועים בגינם יש לקבוע שלושה מתחמים שונים שכל אחד מהם נע בין עונש של 8 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל הרף העליון.

באשר לעונשו של הנאשם טענה ב"כ המאשימה שלחובת הנאשם ארבע הרשעות קודמות כאשר האחרונה בהם היא משנת 2020 בגין עבירות אלימות כלפי בת זוג כאשר מדובר באותה מתלוננת וכן עבירות נוספות שעניינן סמים.

לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש.

אשר על כן במכלול השיקולים לקולא ולחומרא ולאחר ששוכנעתי שיש מקום לחרוג ממיתחם העונש אותו קבעתי אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, לרבות עבירת איומים כלפי בת זוג.

...

שוכנעתי שיש לאפשר לנאשם להתמקד בטיפול ולהשקיע בו את מירב המאמצים על מנת שיצליח הגם שהנאשם סבר שאינו זקוק לטיפול.

אמנם המלצת שירות המבחן היא המלצה בלבד ועל בית המשפט לשקול שיקולי ענישה נוספים, אך יחד עם זאת אני סבורה שניתן להיעתר להמלצתו המקצועית של שירות המבחן מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים.

אשר על כן במכלול השיקולים לקולא ולחומרא ולאחר ששוכנעתי שיש מקום לחרוג ממתחם העונש אותו קבעתי אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, לרבות עבירת איומים כלפי בת זוג.

משהוטלה על נהג פסילה, מטרתה העמדתו על נהיגתו השגויה ויצירת תמרור בפניו כדי לגרום לו לשפר הקפדתו על חוקי התעבורה השונים.

ברע"פ 665/11 אבו עאמר נ' מדינת ישראל קבע כ' השופט רובינשטיין : "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם יקרו חלילה, בעת נהיגה כזאת". ברע"פ 221/11 הראל נ' מדינת ישראל, אף הוא מפי כ' השופט רובינשטיין: "במובן הרחב, על בית משפט זה לשלוח מסר צלול וברור לפיו בעבירות מסוג זה, במיוחד כאשר למבקש עבר תעבורתי מכביד, ינקוט בית המשפט במדיניות ענישה מחמירה המשקפת את הסכנה הטמונה בהן לציבור הרחב". דיון הריני קובעת כי המיתחם העונשי הראוי נע בין 6 חודשי פסילה לבין 20 חודשי פסילה בצד מאסר הנע בין מאסר מותנה לבין 7 חודשי מאסר.

נתתי דעתי לדברי הנאשמת לפיהם מתקיימת מקיצבת הבטחת הכנסה וכן בדבר היות בעלה אסיר בגין עבירות אלימות.

הגעתי למסקנה כי בעיניינה יש להחמיר ברכיבי הענישה הצופים פני עתיד.

...

יודגש כי למרות שניתנה הזדמנות ראויה ושימוע גזה"ד נדחה תוך מתן אפשרות לנאשמת להציג מסמכים לתמיכת טיעוניה, בסופו של דבר, לא הונח בפני כל מסמך.

הגעתי למסקנה כי בעניינה יש להחמיר ברכיבי הענישה הצופים פני עתיד.

באשר לעונש הראוי לנאשם טענה ב"כ המאשימה לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

כתב האישום בו הורשע הנאשם מתאר השתלשלות עניינים המהוים ארוע אחד לפי מבחן "הקשר הדוק" (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) משקל גם לעובדה כי במהלך ארוע אחד בוצעו מספר מעשי עבירה שונים.

לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש.

אפנה למספר דוגמאות: רע"פ 3469/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15) דחה בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור של המבקש, שהורשע בגין עבירות אלימות כלפי אישתו והיזק בזדון.

בית המפשט קמא קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 10 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בע"ש. בנוסך הפעיל בית המשפט קמא עונש של מאסר על תנאי בן 6 חודשים באופן חופף לעונש בגין תיק זה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של הנאשם, באופן שקבע כי יש להפעיל את מאסר על תנאי חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שבסופו של יום נגזר על המשיב לרצות עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 5.6.22 2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בן זוג לרבות עבירת איומים כלפי בן זוג ויורשע בה. בנסיבות העניין אינני משיתה קנס כספי על הנאשם.

...

בנסיבות העניין אני סבורה כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין עונש של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ברף התחתון לבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.

אשר על כן אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 5.6.22 2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בן זוג לרבות עבירת איומים כלפי בן זוג ויורשע בה. בנסיבות העניין אינני משיתה קנס כספי על הנאשם.