מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דמי שימוש ראויים בחלק משותף בדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התובעים חלקו על קביעות המומחה באשר לחלוקה של דמי השמוש הראויים בין כל בעלי הדירות בבית המשותף וטוענים כי סכום זה צריך להתחלק בין הצדדים בלבד ולא בין יתר בעלי הדירות בבית המשותף.
...
לא שוכנעתי כי יש לפטור את הנתבעת מתשלום דמי שימוש ראויים הואיל והשווי השמאי שואף לאפס כמו גם שלא שוכנעתי שיש מקום לקזז את דמי השימוש מעלות ההקמה.
סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעים דמי שימוש ראויים בסך של 4,326 ₪.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לכן, לדעתי, אין מקום לקביעה גורפת כי אין להיתחשב בייסוד "אשם" אלא כל מקרה ולנסיבותיו" 6.4 הנסיבות דידן 6.4.1 במקרה דנא, כפי שיובהר להלן, אין כל בסיס והצדקה לפסיקת דמי שימוש ראויים וכל כך למה? 6.4.2 הנתבעת הוכיחה, ועדותה לא נסתרה, שעד להגשת תביעת התובע בחודש מרס 2018 לא דרש ממנה התובע דמי שימוש הן עבור דירת המגורים והן עבור דירת הקרקע ומטעם זה בלבד יש לבדוק אם יש בסיס לקבלת דמי שימוש ממועד הגשת התביעה בלבד , וכפי שיובהר להלן, אין כל מקום לפסיקת דמי שימוש ראויים גם ממועד הגשת התביעה ואיל 6.4.3 דמי שימוש ראויים מדירת המגורים 6.4.3.1 משהוכחה הסכמת הצדדים בכתב, בחודש נובמבר 2008, שהדירה בס' הנה בבעלותו המלאה של התובע ודירת המגורים בבעלותה המלאה של הנתבעת, כשעל בסיס הסכמה זו לא תבעה הנתבעת כל דמי שימוש ראויים מהתובע בגין מגוריו בדירה בס', למרות שנרכשה מכספים משותפים, אין כל מקום לתביעת התובע לדמי שימוש ראויים בגין דירת המגורים.
6.4.4 דמי שימוש ראויים מדירת הקרקע 6.4.4.1 הנתבעת העידה ועדותה לא נסתרה, שהסכמת הצדדים הייתה שדמי המזונות עבור הקטין ישולמו מתוך חלקו של התובע בדמי השכירות וכי למרות שדמי המזונות עלו האופן ניכר על חלקו של התובע בדמי השכירות הנתבעת לא תבעה את התובע לתשלום מזונות בנם הקטין, כשהנתבעת גם נשאה לבדה בהחזרי תשלום המשכנתא החודשיים והשוטפים.
...
3.2 טענות הנתבעת 3.2.1 תביעתו של התובע התיישנה ודינה להידחות.
אחרת הייתי כנראה מציין את זה. ש: אז כשאנחנו צירפנו את 2008, אז נזכרת שהסכמתם על שווי אחר? על שווי ערך הדירה שהיא נשארת, אז נזכרת ב, ת: לא. אז היא הביאה את זה, אבל בפועל, ההסכם מלכתחילה היה, שהיא נשארת בדירה 4, ואני מקבל סכום כסף שווה ערך, כדי שאני אוכל לקנות דירה שוות ערך.
5.21 וכפי שקבע כבוד השופט רובינשטיין בבע"מ 7734/08 הסכם ממון שלא אושר ע"י ביהמ"ש כדין יהא תקף אם הצדדים נהגו על פיו ומכח עיקרון תום הלב, השתק ומניעות: "לעיצומם של דברים, כשלעצמו מקובלת עלי במישור העקרוני העמדה שהציג ביהמ"ש לענייני משפחה לפיה לא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישורו להישמע בטענה של העדר אישור לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההסכם". 5.22 בנסיבות דידן, התנהל התובע משך 10 שנים על פי האמור בהסכם שחתמו הצדדים שהדירה בס' הינה בבעלותו הבלעדית, למרות שנרשמה לצורכי מס ע"ש בתו, ובשלב מאוחר יותר מכר אותה התובע ורכש דירה אחרת שנרשמה בבעלותו המלאה.
7.4.2 בנסיבות דידן, משלא הובאו כל נימוקים לרצונו זה של התובע, רצון עליו לא חזר בסיכומיו ונראה שזנח את רצונו זה, ולאור התנגדות הנתבעת אני מורה על תשלום ביום היגמל הכספים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם אם נקבל את טענות הנתבעים במלואן, שלפיהן הייתה הסכמה בין התובעים ובין המנוחים בדבר שימוש ייחודי בחלק העודף ברכוש המשותף – עדיין מעמדם הוא של בר-רשות, הא ותו לא. מעמד כזה הוא לעולם אישי, ופוקע עם חילופי הבעלות במקרקעין (וראו לעניין זה: יעקב שקד, פינוי מקרקעין: הליכים והלכות, 426 (2017)), כך שגם אם אניח שהמנוחים היו, בשעתם, בני-רשות לעשות שימוש ייחודי בחלק העודף של השטח המשותף, אזי בהיעדר ראיה לסתור, פקעה רשות זו עם פטירתה של סופי ז"ל, ויורשי המנוחים אינם נהנים עוד ממעמד של בר-רשות, אפילו הנחתי כי מדובר היה ברשות בלתי-הדירה.
על כן, ממילא זכאים התובעים לדמי שימוש ראויים בחלק הרכוש המשותף רק בחלוף זמן סביר מן התקופה שבה הודיעו מפורשות על ביטול הרישיון.
...
אני מורה אפוא לנתבעים, ביחד ולחוד, לסלק ידם מן הרכוש המשותף שבו הם עושים שימוש, ולפרק כל גדר, מבנה או פרגולה שהוצבו ברכוש המשותף.
בהתחשב במשך הזמן שבו הייתה ההסכמה בתוקף, אני סבור כי "זמן סביר" לכניסת הביטול לתוקף הוא פרק זמן של שישה חודשים.
על כן אני מורה כדלקמן: הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים הכוללות את חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה, בתוספת 5,000 ₪; בנוסף יישאו הנתבעים בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך 11,700 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בהתאם לתקנון המוסכם ולצו לרישום הבית המשותף מיום 26/2/2007, במסגרת הצמדת חלקים מהרכוש המשותף לדירות בבית המשותף, הוצמדו למושכר - מדרגות גישה בשטח 5 מ"ר (להלן: "מדרגות מוצמדות"), משטח (למדרגות עתידיות) בשטח 1.70 מ"ר (להלן: "משטח מוצמד/המשטח") וגג המושכר בשטח 52 מ"ר (להלן: "הגג המוצמד").
פיצוי כספי - לטענת התובעת, על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין (מיטרד ליחיד) ובהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין מטעמה, על הנתבעת לפצות אותה בסך 131,000 ₪ בגין ירידת ערך המושכר, פגיעה ביכולת מימוש זכויות בניה המוקנות למושכר ובשימוש בחלקים הצמודים למושכר ובנוסף, על הנתבעת לשאת בתשלום הוצאות ועוגמת נפש שגרמה לה. לחילופין, טוענת התובעת לזכותה לפי סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, לדמי שימוש ראויים בסך 550 ₪ לחודש עד להסרת הבניה הלא חוקית.
משקבעתי כי לא נפגעו זכויות הבנייה של דירת התובעת ומשהגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת מנעה ממנה לבצע פעולת בנייה כלשהיא, מצאתי לנכון לדחות מסקנות שמאי התובעת בכל הנוגע לזכותה של התובעת לדמי שימוש ראויים, כמפורט לעיל.
...
סוף דבר התביעה לפיצוי כספי בגין הנזקים הממוניים נדחית.
התביעה לסילוק ולפיצוי לא ממוני מתקבלת בחלקה ועל כן אני מורה כדלקמן: א) על סילוק ידה של הנתבעת משטח הפלישה ומכל החלקים המוצמדים למושכר ולהעמדתם לרשות התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ שבשליטת הנתבעת.
מומלץ כי השבת המצב לקדמותו תבוצע בתיאום או בפיקוח חברת "עמידר". ג) הנתבעת תשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני בסך של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים שומרים על זכותם לתבוע מהתובעת דמי שימוש ראויים במעלית, והחזר הוצאות השפוץ.
לא צוינו שמות הדיירים שחתמו, לא צורפה כל הוכחה לכך שחתמו 14 דיירים על כן אין בידי לקבל עדות זו. מכל מקום סע' 62(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מורה כי אין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירת הנתבעים בהעדר הסכמת כל בעלי הדירות.
...
לא צוינו שמות הדיירים שחתמו, לא צורפה כל הוכחה לכך שחתמו 14 דיירים על כן אין בידי לקבל עדות זו. מכל מקום סע' 62(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מורה כי אין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירת הנתבעים בהיעדר הסכמת כל בעלי הדירות.
בהקשר לענין זה נפסק ב-ע"א 9042/12 עפו אבו עיסא נ' סלמאן סולימאן סרחאן, בפסקה 12 (04.05.2015)‏‏: "מכל מקום, הלכה עמנו כי יפוי כוח בלתי חוזר הוא טפל לעסקה, נלווה לזכות העיקרית-מהותית ו"אינו אלא מכשיר לביצוע העיסקה. כאשר אין העיסקה מצמיחה זכות, לא יהא בייפוי-הכוח כדי להוסיף לה תוקף" אשר על כן, יש לשחרר את התובעת מהתחייבות זו, הנני קובעת שיפוי הכח עליו חתם המנוח מבוטל ואין לעשות בו כל שימוש.
סוף דבר: התביעה לפסק דין הצהרתי המצהיר שיפוי הכח עליו חתם המנוח בטל, מתקבלת הנתבעים 2-1 ישלמו לתובעת הוצאות התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו