מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דמי שימוש מתי עילה לתבוע

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה היא: "כלל צרכני המשיבה 3 החל מיום 24.6.18 ועד ליום 21.5.2019 (כולל), אשר בחשבון ו/או בחשבונית שלהם (לרבות העתקים שלהם) לא פורטו רכיבי התשלום הקבוע ו/או דמי השמוש הקבועים ו/או סכומי רכיבי התשלום הקבוע ו/או סכום רכיבי דמי השמוש הקבועים, וחרף כך גבו מהם המשיבות תשלום קבוע ו/או דמי שימוש קבועים." עילות התביעה אשר פורטו בבקשת אישור: הפרת סעיפים 13ב(ב3) ו-13ד1 בחוק הגנת הצרכן; הפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; הפרת חובה חקוקה; רשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבאי כוחו, בהתאם למפורט בסעיף 54 לעיל.
אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בהחלטה האמורה נקבע, כי הסעד הנידרש לסילוק יד והסעד לדמי שימוש נובעים מאותה עילת תביעה נטענת, שהיא הטענה לבעלות ביחס לחדר שבמחלוקת, ומכאן שפיצול ההליכים יש בו כדי הכבדה שאין לקבלה.
...
לאור זאת, בשל השלב המאוחר מאוד בהליך בו הוגשה בקשה זו, וכאשר אין הסבר לכך שהבקשה לא הוגשה קודם לכן, אזי אני דוחה את הבקשה למחיקת הסעד של תשלום דמי שימוש.
הבקשה להגשת חוות דעת שמאית נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבים שכ"ט בסך של 2,500 ₪ בגין בקשה זו, ללא קשר לתוצאות ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כעת נבחן האם אסיה הוכיחה את עילת תביעתה במקרה דנן לקבלת דמי שימוש מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט? עיון בסעיף 102 לכתב התביעה שכנגד מלמד כי אסיה ביססה טענתה לפצוי בגין דמי שימוש בשתי עילות תביעה: נזיקית – ביצוע עוולת הסגת גבול ורשלנות; עשיית עושר.
...
בהינתן כל אלה שוכנעתי לדחות גם את רכיב התביעה של דמי שימוש שבתביעה שכנגד.
סוף דבר – התביעה שכנגד לאור כל דבריי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
אחרית דבר לאור דברינו לעיל, ולסיכום ייאמר, כי הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד נדחות בזאת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כך גם עולה מטיעוניה של משה"ב לאורך ההליך, ללא שנשמעה הסתייגות לכך מצידם של הדיירים בשום שלב: משה"ב טענה בבית המשפט המחוזי, כי "לא ניתן לתבוע כפל פיצוי בגין אותה עילה. קרי, גם את טובת ההנאה (החסכון) שצמחה [למשה"ב] בעילת עשיית עושר, וגם דמי שימוש ראויים (שעילתם בעשיית עושר) בגין השמוש שעשתה משה"ב במקרקעין" (פסקה 23 ל"תשובת המשיבה להתייחסות המערערים להחלטת בית המשפט מיום 7.4.2021" (נספח 2 לתשובת משה"ב לבקשת הרשות לערער); ההדגשה הוּספה – נ' ס'). מתשובתה של משה"ב לבקשת הרשות לערער, עולה תמונה זהה. משה"ב טוענת, כי "[הדיירים] קיבלו פיצוי כפול ונוסף (בדמות דמי שימוש, בעילת עשיית עושר), שהם אינם זכאים לו כלל" (פסקה 94 לתשובת משה"ב לבקשת הרשות לערער; ההדגשה הוּספה – נ' ס').
...
ביום 5.4.2021 התקיים דיון בערעור, ובפרוטוקול נרשם, מפי בית המשפט המחוזי, כדברים האלה: "כדי לקדם הכרעה בתיק לטובת הצדדים מציעים [שב"כ הדיירים] יחזור בו מסילוק היד בהיבט הקנייני, תוך שמירה על הטענה של שווי כספי לסילוק היד, כמו גם תוך שמירה על הטענה של דמי שימוש בנוסף לעשיית עושר. בית משפט יבדוק בשלב הראשון את חווה"ד של המומחים לרבות חקירתם בעניין הקיר הסלארי. ככל שבימ"ש יגיע למסקנה שיש אפשרות לעשות קיר סלארי, במקרה כזה נפנה [לב"כ הדיירים] בהצעה לחזור בו מהערעור ללא תשלום הוצאות למעט בסוגיית דמי השימוש בנוסף לעושר ולא במשפט, ושווי אי סילוק היד. היה ונגיע למסקנה שאין אפשרות לעשות קיר סלארי, נציע לצדדים להשיב את התיק לקמא להשלמת חווה"ד ע"י המומחה בסוגיית הטופ דאון. אחרי שתהיה חוו"ד ויינתן פס"ד בסוגיית הטופ דאון כל צד יוכל לערער על פסה"ד לרבות רכיבי הערעור שהיו לפנינו למעט סילוק היד ברמה הקניינית". עוד עולה מפרוטוקול הדיון, כי בא-כוח הדיירים נתן את הסכמתו למוצע, כדלקמן: "ב"כ [הדיירים]: אני מסכים. אני חוזר בי מהטענה לסילוק יד בהיבט הקנייני. שומר על טענותיי באשר לשווי אי מתן סילוק היד; על מתן פיצוי בדמות דמי שימוש ראויים בנוסף לפיצוי בגין עשיית עושר; ועל הטענה שלא ניתן לעשות קיר סלארי. אני מסכים שאם בית המשפט יגיע למסקנה לאחר שיבדוק את החומר שכן ניתן לעשות קיר סלארי (בניגוד לדעת המומחה מטעם בית משפט) יהיה רשאי בית המשפט להציע לי לחזור בי מהערעור גם בהיבט הזה ולהותיר להכרעה את סוגיית שווי אי מתן סילוק היד והפיצוי הנוסף לדמי שימוש ראויים. ככל שבימ"ש יגיע למסקנה שלא ניתן לעשות קיר סלארי, אני נותן את הסכמתי להחזרת התיק לבימ"ש קמא להשלמת חוו"ד של מומחה ביהמ"ש בסוגיית הטופ דאון. לאחר מתן פסה"ד המשלים אם [הדיירים ירצו] לערער [יוכלו] לערער במסגרת הערעור על הטופ דאון, גם על שווי אי סילוק היד ודמי השימוש הראויים בנוסף. ידוע לנו שעמדת [משה"ב] היא שהטענות של [הדייירים] בדבר שווי אי סילוק יד ודמי שימוש ראויים בנוסף לפיצוי בגין עשיית עושר, היא שמדובר בשינוי חזית ו/או הרחבת חזית. טענה זו שמורה להם". לצד זאת, הבהיר ב"כ משה"ב כי מרשתו עומדת על טענותיה בדבר הרחבת חזית: "אנחנו חוזרים על התנגדותנו להרחבת חזית ושומרים על טענתנו [...]". לבסוף קבע בית המשפט המחוזי, כי "ניתן בזה תוקף של החלטה להסדר הדיוני המוצע". ביום 7.4.2021 ניתנה החלטה נוספת, שבה פורטו 5 טעמים, התומכים כולם במסקנה שאליה הגיע בית משפט השלום, שלפיה חלופה מסוג 'קיר סלארי', היתה אפשרית בנסיבות.
משה"ב טוענת מנגד, כי דין בקשת הרשות לערער להידחות על הסף, באשר היא אינה מעוררת שאלה עקרונית, ומשום שלדיירים לא נגרם עיוות דין.
אך יתכנו מקרים חריגים, שבנסיבות אלו, יגיע בית המשפט למסקנה כי סילוק יד בפועל – אינו צודק.
אף שלמקרקעין של הדיירים לא נגרם נזק פיזי כתוצאה מהפלישה, הרי המסקנה ההכרחית מחוות הדעת השמאית היא כי נגרם להם נזק כספי בשל העדר האפשרות להפיק מהמקרקעין דמי שימוש ראויים בשיעור אותו קבע השמאי.
מכאן, שהמסקנה מחוות הדעת השמאית של המומחה מטעם בית המשפט (שמסקנותיה לא היו שנויות במחלוקת ואף אומצו על ידי בית המשפט המחוזי), היא כי דיירי הבניין היו יכולים להפיק דמי שימוש מהקרקע בשיעור שנקבע על ידיו – ומבחינה זו הפלישה הזיקה להם.
את המסקנה הזו יש לאמץ, בלא להידרש לרציונל שעמד מאחורי חוות הדעת הזו או לשאלה האם היא עולה בקנה אחד עם "השכל הישר". ת השופט ח' כבוב: מחלוקת נפלה בין חברי השופט נ' סולברג, ובין חברתי השופטת ר' רונן, בדבר אופן חישוב הפיצוי חלף הסעד של סילוק יד, בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

דמי שימוש ראויים עילת תביעה נוספת שנכללה בכתב התביעה נגעה לדמי שימוש ראויים.
...
אשר על כן, עילת התביעה שעניינה פיצוי בגין עגמת נפש נדחית בזאת.
התוצאה התביעה נגד הנתבע – נדחית בזאת.
התביעה נגד החברה – מתקבלת באופן חלקי במובן זה שעל החברה לשלם לתובע סך כדלקמן: בגין ליקויי הבנייה שנכללו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – 122,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות הדעת (7.8.2019) ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו