דמי לידה כיחסי עובד מעביד

השאלות שבמחלוקת האם היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברת מרתון חיון? ככל שתשובתנו תצא חיובית, נדרש לתת את דעתנו לשאלה הבאה – האם התובעת צברה תקופת אכשרה המזכה אותה בדמי לידה וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי? דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 40(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת תחשב לזכאית לדמי לידה בתנאי שהיא - "עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל", ובתנאי שצברה תקופת אכשרה כמפורט בהוראות סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

...

לאור מארג הראיות והעדויות שהובא בפנינו סבורים אנו כי היחסים שנרקמו בין התובעת לבין חברת מרתון חיון לא הבשילו לכדי יחסי עובד מעביד.

לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התקיימו בינה לבין חברת מרתון חיון יחסי עובד ומעסיק, המקיימת מערכת חובות וזכויות חוזית, אלא מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית.

סוף דבר : לאור כל האמור, דין תביעת התובעת לקבלת דמי לידה בגין עבודתה בעסקו של אביה, מר שמואל חיון, נדחית.

במסגרת החלטת הנתבע נרשם, כי: "הנני להודיעך כי תביעתך מ-02.08.2020 לדמי לידה נדחתה. אינך זכאית לדמי לידה, מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק". לטענת התובעת: א. התובעת עבדה בחברת ר.מ. כלבו חומרי ביניין לבית ולתעשייה בע"מ (להלן – "החברה") שהנה עסק משפחתי לעבודות עפר בבעלות בעלה ובינה לבין החברה היתקיימו יחסי עובד ומעסיק.

...

לטעמנו התובעת הוכיחה את קיומם של יחסי עבודה בינה לבין החברה.

המסקנה העולה ממכלול העובדות והראיות המפורטות לעיל היא שהתובעת הצליחה להוכיח, כי התקיימו בינה לבין החברה יחסי עובד ומעסיק.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

כך, בעוד שכלפי המעסיק קיימת לעובדת זכות לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות, רק בגין חלקה (תקופה בת 15 שבועות, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות) קיימת זכאות לדמי לידה מכוח החוק.

קביעה כי יחסי העבודה מתנתקים כביכול בתום תשלום דמי הלידה - בין בכלל ובין במצב דוגמאת ענייננו בו המערערת בדקה את האפשרויות העומדות בפניה אך טרם הגישה הודעת התפטרות - עומדת לפיכך בנגוד מובהק לתכליות החוק (הן חוק עבודת נשים, והן חוק הביטוח הלאומי).

תקופת אכשרה נושא זה לא היה חלק מהמחלוקות בבית הדין האיזורי, אך נוכח טענות המוסד ביחס לאי תשלומם של דמי ביטוח בגין המערערת בתקופה הרלוואנטית נציין כי סעיף 50 לחוק קובע את תקופת האכשרה הנדרשת לצורך קבלת דמי לידה: "50.  (א)  מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –

...

סוף דבר - הערעור מתקבל.

סגן הנשיאה אילן איטח מבלי להדרש לכלל קביעותיה של חברתי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה אני מסכים לכך שדין הערעור להתקבל.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב, הערעור מתקבל ללא צו להוצאות.

" הגדרת עובדת מצויה בסעיף 1 לחוק: ""עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" לעניין תקופת אכשרה לדמי לידה קובע סעיף 49 (ב)(2) לחוק: "שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד

...

מכל האמור לעיל הוכיחה התובעת כי בינה לבית החברה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החברה לתובעת, אך לא בשכר ששולם לתובעת, ועל כן מקובל עליי כי יש לשלם לה דמי אבטלה ודמי לידה בהתאם לשכרה הקודם, כפי שקיבלה בעת שעבדה במועצת בנימין.

סוף דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי כמפורט מטה: לאור האמור לעיל מקובל עליי כי בין התובעת לחברה התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי לא ניתן לראות בעבודתה בחברה אך כ"עזרה משפחתית".

בנסיבות העניין, ומשהתביעה מתקבלת אך באופן חלקי , כל צד יישא בהוצאותיו.

במסגרת תיק 34499-01-22 הגישה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה לדמי אבטלה ולדמי לידה בגין לידה מיום 9/10/20, עקב העידר יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין מקום העבודה "האופה מבגדד". הסוגיה שבמחלוקת בשני התיקים היא זהה ולפיכך ניתנה החלטה מיום 31/3/23 המורה על איחוד הדיון בשני התיקים.

...

סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין "האופה מבגדד" שהיא חברה שאביה הוא אחד מהבעלים שלה.

אין מנוס אלא לדחות את התביעות בתיקים המאוחדים.