מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דמי ביטוח לאומי לעובדים שמקבלים קצבת זקנה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, המנוח קיבל קצבת זקנה, נהנה מביטוח בריאות ממלכתי, והיה מטופל בבית חולים שערי צדק בגין מחלתו ממועד גילויה בסוף שנת 2013 ועד לפטירתו.
על פי הדין הישראלי, אין מספיקה עבודה בישראל ותשלום דמי ביטוח לאומי כדי שאדם יחשב כתושב.
...
] לא מצאנו לקבל את עדותה של התובעת בעניין זה, שכן היא עדות כבושה שלא בא זכרה עובר לתצהירה.
התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית – היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
מכאן, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעת: התובעת נולדה וגדלה בארץ, ביתה הוריה ואחיה ומשפחתה מתגוררים בארץ וחרף המעבר לארה"ב עם פרישת בעלה המשיכה להיות קשורה לארץ, בעלה המשיך לשלם דמי ביטוח לאומי עבור המשפחה.
התובעת היא אזרחית וותיקה הזכאית לקבלת קצבת זקנה ושרותי בריאות מאחר ובעלה שילם עבורה ביטוח לאומי לאורך כל השנים, והעובדה כי נאלצה לנדוד כדי לטפל בבניה שנפגעו בתאונת דרכים על כן, היא מבקר אותם לעיתיים תכופות, אינה מלמדת כי אינה תושבת המדינה.
...
דהיינו, אומנם הדירה אינה על שם התובעת אך בפועל נרכשה היא מכספי התובעת ובעלה תוצאה המובילה למסקנה כי לתובעת ובעלה אין נכסים בארץ למעט רכב וחשבון בנק אשר היה קיים גם בתקופת שהותם בארה"ב, נתונים אשר אינם מלמדים על זיקה מהותית לישראל ומרכז חיים במדינת ישראל.
סיכומו של דבר , עדות התובעת ומכלול הנתונים העובדתיים בתיק זה מובילים לתוצאה על פיה בדין נדחתה תביעת התובעת אשר לא הוכרה כתושבת, וזאת לאור מירב הזיקות האובייקטיביות והסובייקטיביות מהן עולה כי מרכז חיי התובעת אינו בישראל.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעניינינו, אילמלא תיתקבל טענת התובעת לפיה הייתה במעמד "עובדת עצמאית" בעסק המשפחתי בשנים 2001-2009, לא תהיה זכאית התובעת לקיצבת זקנה מאחר שאין מחלוקת שעל פי הדיווחים למל"ל לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת.
זאת כאשר במהלך אותן שנים התובעת לא דווחה למל"ל כעובדת, לא שולמו על שמה מעולם דמי ביטוח לאומי, ואל מול רשות מס אחרת (מס הכנסה) דווחה כ"בת זוג עוזרת" באופן שזיכה את העסק בנקודות זכוי, על כל השלכות המיסוי הנגזרות מכך.
תמוהה אם כן טענת התובעת, לפיה כל קביעה "לגבי מבוטח צריכה להעשות על פי המצב העובדתי לאשורו כמוכח למוסד". האם בטענה זו מובלעת דרישה מבית הדין להיתעלם מהאופן בו דיווחה התובעת על עצמה בפני רשויות מס אחרות, תוך שהיא אינה מדווחת על עצמה כעובדת (שכירה או עצמאית) למוסד לביטוח לאומי, ולקבוע בדיעבד שאכן עבדה בקונסטלציה כזו או אחרת באופן המזכה אותה כיום בקיצבת זקנה? בלשון עדינה ייאמר כי בית הדין לא ייתן לכך יד. למעלה מן הצורך אתייחס לבעיות נוספות בגירסת התובעת: ראשית, התובעת הייתה מבצעת הזמנות מספקים בעיקר מהבית, כפי שהעידו בתה (ש' 21-22 עמ' 9) ובנה (ש' 24-25 עמ' 10), והדבר מקשה על הוכחת היותה עובדת והקף עבודתה.
...
אמנם אין הדבר נוגע באופן ישיר לתביעתה של התובעת, אך יש בכך כדי לשפוך אור על אופן התנהלות העסק המשפחתי ככל שמדובר בבני משפחה העובדים בו. סוף דבר נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האנטרס הצבורי והנזק שעשוי להגרם כתוצאה מאי ביצוע הליכי הגביה – אכן ככלל, קיים אינטרס צבורי מובהק בהבטחת תשלום דמי ביטוח על ידי כלל המבוטחים ובאכיפת הליכי הגבייה על ידי הנתבע, שכן "דמי הביטוח משולמים על בסיס סיוע הדדי בין המבוטחים והבטחת גמלה מדור-לדור" (דיון תש"ן 22-0 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי נגד משה גליק (19.8.90) ור' גם עב"ל (ארצי) 375/99 יוסף אייזן נגד המוסד לביטוח לאומי (15.7.2002)).
התביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי סעיף 296 לחוק שכותרתו "מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם" קובע: "(א) כל תביעה לגימלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה". אשר לתשלום הגימלה, סעיף 296 (ב)(1) לחוק, קובע כי: "(ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגימלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגימלה שהוא זכאי לה, ובילבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגימלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגימלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגימלה". "ב(2) על אף האמור בפיסקה (1), לעניין קצבת זקנה – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת זקנה שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים" בעב"ל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון נ' המוסד לביטוח לאומי (07.08.2012) נפסק לעניין הראציונאל שבהוראת החוק המגבילה תשלום רטרואקטיבי של גמלאות: "...הגימלאות - גבייתיות או תקציביות, גמלאות קיום מינימאלי או גמלאות מחליפות הכנסה, קצרות או ארוכות טווח, כולן נועדו בעקרו של דבר ליתן מענה למצוקת ההווה או העבר הקרוב, ולא למצוקה היסטורית בעבר רחוק. משום כך בעקרו של דבר, תשלום הקצבה הוא עיתי חודשי- ולא תשלום כולל חד פעמי בגין עבר שמעבר לשנה שלפני הגשת התביעה למוסד.
" עוד נפסק כי הוראות סעיף 296 לחוק הנן הוראות מהותיות המגבילות את הזכות לקבלת גמלה רטרואקטיבית ואין זה מסמכותו של המוסד לסטות מהוראות אלו ואף אין בסמכותו של בית הדין להורות למוסד לעשות כן (ר' גם עב"ל (ארצי) 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי (15.04.2010).
...
מטעם זה אין מנוס מדחיית תביעתה של התובעת לתשלום קצבת הזקנה רטרואקטיבית ממועד הזכאות (שנת 1999).
סוף דבר התביעה לביטול חובה של התובעת מתקבלת בחלקה.
בנוסף, בתוך 30 ימים, יעביר המוסד לתובעת ולבא כוחה הודעה סדורה המפרטת את הסכומים שקוזזו מקצבאות התובעת בשנת 2014 ואת הסכומים המוחזרים לה בהתאם לפסק דין זה. התביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מנגד, האמנה מחילה חובת תשלום דמי ביטוח עבור ענפי ביטוח אלו; - תקופת אכשרה לקיצבת אזרח ותיק ולקצבת שארים, בהתאם להוראות פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי, נצברת רק עבור מי שהנו תושב ישראל; - לאור כלל אלה, נקבע בחוזר כי רק מי שהנו תושב ישראל, חייב בדמי ביטוח בגין ענף אזרח ותיק ושאירים בגין האמנה, ורק הוא מכוסה בכיסוי הבטוחי עבור ענף זה. משכך, צירוף תקופות ביטוח שנצברו בישראל לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק, מכוח האמנה, אפשרי רק לגבי תקופות שבהן היה המבקש תושב מדינת ישראל, ושילם בגינן דמי ביטוח לאומי לענף זה; - בעקבות שאלות שעלו לאחרונה, לרבות בעקבות עניין טודרש, עלה כי קיימת אי-בהירות בהחלה ויישום האמנה לגבי תושבי רומניה שיעבדו בישראל על פי אשרת עובד זר, ותבעו בגין תקופת עבודתם קצבת אזרח ותיק; - לצורך כך, נערכה ברומניה פגישה בימים 6-7.11.2018 בין נציגי הביטוח הלאומי של ישראל ורומניה, במסגרתה נערך פרוטוקול שמטרתו להבהיר את הדין החל בישראל, ואת שיטת יישום האמנה בנושא קצבת אזרח ותיק בין ישראל ורומניה; - במקרים שבהם עלה כי עקב טעות החלו ביישומה של האמנה, בשונה מהאמור, והחלה להשתלם להם קצבת אזרח ותיק או שארים, יש לראות במקבל הקצבה כמי שהסתמך על קבלתה, ועל כן לא יופסק תשלום הקיצבאות.
במסגרת זאת, "... הובהר באופן מיוחד כי עובד זר שאינו תושב ישראל משלם דמי ביטוח מופחתים וזאת רק בעבור גמלאות מחליפות שכר – פגיעה בעבודה, אמהות ופשיטת רגל ואינו משלם דמי ביטוח לאומי לענף זקנה. משכך הנו מבוטח לכל ענפי הביטוח שהנן מחליפות שכר, אך איננו צובר תקופת אכשרה המזכה בקיצבת זקנה"[footnoteRef:22].
...
דין טענה זאת להידחות – [97: סעיף 1 לסיכומי המוסד.
] סוף דבר – מתקבלת בזאת תביעתן של התובעות הבאות, ואנו קובעים כי הן זכאיות לקצבת אזרח ותיק מהמוסד: גב' ויקטוריה אנסקו, גב' אוגנייה קולי, גב' ולאד סביה, גב' מרגיט קלמן, גב' מרתה דול דנליוק, גב' דינה סטלוצה וגב' לילה בנטו.
כמו כן – נדחות בזאת התביעות של התובעות הבאות: התובעת גב' נסטיה פופ – היות שהיא לא צברה 144 חודשי עבודה במסגרת עבודתה בישראל, והתובעת גב' מריה גבור – היות שתביעתה למוסד הוגשה לאחר יום 31.12.2019.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו