דמי ביטוח לאומי במימוש אופציות

את החלק הפירותי של ההכנסה ממימוש אופציות, לא ניתן לייחס, אלא לחודש האחרון שקדם למועד סיום יחסי עובד ומעביד, מועד בו טרם הגעת לגיל פרישה וזכאות לגימלת "אזרח ותיק". כיוון שכך, אין באפשרותינו להעתר לבקשתך לחייב את החלק הפירותי של מימוש האופציות בשיעורים של עובד שכיר שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת "אזרחי ותיק". אין חולק על כך, שבמועד הנוכחי אין אתה נחשב יותר עובד החברה ועל כן לא חלות הוראות ס' 342 (ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי, החל על הכנסתו של "עובד" ולפיהן ניתן לחייב את ההכנסה בדמי ביטוח בשיעורים שונים, כפי שביקשת.

אין סיבה להבחנה בין החיוב במס הכנסה לבין החיוב בדמי ביטוח לאומי.

...

את החלק הפירותי של ההכנסה ממימוש אופציות, לא ניתן לייחס, אלא לחודש האחרון שקדם למועד סיום יחסי עובד ומעביד, מועד בו טרם הגעת לגיל פרישה וזכאות לגמלת "אזרח ותיק". כיוון שכך, אין באפשרותנו להיעתר לבקשתך לחייב את החלק הפירותי של מימוש האופציות בשיעורים של עובד שכיר שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת "אזרחי ותיק". אין חולק על כך, שבמועד הנוכחי אין אתה נחשב יותר עובד החברה ועל כן לא חלות הוראות ס' 342 (ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי, החל על הכנסתו של "עובד" ולפיהן ניתן לחייב את ההכנסה בדמי ביטוח בשיעורים שונים, כפי שביקשת.

העולה מהמקובץ הוא כי הכנסת התובע ממימוש האופציות היא הכנסת עבודה – עבודתו האחרונה של התובע באינטל היא זו שבמסגרתה קיבל את האופציות.

לאור כל האמור דין התביעה להידחות.

בחלוף שלוש שנים לאחר מימוש האופציות על ידי העובדים, בחודש נובמבר 2009, פנתה החברה למוסד בבקשה "להחזר תשלומי ביטוח לאומי בגין הכנסה הונית". זאת באשר הכנסה הונית אינה מחייבת תשלום דמי ביטוח, שכן סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה - 1995 קובע שלגבי "עובד" דמי ביטוח משולמים על הכנסה מהמקורות שבסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה בלבד, כלומר מהכנסה פירותית.

...

] לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל.

כאשר לא מן הנמנע, שאפילו ידחה ערעורו של המוסד בשאלה העקרונית יהיה צורך להדרש לשאלת היקף "הקיזוז". בנסיבות אלה ובהינתן כי הדיון בערעור קבוע למועד קרוב יחסית קרוב (26.5.15) יש להיעתר לבקשה.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת .

על פי עיקרון זה בוצעה השלמה של המשכורת החודש 12.15 (סך דמי ביטוח לאומי 216,378 ₪ אשר נפרשו על פני תשעת החודשים שקדמו למשכורת).

למרות שמדובר בטענה שובת לב, לא צומחת ממנו טענה משפטית המצביעה על כך שיש להותיר על כנה את ההוראה המיטיבה מחוזה העבודה המקורי של התובע (בדבר תקופת מימוש בת 12 חודשים), תוך היתעלמות מהעובדה שהצדדים חתמו באפריל 2016 על חוזה אופציות מפורש, שדן רק בסוגיה ספציפית זו ואשר יצר קשר והתאמה חוזה האופציות של כלל עובדי החברה ובין חוזה האופציות של התובע ואף קבע כי הוראותיו גוברות על כל הסכמה קודמת בין הצדדים.

...

לסיכום כל האמור לעיל, התובע התקבל לעבודה בנתבעת, על מנת שיעמוד בראשה, ינהל אותה כמנכ"ל ויביא להכנסות משמעותיות נוספות, מעבר לאלה שמייסדיה, שניהלו אותה עד אותה עת, הצליחו לגייס בזכות קשריהם.

המסקנה לעיל מתיישבת עם לשון סעיף 11.4 לחוזה האופציות של התובע: Subject to the provisions of the Plan (תוכנית האופציות מאוקטובר 2015 – ד.ו.) to which this option agreement is subject, together with the exhibits herein, constitute the entire agreement between the Participant and the Company with respect to options granted hereunder, and supersedes all prior agreements, understandings and arrangements oral or written, between the participant and the Company with respect to the subject matter hereof.

סוף דבר – התביעה נדחית.

טענות התובעת אין מקור נורמאטיבי המאפשר לנתבע בנסיבותיו של תיק זה לגבות דמי ביטוח על מימוש האופציות שהוקצו על פי מנגנון הקצאה בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה בנוסחו הישן, בין אם ההקצאה היתה במסלול 102 או במסלול "ליד 102". החלטה של רשות שלטונית אחת אינה יכולה ליצור סמכות "יש מאין" לרשות אחרת לגבות תשלומי חובה בהעדר מקור חוקי מכוחו היא פועלת.

לשון אחר, הכנסה חייבת בדמי ביטוח לאומי היא כל טובת הנאה בעלת ערך כלכלי אשר צמחה לעובד מקיום יחסי העבודה עם מעסיקו, לרבות רווח המתקבל שלא במישרין, דוגמאת אופציות.

...

כאמור לעיל ולסיכום חלק זה, הואיל ולא הוגשה כל התנגדות להסדר המיסוי שהוצע בשעתו והתובעת פעלה על פיו ואף נהנתה מנפקות הקביעה במישור חיוב במס ביחס לעובדים וביחס אליה, יש לראות את ההסדר כהסדר מוסכם, ובהתאם לסעיף 158ג(ה) לפקודת מס הכנסה, לא ניתן לערער עליו ומקובלת עלי טענתו העקרונית של הנתבע, לפיה אין לקבל מצב בו אותו גורם טוען טענות מנוגדות כלפי רשויות שונות.

מסקנה זו מובילה אותי לקבל את טענתו המשפטית של הנתבע, לפיה הלכת לפיד לא חלה מן הטעם שלא הוחל על התובעת סעיף 102 הישן וההקצאה בוצעה בהתאם להסדר.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט אורן שגב; ב"ל 32363-08-19), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להורות על ביטול החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) לחייבה בתשלום דמי ביטוח בגין אופציות שהוענקו לעובדיה ומומשו בשנים 2005-2007.

...

הצדדים אמנם העלו טענות רבות אך בסופו של דבר המחלוקת הממוקדת היא בשאלה אם הנפקת האופציות מושא ההתדיינות נעשתה מכוח "מסלול סעיף 102" שחלות עליו הלכות לפיד ואורמת על כל המשתמע מהן, או שמא נעשתה מכוח התכנית המאושרת ותנאיה.

לטעמנו אין בכוחה של המערערת להתנער בדיעבד מתנאי התכנית המאושרת, שהיוותה הסדר כולל שגם יתרונותיו בצדו.

סוף דבר – הערעור נדחה.