דמי אחזקת רכב בגין טרקטור

כך למשל, בעיניין ינטל נקבע כי סריקה ביטחונית הנעשית על ידי נהג אוטובוס לפני תחילת הנסיעה אינה נחשבת "נסיעה ברכב" ובעניין דראושה נקבע כי החלפת חלקים המורכבים על גבי טרקטור לצורך המשך העבודה היא אינה נסיעה ברכב.

העד העיד, כי הוא רושם כל תיקון שמבוצע ברכב גם אם מדובר בתיקון או באחזקה (עדותו בעמוד 39 שורה 16 לפרוטוקול).

...

לסיכום: לסיכום, מצאתי כי יש לפסוק לתובע את ראשי הנזק שלהלן: א. אובדן השתכרות לעבר לרבות הפסד בגין ימי המחלה שניתן היה לפדות 215,372 ₪ ב. עזרת צד ג' והוצאות לעבר – 5,000 ₪ ג. כאב וסבל – 35,000 ₪.

לסיכום, התביעה כנגד מגדל נדחית.

מאחר והתביעה בגין התביעה השנייה כנגד מגדל נדחתה, ישלם התובע למגדל חברה לביטוח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטפול רפואי, כאמור בפיסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו, או הורהו של התובע או שהוא אחיו של התובע המתגורר עמו, ובילבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף; (3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר; (3א) תובע שהוא מורשה נהיגה של נכה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח; (4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח; (5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מיתקיים אחד מאלה: (א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהיא בגלל מחלה, ובילבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגימלה; (ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ובילבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל.

...

לפיכך, אנו קובעים כי יש להעמיד את שווי הרכב בהתאם לשווי שנקבע במחירון לוי יצחק בתקופה הרלוונטית ואשר שולל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לסעיף 10ב לתקנות.

על יסוד כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

לדבריו התפרנס אביו מעבודות שטח שביצע עבור אחרים באמצעות שני טרקטורים וכלים חקלאיים שברשותו.

אמנם לא הוגש חוזה ההיתקשרות עם בית האבות אך מהחשבוניות שהוציא בית האבות עולה כי בעת הכניסה שילם האב דמי כניסה בסך 200,000 ₪ ומאז ועד מועד הגשת החשבוניות הנוספות ביוני 2012, הוא משלם עבור מגורים ודמי אחזקה סכום חודשי ממוצע של כ – 3,000 ₪.

תביעתו של משה אין בליבי ספק כי משה חווה סבל ריגשי רב כתוצאה ממותה של אימו, הן כשלעצמו והן בנסיבות בו הוא זה שנהג ברכב, היה מעורב בתאונה הקטלנית והיה קרוב בכל מובן לארועי התאונה.

...

סוף דבר תביעת העיזבון והתלוי נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע 2 סך של 7,000 ₪ + שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 1,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע 3 סך של 118,084 ₪ + שכ"ט עו"ד והוצאות [כולל מימון ביניים של שכ,ט פרופ' סלעי] בסכום כולל של 24,000 ₪.

רכב מנועי שהוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, לתקופה שהטרקטור אינו בשימוש, של מי שמשקו החקלאי אינו פעיל, ובילבד שהפקיד את רשיון הטרקטור אצל הרשות המוסמכת להוצאת אותו רשיון"; "האמור בפסקות (2) ו - (3) חל כל עוד רשיון הרכב מופקד". יושם לב כי תקנות הבטחת הכנסה תוקנו מספר פעמים במטרה להקל על המבוטחים.

(ב) לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגימלה שהיתה משתלמת לתובע, לולא הוראות סעיף קטן זה. (ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מיתקיים אחד מאלה – [ההדגשה הוספה –ס.א.] (1) נפח מנועו של הרכב אינו עולה על 1300 סמ"ק ובחודש בעדו משתלמת הגימלה, מלאו חמש שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו, בתנאי שלתובע, לבן זוגו או לילדו אין רכב נוסף, ובתנאי שלתובע ולבן זוגו הכנסה כאמור בסעיף 12(א)(1) אשר אינה פחותה מסכום השווה ל - 20% מהשכר הממוצע; (2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי תנאים וכללים שקבע השר; לענין זה "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטפול רפואי, כאמור בפיסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו, או הורהו של התובע, ובילבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף; (3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק הזמן שקבע השר; (4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;.

...

המבחן החמישי - מקום בו המבוטח עושה מאמצים להסתיר את השימוש ברכב עשוי הדבר להוביל למסקנה שראוי שהמבוטח יחשב כמי שמשתמש ברכב באופן קבוע.

מן הכלל אל הפרט [12] דין הערעור שלפנינו להתקבל.

כך, בהודעתה לחוקר המוסד מיום 12.7.2001 אומרת הגב' עמר: "...הייתי לוקחת מכוניות לטסטים תמורת הרכב, לא תמורת שכר פשוט הרכב זה היה הבונוס...". לבסוף, הגב' עמר מודה, ששגתה שהשתמשה ברכב במובן זה שידעה שאין הדבר מתיישב עם תביעתה להבטחת הכנסה: "אני יודעת שטעיתי כשהשתמשתי ברכב. אני מודה שהשתמשתי לסירוגין אנא התחשבו במצבי הכלכלי..". [13] סוף דבר – הערעור מתקבל.

באופן דומה ציין העד שבבעלות החברה "טרקטורים, מחפרונים, בובקט" שגם הם רשומים על שמו "וכל ההוצאות הן של החברה והם שייכים לחברה" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 4-7).

כאמור, העד הבהיר שבבעלות החברה היו כלי רכב מסוגים וממינים שונים, שהמשותף לכולם הוא כי הבעלות בהם במשרד הרשוי נרשמה על שמו, ואילו הוצאות המימון והאחזקה של הרכבים נעשות מטעם החברה ו"הם שייכים לחברה" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 7).

...

לפיכך גם מטעם זה יש לדחות את התביעה, שעה שאין מחלוקת שהתאונה התרחשה במהלך העבודה, לנוכח המסקנה כי הרכב הוא "רכב מעביד" כמשמעו במכתב ההבנות, ובהתאם להוראת סעיף ג' למכתב ההבנות.

סוף דבר 42.

לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להדחות.