מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דמי אבטלה לעובד שכיר שקרוב משפחה שלו מחזיק במניות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען שעל פי הפסיקה, יש לבחון בחינה מהותית את התובע היה בעל שליטה בחברה וכי לא אחת נפסק כי גם סיום עבודה בעסק משפחתי מזכה בדמי אבטלה.
הטעם לחקיקתו של סעיף 6ב' לחוק הוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, במילים הבאות: "... בשנים האחרונות נידרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הבטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דרקטור ובעל מניות בחברה עשויים להחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסוימים. דא עקא, שבנושא זה נותרה אי בהירות רבה, וציבור המבוטחים וכן גם המוסד שבים ונקלעים לצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע דמי האבטלה לבין החברה, בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים. זאת בעיקר בחברות שבהן מספר קטן של בעלי שליטה וענין, שאז מערכת היחסים שבין בעל השליטה או בעל הענין ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי.
.". סעיף 32(9) לפקודה מגדיר "בעל שליטה כ"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, באחת מאלה:
למעשה, מהפסיקה שהובאה לעיל, עולה כי די בכך שהתובע החזיק (באמצעות אישתו כנאמנה) 50% מהון המניות של חברה שהעסיקה אותו, והיא חברה פרטית שלה רק שני בעלי מניות, להביא למסקנה כי יש לראות בו "בעל שליטה בחברת מעטים" וככזה אינו זכאי לדמי אבטלה.
...
למעשה, מהפסיקה שהובאה לעיל, עולה כי די בכך שהתובע החזיק (באמצעות אשתו כנאמנה) 50% מהון המניות של חברה שהעסיקה אותו, והיא חברה פרטית שלה רק שני בעלי מניות, להביא למסקנה כי יש לראות בו "בעל שליטה בחברת מעטים" וככזה אינו זכאי לדמי אבטלה.
סוף דבר – מאחר שהתובע הוא "בעל שליטה בחברת מעטים", בנסיבות שתוארו לעיל, התובע אינו זכאי לדמי אבטלה.
אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה נדחתה במכתב דחיה מיום 7.7.16 [נספח לכתב התביעה] בנימוק שהתובע אינו עונה להגדרת מבוטח בביטוח אבטלה, שכן "הינך בעל שליטה בחברת מעטים דיגיטק אס.אם.טי.אסמליזם בע"מ". במסגרת ההליך שבפנינו שב הנתבע וטוען כי התובע אינו זכאי לדמי אבטלה, הן מטעם שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, הן מהטעם שהעסקתו הייתה פיקטיבית והן מאחר שהתפטר מעבודתו.
על פי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה, חברת מעטים היא חברה שמתקיימים בה שלושה תנאים: היא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר – קרובי מישפחה, שותפים ובאי כוח נחשבים לאדם אחד.
היא איננה בת-חברה – חברה שלפחות 80% מהון המניות שלה מוחזק בידי חברה שאינה חברת מעטים.
היא איננה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה. על פי סעיף 39(9) לפקודת מס הכנסה בעל שליטה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, באחד מאלה: 10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצבעה בחברה וכן מי שיש לו זכות לקבל 10% מהדיבידנדים או בזכות למנות מנהל.
בשנים האחרונות נידרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הבטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דרקטור ובעל מניות בחברה עשויים להחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסוימים.
עוד נקבע בפרשת תיתי שעל מנת לקבוע מיהו בעל שליטה, יש לערוך בחינה מהותית תוך שימת לב לתכליתן של הוראות החרגת בעלי שליטה בחברת מיעוט מביטוח דמי אבטלה ובלשון פסק הדין: "על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל).
...
החלטת המוסד אשר דחתה את תביעת התובע לדמי אבטלה, התייחסה למעמדה של חברה דיגיטק כחברת מעטים (בסיכומיו התייחס המוסד גם לדיגיטק 1993) ומשכך דין טענת המוסד לפיה מדובר בחברת מעטים להידחות.
באשר לטענה כי העסקתו של התובע היתה פיקטיבית לכאורה, הרי שלא מצאנו לקבלה.
משכך דין הטענה להידחות.
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובע לדמי אבטלה נדחתה על ידי הנתבע, בטענה כי יש לראות בו בעלים של החברה בה דווח כעובד שכיר.
לטענת הנתבע, "בעל שליטה בחברת מעטים" כהגדרתו בחוק, אינו זכאי לביטוח אבטלה ובהתאם אף לא נגבים ממנו דמי ביטוח בגין כך. בעל שליטה בחברת מעטים הנו מי שמחזיק במישרין או בעקיפין בלפחות 10% ממניות חברה שהיא בשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, ובנסיבות דנן, יש לקבוע כי התובע החזיק במניות החברה בעקיפין, שכן הוכח שהוא ניהל בפועל את החברה.
בהתאם לכך נקבעו בחוק הוראות בדבר אי גביית דמי ביטוח אבטלה מ"בעל שליטה" בחברת מעטים וכלשון סעיף 335(ה) לחוק: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה." הגדרות המונחים "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" מופיעות בסעיפים 32 ו- 76 לפקודה בהתאמה, בזו הלשון (ההדגשות הוספו, מ.נ.ד.): ""בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;"
במיוחד שעה שקיימת זיקה משפחתית או חוץ עסקית הדוקה בין זה אשר נטען לגביו כי הוא "בעל שליטה" לבין יתר בעלי השליטה בחברה ובמיוחד, ככל שמספר בעלי השליטה מצומצם יותר.
...
העובדה שגב' זוהר לא עבדה בחברה אינה מקימה מאליה מסקנה כי בעלה היה בעל שליטה בה. השני, כי מהודעותיהם של התובע ואשתו, עולה שהתובע היה בעל יכולת לקבל החלטות בחברה.
לאור האמור לעיל, אנו מורים על קבלת התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הכרעה סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הוראות פרקים ז' וח' לחוק הביטוח הלאומי (הפרקים בהם נקבעות הזכויות לדמי אבטלה ולביטוח עובדים בהליכי חידלות פירעון) לא יחולו על "בעל שליטה בחברת מעטים". לפי סעיף 1 לחוק, חברת מעטים היא כמשמעה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה.
בעניינינו אין חולק כי החברה היא חברת מעטים וכי התובע ואביו קרובי מישפחה ולפיכך יש לבחון האם התובע עונה להגדרת "בעל שליטה" המופיעה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה אשר נוסחו כדלקמן: "בעל שליטה"- מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א)ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב)בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג)בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד)בזכות למנות מנהל;".
דברי ההסבר לחוק, אשר פורסמו בהצעת חוק הממשלה, ביום 30.4.03, דנים בבעייתיות שבסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי וכן בקושי לעמוד בדיעבד על האבחנה בין "בעל שליטה" לבין "עובד" כאשר מדובר בחברה משפחתית: "...לסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי, השלכה על תשלום דמי הביטוח וכן על תחולת ענפי הביטוח לגביו, שכן עובד עצמאי אינו מבוטח לפי פרקים ז' וח' שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (בפרק זה- חוק הביטוח הלאומי), שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופרוק מעביד.
...
ככל שהתשובה לשאלה היא חיובית, והתובע בעל שליטה בתאגיד, כי אז יש לדחות את תביעתו לדמי אבטלה.
לנוכח האמור לעיל אנו קובעים כי התובע היה בעל שליטה בחברת ר. שור בע"מ ולפיכך בדין נדחתה תביעתו לדמי אבטלה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נציין, כי בכתב ההגנה שהוגש לתיק טען הנתבע כי הסיבה שבגללה לא משלמים לתובעת דמי אבטלה היא כי לא מתקיימים יחסי עבודה בין התובעת לחברה ולכל היותר מדובר בעזרה משפחתית על רקע קשרי המשפחה והזוגיות בין התובעת לבין מנכ"ל החברה והבעלים של מניותיה.
עיקר טענות התובעת בסיכומים מטעמה: טענות הנתבע התבססו על כך שראו את התובעת כבעלת השליטה בעקיפין בחברה שרשומה על שם בעלה, כאשר נראה כי קביעה זו של הנתבע נעשתה בהתאם למדיניותו שכל קרוב מישפחה שעובד כשכיר אצל קרובו מחזיק למעלה מ-10% ממניות החברה ונחשב כבעל שליטה באופן אוטומאטי.
...
לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן: בתביעה שהוגשה לבית הדין ובתצהירה טענה התובעת, כי היא החלה לעבוד בחב' אבלון-טלקום בע"מ בשנת 2013, אשר עוסקת במכירת מרכזיות טלפונים ואינטרקום.
לא נעלם מענינו שכרה הגבוה של התובעת שאף היה גבוה לעיתים משל בעלה, ואולם, לא רק שבעלה של התובעת נתן הסבר מדוע שכרה היה גבוה משלו, הרי שבפועל, על פי הפסיקה, שכר העובד אינו נמנה בין הקריטריונים שיש לבדוק בבואנו להכריע האם מבוטח כלשהו הינו בעל שליטה או לא. בכל מקרה, על פי הסכמת ב"כ התובעת, אנו קובעים כי שכרה הקובע של התובעת לצורך קבלת דמי אבטלה הינו השכר שהיא קיבלה עובר להעלאת השכר הסמוכה למועד סיום עבודתה – דהיינו 11,000 ₪ (ולא 16,000 ₪ - שכרה האחרון).
מכל המפורט לעיל – אנו שוכנענו כי התובעת שימשה כעובדת בעסק של בעלה, ולא היתה בעלת שליטה ועל כן זכאית לקבל דמי אבטלה, בהתאם לשכרה לפני ההעלאה.
סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בהתאם למפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו