שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה לעניין הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה. בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן:
"המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי מישפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה. שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי מישפחה (ראו –דב"ע מח/141 – 0 חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' (1988) 98, 102).
אין מחלוקת כי עובר לעבודתו של המערער בחברה וכן לאחר סיום עבודתו של המערער בחברה לא הועסק עובד בחברה, וכי המערער החל לעבוד בחברה לאחר שסיים תקופת אבטלה, ולאחר סיום עבודתו בחברה שב ותבע דמי אבטלה.
...
הכרעה
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
בנסיבות אלה, החסר הראייתי - עדות של גורמים בשיכון ובינוי על מהות ההתקשרות עם החברה ופעילותו של המערער במסגרת עבודתו בחברה אל מול שיכון ובינוי – יכול להוביל גם למסקנה כי המערער לא הוכיח כי נתן שירותי ייעוץ לשיכון ובינוי במסגרת עבודתו בחברה.
כללו של דבר: לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעי מעדות המערער ואביו והראיות שהיו לפניו, כמו גם על העדויות והראיות שלא הובאו לפניו, שלפיה המערער לא הוכיח קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברה, וכפועל יוצא מכך לא צבר תקופת אכשרה הנדרשת לצורך תשלום דמי אבטלה.
המערער ישלם למוסד שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.
