מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דלתיים סגורות מטעמי ביטחון השיפוט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת, התובעת, מבקשת כי אורה על ניהול ההליכים בתיק שבכותרת בדלתיים סגורות בשל הצורך, כך נטען, בהגנה על סודותיה מסחריים וכי אורה שהמסמכים ש"יוחלפו בין הצדדים ו/או יוגשו לתיק בית הדין יהיו חיסויים ולא ניתן יהיה לעשות בהם כל שימוש (למעט בתיק שבכותרת) פירסום ו/או העברתם לצד ג'".
(ב) בית משפט רשאי לידון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה: (1) לשם שמירה על ביטחון המדינה; (2) לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; .
כך מובטחת שקיפות ההליכים השפוטיים, ומתאפשרים פקוח ובקרה ציבורית על הנעשה בהם" (רע"א 382/16 ורדה רות יהל – פקיד שומה ת"א 4 (2016)).
...
לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

כן נטען לפגם דיוני שורשי בכך שצווי איסור הכניסה לאיזור אינם כפופים לבקורת שיפוטית ערעורית, אלא אך לבקורת מינהלית בבית משפט זה, ובכך נפגעת זכות הגישה לערכאות של מי שנגדם הוצאו הצוים.
העותר טוען עוד כי המבחן הראוי לבחינת פגיעה בחופש התנועה ואיסור על כניסה לאיזור מטעמי בטחון הוא מבחן "הוודאות הקרובה". לטענתו, יישום מבחן זה על ענייננו מוביל למסקנה כי דין הצוו להתבטל.
אוסיף עוד כי בעקבות הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות נימסרו מספר הבהרות ופרטים נוספים על הפראפראזה המקורית, ובכלל זאת העובדה שהעותר הפר מספר פעמים מעצר בית שבו היה שרוי.
...
העותר טוען עוד כי המבחן הראוי לבחינת פגיעה בחופש התנועה ואיסור על כניסה לאזור מטעמי ביטחון הוא מבחן "הוודאות הקרובה". לטענתו, יישום מבחן זה על ענייננו מוביל למסקנה כי דין הצו להתבטל.
לאחר עיון בחומר המודיעיני המקיף בעניינו של העותר שוכנעתי כי אף אם תתקבל עמדת העותר, לפיה יש להחיל במקרים אלו את המבחן המחמיר, מסקנתי היא כי קיימת וודאות קרובה לכך שכניסת העותר לאזור תוביל לפגיעה בביטחון הציבור.
כאמור, החומר שהוצג בעניינו של העותר חסוי, אך די אם אחזור על האמור בפרפרזה הגלויה, לפיה העותר הוא "פעיל גבעות קיצוני ואלים", וכי "חרף מאמצים להביא לריסון הנדון – בין היתר באמצעות שיח ישיר עמו ועם הוריו, לא חדל הנדון מפעילותו. בחודשים האחרונים עלה הנדון כמי שמחזק זיקתו לפעילי גבעות אלימים בולטים ומוכרים, מתבטא בקיצוניות והתעמת עם גורמי בטחון באירוע גלוי". לדברים אלה נמצאו תימוכין של ממש בחומר המודיעיני שהובא לעיוננו, ואני סבורה כאמור כי יש בכך כדי לבסס אף את התקיימותה של אמת המידה ההסתברותית המחמירה לה טען העותר.
לנוכח התשתית הראייתית הממשית לכך שקיימת וודאות קרובה לפגיעה משמעותית בביטחון הציבור אם תותר כניסתו של העותר לאזור, אני סבורה כי זכות העותר לחופש תנועה נסוגה מפני האינטרס הציבורי במקרה זה. זאת בין היתר, גם לנוכח הנסיבות הפרטניות של העותר בהן פגיעה זו אינה ברף הגבוה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

וסעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן: החש"ץ) קובע כלהלן: אישור הוועדה (א) אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הוועדה לפי שיקול דעתה – (1) לתת לו אישור כאמור בסעיף 317; (2) לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה; (3) לסרב לתת לו אישור.
עם זאת, לא למותר לציין כי הוראה דומה הקבועה בסעיף 6(ב) לחוק לוחמים בלתי חוקיים, שנחקק לאחר חוק היסוד - כמו הסדרים נוספים הקבועים באותו חוק - כבר עברה את מסננת הבקורת החוקתית בבית משפט זה: "התניית הייצוג באישור בלתי מסויג של עורך-הדין לשמש כסניגור לפי הוראת-[סעיף 318(ג)](http://www.nevo.co.il/law/4729/318.c) ל[חוק השיפוט הצבאי](http://www.nevo.co.il/law/4729), התשט"ו-1955, נידרשת מטעמי בטחון נוכח רגישותם הביטחונית של הליכי המעצר המינהלי. המערערים נימנעו מלטעון כי הצורך באישור בלתי מסויג כאמור פגם באיכות הייצוג שניתן להם, וממילא לא הצביעו על פגיעה ממשית בזכויותיהם בהקשר זה. אשר על כן, דין טענותיהם של המערערים כנגד מידתיות ההסדר הקבוע [בסעיף 6](http://www.nevo.co.il/law/72220/6) לחוק להדחות" (ע"פ 6659/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד סה(4) 329, 393 (2008)).
...
המדינה טענה כי העתירה מוקדמת, במובן זה שבאי כוח העותר רשאים לפנות לוועדה לפי סעיף 317 לחש"ץ, על מנת שזו תבחן אם ניתן להיעתר לבקשתם לקבל אישור בלתי מסוייג לייצגו במשפטו.
דווקא הצעתם של באי כוח העותר, אך ממחישה כי הגנתו של העותר עלולה להיפגע אם לא ימונה לו סניגור שקיבל אישור לפי סעיף 318 לחש"ץ. לכך יש להוסיף כי חלק מכתב האישום אינו גלוי, ומשמצאנו כי יש טעם בכך, יהא זה אבסורד שהעותר יהיה מיוצג על ידי סניגור שאפילו לא נחשף לכתב האישום במלואו.
סופו של דבר שאנו דוחים את העתירה.
נציין כי עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העותר עד תום ההליכים, והעותר הגיש בקשה לדחיית הדיון בבקשה עד להכרעה בעתירה זו. משכך, מצאנו לקבוע את הדיון בעתירה בדחיפות וליתן את פסק דיננו בסמוך לאחר הדיון.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מוסיף התובע וטוען כי הנו משרת בצה"ל ביחידה מסווגת באגף המודיעין ומטעמי ביטחון מידע יש לאסור פירסום הדיון.
יש בעיקרון זה כדי לעורר את אמון הציבור בהליך השפוטי, כמו גם לטייב את ההחלטות של המותב שלעניין, באמצעות הפתיחות לעינו הביקורתית של הציבור.
לעניין זה ר' למשל את דבר המחוקק בסע' משנה 68(ב) לחוק ביחס לדיון בדלתיים סגורות בנסיבות מסויימות, סעיף משנה 68(ג) לחוק ביחס לבקשות בצוי ביניים ועוד.
...
מן הכלל אל הפרט: יישומן של הלכות אלו מוביל אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
54678313אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

על המתח שבין הסוגיות הללו עמד בית המשפט העליון בעיניין יואב יצחק (בפיסקה 10): "אין זהות בין קיום ההליך בדלתיים סגורות לבין איסור הפירסום. איסור הפירסום עומד כשלעצמו, ואין הוא פועל יוצא של סגירת הדלתיים. דרושה הוראה מיוחדת כדי לאסור פירסום... ואכן, לבית-המשפט ניתן שיקול-דעת בסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט להתיר פירסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות. הוראה זו, המאפשרת להביא לידיעת הציבור את אשר נסתר ממנו בשל סגירת דלתיים, משקפת את האנטרס הצבורי כבד המשקל בפומביות המשפט" הדברים הוסברו בפירוט על ידי חברי, סגן הנשיאה השופט אילו איטח, בבר"ע (ארצי) 43560-09-16 פלונית – פלוני (5.1.2017), בפסקות 27-31 (והפסיקה שהוזכרה שם): "מעיקרון פומביות הדיון נגזרים שני עקרונות-מִשְנֶה: ניהול המשפט בדלתיים פתוחות ופירסומו ברבים של תוכן ההליך השפוטי, לרבות פרטי הדיון, שמות בעלי הדין, העדים וכיו"ב. בין שני עקרונות-המִשְנֶה הללו, שכל אחד מהם מוסדר בסעיף חוק נפרד, קיימת זיקה מובהקת: "כל אימת שהדיון מיתקיים בדלתיים פתוחות, מותר לפרסם כל פרט בו, אלא אם נאסר; ולהיפך – שעה שהדיון מיתנהל בדלתיים סגורות, חל איסור לפרסם כל פרט ממנו, אלא אם הותר.
פרשנות זו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 70(ג) לחוק בתי המשפט, הקובעת מפורשות כי על צד המעוניין בבטול איסור פירסום, שהוטל על ידי בית משפט ממניעים נוספים כגון הגנה על פרטיותו או ביטחונו של בעל דין או עד וכיו"ב, "להגיש לבית המשפט שנתן את הצוו בקשה לביטולו". הדברים עולים אף מפסיקת בית המשפט העליון בהקשר זה. כך למשל בע"א 2800/97 נתן ליפסון נ' זרח גהל,  פ"ד נג(3) 714 (1999), נדונה שאלת פירסום פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר עסק בשומות מס ההכנסה של מר זרח גהל, כאשר הדיונים בתיק זה נדונו בבית המשפט המחוזי בדלתיים סגורות נוכח הוראת סעיף 154 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
...
] לסיכום: פרסום דבר אודות הליך ומהליך שהתנהל בדלתיים סגורות ייעשה אך בכפוף לקבלת היתר מבית המשפט בו התנהל ההליך בדלתיים סגורות, בין אם סגירת הדלתיים נבעה מהוראת חוק ובין אם נבעה משיקול דעתו של אותו בית משפט.
על כן, הבקשה בעניין מסמכי הגירושין נדחית.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו