דלקת קרום הריאה - אחוזי נכות

הפגימות שהוכרו על ידי הנתבע הנן "חבלת חזה, ירך שמאל, שבר עצמות טיביאה ופיבולה צד ימין, חבלת פנים". ועדה רפואית מדרג ראשון אשר היתכנסה לידון בעיניינו של המערער ביום 7.11.19 (בתום נכות זמנית בשיעור 90% שנקבעה למערער בועדה מיום 13.6.19), קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 79% החל מיום 1.11.19 (53% נכות והפעלה במחצית של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), בגין הנכויות הבאות: · 5% נכות בגין פגימות בעצבי המוח (Trigeminus) עצב V קלה – כאב שאינו דורש טפול מניעה יומיומי בתרופה יעודית, לפי סעיף ליקוי 29 (5) (א)(I) (סעיף דומה) לתוספת הראשונה לתקנות.

· 0% נכות בגין תוצאות של דלקת קרום ריאה, היתדבקויות קלות ללא הגבלת פעולת הריאות לפי סעיף ליקוי 8(1)(א) (כך על פי פרוטוקול הועדה – ר.ג.) (סעיף דומה) לתוספת הראשונה לתקנות.

בפרק הבדיקה ציינה הועדה: "בבדיקה פסיכיאטרית: ניכנס בעזרת קב קנדי. מסודר בהופעתו החיצונית, ערני למתרחש סביבו. עונה על שאלות לעניין. שתוף פעולה מלא. מוסר תלונות שנשמעות לכל היותר ביטוי לתגובה הסתגלותית עם מרכיב פוסט טראומתי חלקי בלבד. ללא עדות לדכאון מג'ורי או פסיכוזה. אפקט תואם. מצב רוחו נוטה לירוד. בוחן מציאות תקין. קיימת תובנה למצבו. לציין כי טרם הפגיעה הנדונה עבר ניתוח קיצור קיבה. ניתוח זה כידוע מסוג זה משליך רבות על מצב נפשי באחוזים בלתי מבוטלים אצל המנותחים מתפתחת תיסמונת דיכאונית בעוצמה זו או אחרת". בפרק המסקנות קבעה הועדה: "הועדה עיינה בחוות דעת של אשמן ואינה מקבלת את קביעתו לאבחנה של PTSD ולא מקבלת את קביעת החומרה 30 מאחר ומדובר בעוצה (צ"ל "בעוצמה"-ר.ג.) מתונה של סימפטומיים לכל היותר ולא מעבר לכך.

...

המסקנה מהאמור לעיל הינה, כי המערער מיקד את עררו לפני הוועדה ביום 9.8.20 רק בפן הפסיכיאטרי; והעובדה כי במועד התכנסותה (9.8.20) היא דנה רק בתחום הפסיכאטרי נבעה מהטענות שהועלו לפניה.

אולם, הוועדה הרפואית אינה גוף שיפוטי, אלא גוף "מעין שיפוטי" והחלטותיה הינן רפואיות מקצועיות ובנסיבות המקרה המיוחדות כמפורט לעיל שוכנעתי, כי נכון יהיה לאפשר לוועדה להשלים את שמיעת טענות המערער.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

עוד קבע בית המשפט, שלגבי הריאות שגתה הועדה הרפואית שלא קבעה אחוזי נכות לגבי שלוש פגימות שונות: (א) כריתת האונה, (ב) דלקת קרום הריאה והידבקויות, (ג) דלקת כרונית של הסימפונות (ברונכיטיס).

...

במצב דברים זה, אנו סבורים שהועדה איזנה נכונה בין האינטרסים, והאריכה את התקופה שבגינה ישולם "שיעור מעודכן" מ-10 ל-15 שנים.

פרק זמן זה משקף לטעמנו את העיכוב בתשלום שניגרם בעטיה של המשיבה, ולמצער, אינו חורג מגדר הסביר באופן שמצדיק היתערבות של ערכאת הערעור.

סוף דבר הערעור נדחה.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת קרן כהן; ב"ל 38858-02-19) בו היתקבל בחלקו ערעור המבקשת על החלטת הועדה הרפואית לעררים ( נכות כללית) (להלן – הועדה) אשר קבעה למבקשת נכות יציבה בגין הפרעת היסתגלות ובגין פעילות בלוטת התריס, ונכות זמנית בשיעור 20% בגין דלקת קרום הלב לפי פריט ליקוי 3(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן- התקנות), וזאת מיום 1.1.2018 ועד ליום 30.6.19.

בבדיקה גופנית בפברואר 2018, הריאות היו תקינות, לא הייתה בצקת היקפית ולא הייתה עדות לדלקת מפרקים.

...

המבקשת ערערה גם בתחום קרדיאלי אך ערעורה נדחה.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות, מהנימוקים הבאים: לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה.

] סוף דבר – הבקשה נדחית.

ביום 4.7.2017 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למערערת נכות זמנית בשיעור 100% מיום 21.12.2016 ועד ליום 31.12.2017 בגין דלקת קרום הלב ונכות יציבה בשיעור 10% בגין תת תריסיות לפי פריט ליקוי 3(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)[footnoteRef:1].

בבדיקה גופנית בפברואר 2018, הריאות היו תקינות, לא הייתה בצקת היקפית ולא הייתה עדות לדלקת מפרקים.

וכך קובע פריט ליקוי 3(ב) לתקנות: "בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר–חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות היסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה...., ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:

...

תחום קרדיאלי – דין הטענות בתחום זה להידחות, ואנמק.

] אי לכך, משטענות המערערת בתחום זה מכוונות כנגד שיקול דעתה המקצועי רפואי של הוועדה, דינן להידחות משאין לבית הדין את הסמכות או הכלים להתערב בו. באשר לבקשה להחלפת הרכב הוועדה אציין כי דינה להידחות.

] סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ובמהלך השנים שחלפו מאז הפגיעה נבדק התובע ע"י ועדות רפואיות שונות שבחנו את מצבו, ובשנת 2002 נקבעה נכותו כדלקמן: בתחום הנוירולוגי-40% בגין פיגור שכלי קל, לפי תקנות 29(11) ו-91(2); בתחום העיניים-40% בגין הגבלות בשדה הראיה בשתי העיניים, ע"פ תקנה 52 (2) IV ב'; בתחום האורטופדי – 30% בגין הגבלה בתנועות מפרק ירך שמאל, ו-5% בגין חיבור גרוע של עצם האולנה ביד שמאל; בתחום הנפשי-20% בגין פגיעה המגבילה באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה, ע"פ תקנה 34 ג'; בתחום הריאות-20% בגין מצב לאחר דלקת קרום הריאה, ע"פ תקנה 8 (1) ב'.

על פי הראיות הוכח כי התובע נפגע פגיעה קשה, ואחוזי הנכות המתיחסים לתחומים שונים מצטברים זה לזה, ושילובן של הנכויות יוצר אלמנט של החמרת הפגיעה, בשעה שאין מדובר באיבר אחד שנפגע, אלא בפגיעה במערכות שונות.

...

עוד הוסיף ב"כ הנתבעים, כי הפרדה בין התביעות של התובע ואשתו הינה הפרדה מלאכותית שנעשית בחוסר תום לב, ואשר נועדה לאפשר לתובעים לקבל פיצוי העולה על תגמולי המל"ל. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הפסיקה אליה הפנו, לא שוכנעתי כי בנסיבות שהוכחו יש מקום להפריד בין התביעות, ותשלומי העזרה בעבר אכן באים לידי ביטוי בקיצבה המיוחדת שמקבל התובע מהמל"ל, ובעובדה שהוא לא הוציא כספים בעין לצורך קבלת עזרה.

סוף דבר 21.

לאור כל האמור לעיל, נמצא כי תביעת התובע נבלעת בתגמולי המל"ל, ולפיכך תביעתו נדחית.