מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דלקת קרום הלב כמחלה הקשורה לשירות הצבאי

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור זה מתייחס להחלטת המשיב מיום 11.9.13 בה קבע המשיב כדלהלן: "....הגעתי למסקנה כי אין קשר בין מחלת הגלומרולנפריטיס ממנה הינך סובל לבין תנאי שירותך הצבאי. אולם, עקב האיחור באבחנה והטיפול נקבע כי אי ספיקת הכליות החמירה בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי. ההחמרה שעל חשבון השרות הנה בשיעור 30% מדרגת נכותך הכוללת". בהמשך החלטתו ציין המשיב שדרגת נכותו של המערער בגין אי ספיקת כליות כרונית הפרשת חלבון קבועה בשתן-6% מתוך דרגת נכות כוללת של 20%.
באתר האנטרנט של קופת חולים כללית מתוארת המחלה כך: "גלומרולונפריטיס היא דלקת של פקעיות הכליה. פקעית היא יחידה תפקודית של הכליה המורכבת מנימיות קטנות. דם הזורם בנימיות אלה עובר תהליך סינון שבמהלכו מסולקים חומרי פסולת ועודפי מים ומלח. דלקת הפקעית גורמת להצרות חלל הנימיות וירידה בקצב פינוי חומרי הפסולת והמים מהדם לשתן. הדלקת פוגעת גם בקרום המהוה מחסום בין תאי הנימית והחלל שבו נוצר השתן, דבר הגורם לדליפה של מרכיבי הדם כגון חלבון וכדוריות הדם האדומות לשתן. גלומרולונפריטיס פוגעת בשתי הכליות. המחלה יכולה להסתמן על ידי אחד או יותר מהתסמינים הבאים: הופעת בצקת, ירידה בתיפקוד השתן, יתר לחץ דם (בשל אגירת מים ומלח עודפים), הופעת שתן דמי. סימנים כמו חולשה, בחילה וכאב ראש יכולים להופיע גם כן. אם קיימת הפרעה קשה בסינון הפקעיתי עלולים להגרם סיבוכים כתוצאה מעודף מים (בצקת ראות).  היצטברות של חומרי פסולות רעילים יכולה לפגוע באיברי הגוף השונים כמו קרומי הלב, הראות, מערכת העצבים ומנגנון קרישת הדם. בבדיקות המעבדה נצפית עליה בקריאטינין ואוריה בדם (חומרי פסולת שאינם מפונים בקצב תקין לשתן). לעיתים קיימת הפרעה ברמת המלחים בדם כגון עליה ברמת האשלגן והזרחן וירידה ברמת הסידן ועליה בחומציות הדם. אנמיה (ירידה בהמוגלובין) עלולה להגרם כתוצאה מעליה בנפח הדם על רקע צבירת נוזלים וכן ירידה ברמת אריטרופואטין- הורמון המיוצר על ידי הכליה ומעודד ייצור כדוריות אדומות. הדלקת הכילייתית עלולה לפגוע בייצורו של הורמון זה. בבדיקת השתן ניתן לראות הופעה של כדוריות אדומות וחלבון. הגורמים למחלה מגוונים. גלומרולנפריטיס יכולה להיות מחלה ראשונית או חלק ממחלה רב מערכתית". להלן כמה פרטים אודות המערער: המערער יליד 1982; הוא התגייס לצה"ל בחודש 8/2000; שירת בגולני ושימש כקצין; בינואר 2006 יצא לקורס מ"פ .
...
בפרק "דיון" שבחוות דעתו, כתב המומחה הנ"ל , בין היתר, כדלהלן: "מדובר בבחור בן 31 שסובל מאי ספיקת כליות כרונית שטיבה לא ברור מכיוון שלא נעשתה ביופסיית כליה.לפיכך, לא ניתן לקבוע אם יש קשר בין השירות בצה"ל לבין מחלת הכליה. אך הייתה התרשלות ברורה במעקב אחרי בדיקת החולה. הוא הגיע לבירור אורולוגי נפרולוגי רק אחרי שנתיים! העובדה מצוינת גם בקבלתו למחלקה האורולוגית; אני מצטט: 'סובל מהמטוריה מיקרוסקופית מזה שנתיים'! הממצאים בשתן ע"י הרופא הצבאי בתאריך 22.1.06 יוחסו למחלה חריפה, שזה בהחלט לגיטימי, אך לא נעשתה כל בדיקת שתן ביקורת כדי לוודא שאבן מדובר במחלה חריפה והממצאים בשתן אכן חלפו". ובפרק הסיכום כתב ד"ר שטורך כך: "לאחר בדיקת תיקו הרפואי של מר...., אני מגיע למסקנה כי אין קשר בין השירות הצבאי לבין מחלת הגלומרולנפריטיס ממנה הוא סובל, אך עקב האיחור באבחנה והטיפול אני קובע החמרה בשיעור של 30%". בסעיף 9 לסיכומיו בכתב סיכם ב"כ המערער את תמצית טענותיו בתיק זה במילים הבאות: "תמציתו של ערעור זה הינו צירופה של הקביעה הרפואית כי היה איחור באבחון המצדיק קביעת החמרה של 30% ושתי הלכות משפטיות, האחת הקובעת כי כאשר מחלה פורצת לראשונה בשירות ויש קשר בין פריצת המחלה לבין השירות תוכר המחלה כגרימה ולא כהחמרה. והשנייה, כי העדר המעקב והבדיקות מהווה "נזק ראייתי" שנגרם למערער המטיל את נטל הראיה אל כתפי המשיב".
אנו סבורים שמקום שמדובר באי ודאות וכאשר יש פנים לכאן או לכאן, ראוי היה להעמיד את אחוז שיעור ההחמרה על חשבון השירות על 50% מדרגת הנכות הכוללת ; וכך אנו קובעים.
לפיכך, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי ומעמידים את אחוז ששיעור ההחמרה על חשבון השירות הינה בשיעור 50% מדרגת הנכות הכוללת- היינו הננו קובעים שדרגת נכותו של המערער בגין אי ספיקת כליות כרונית הפרשת חלבון קבועה בשתן תעמוד על 10% מתוך דרגת נכות כוללת של 20%.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך שרותו הצבאי בחודש פברואר 2008 אובחן כסובל מדלקת שקדים עם חום גבוה בהמשכה התאשפז בבית החולים הילל יפה.
הוועדה מציינת כי גם מומחה המערער עצמו ממליץ על זריקה חד חודשית של פניצילין , זאת ותו לא. ועל כך כותבת הוועדה : "הפניצילין נועד למנוע תופעה חוזרת של המחלה הראומטית ולא למניעה ספציפית של הפריומיקרדיטיס אותה עבר". הוועדה מצאה כי הטיפול התרופתי שהמערער לוקח לא נועד לטפול תרופתי במחלה הדלקתית הלבבית אלא למניעת זהום.
9.4 סעיף קטן 9ה' מוכתר בכותרת "דלקת פנים הלב, שריר הלב, קרום הלב" ואחרי הכותרת באה האמירה בסעיף ה(3) - "אחרי ריפוי דרוש טפול תרופתי קבוע". מנוסח הסעיף ניתן להבין שהטיפול התרופתי הקבוע מתייחס לדלקת שנרפאה.
כך לשון הסעיף עצמו המלמדת על קשר בין הטיפול התרופתי הנקוב בסעיף לבין מחלת הדלקת עצמה.
...
ובכך נמצאנו מרחיבים באופן ניכר את היריעה.
9.8 לא מצאתי לנכון להתערב בקביעת הועדה הרפואית הרואה את הטיפול התרופתי הקבוע בסעיף כזה כמתייחס לדלקת עצמה ולא לכל מיני זיהומים אפשריים אחרים שיכולים בסופו של דבר להוביל לדלקת.
לפיכך, הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהיותו כבן 18 לקה בדלקת בקרום הלב ואושפז לתקופה ממושכת.
היתרשמות שירות המבחן הנה כי הנאשם אינו מאופיין בקוי אישיות אימפולסיביים או אלימים קבועים וכי הארוע חריג לאורחות חייו וקשור לדינמיקה נקודתית שהתפתחה בינו לבין המתלונן.
המתלונן הצהיר כי עודנו סובל מכאבים עזים בצואר ובגב ומתקשה לבצע פעולות שביצע בעבר, ואף אינו מסוגל לשרת בצבא בשל הטראומה שנגרמה לו. כמו כן נותרו לו צלקות מפציעותיו הגורמות לו צער ומבוכה.
בשים לב להיותו של המשיב נשוי ואב לשתי פעוטות, ללא כל עבר פלילי, ולאור תסקירו החיובי של שירות המבחן בעיניינו, החליט בית-המשפט שלא להתערב בעונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שגזר בית-המשפט קמא.
...
לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירות בענייננו, ואת הענישה הנוהגת בעבירה בה הורשע הנאשם, ראיתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם את האירוע נע בין 6 ל-30 חודשים מאסר בפועל.
אני סבורה כי החרטה שמביע הנאשם על מעשיו, עברו הנורמטיבי, ונסיבותיו המשפחתיות, מצדיקים גזירת עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה, והסתפקות בגזירת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה המקסימלית.
לאחר שקילת השיקולים השונים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשים מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות במשטרת ראשון לציון, כפי שקבע הממונה על עבודות שירות בחוות-דעתו.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כתוצאה מהתנגשות זו ניחבל מר לב נודלמן ז"ל חבלות קשות בכל גופו, ולאחר שפונה לבית החולים הלך לעולמו ביום שלמחרת התאונה כתוצאה ישירה מפגיעותיו.
הוא סובל עד היום מסיוטי לילה בשל התאונה, ולא יודע את נפשו מרוב צער על המוות לו גרם בארוע זה. הנאשם, בן 31, אשר שרת שירות צבאי מלא בצה"ל ביחידת שדה, אב לילד בן שנה וחצי, נורמאטיבי לחלוטין, עמד להתחיל ללמוד לימודי הנדסאי ומצא עצמו לאחר התאונה קטוע רגל שמאל מעל לברך, עם רגל ימין מרוסקת, יושב נכה בכסא גלגלים, כאשר לפניו עוד שנים ארוכות של שקום גופני ונפשי.
דיון בשאלת העונש הראוי לאחר קביעת מיתחם העונש ההולם - נסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה עצמה: שאלת לקיחת האחריות ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם – הן בדבריו הישירים של הנאשם לבית המשפט ולמשפחת המנוח, דברים שנכתבו על ידו והוגשו לבית המשפט, והן במפגשי הנאשם עם שירות המבחן למבוגרים, הביע הנאשם צער עמוק ויגון ביחס למוות אותו גרם ברשלנותו הבלעדית.
במקביל למתואר לעיל, בנו בן השנה וחצי של הנאשם סובל מפגם גנטי נדיר שמחייב טפול מיוחד, ובנוסף למצב זה, חלה בנו בדלקת קרום המוח שהובילה לדימומים מוחיים קשים ולפגיעה קשה ביכולת ההתפתחות שלו (הוצגו מסמכים רפואיים תומכים).
...
למרות זאת, אני קובע כי הנאשם ישלם לאלמנת המנוח פיצוי של 5000 ₪ ומבהיר כי אין בסכום זה כדי לשקף את עוצמת הכאב והאסון שיצר הנאשם במשפחת המנוח.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תוך 180 יום מהיום ישלם הנאשם לאלמנת המנוח סך של 5000 ₪.
הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרימת תאונה בה מצא את מותו אדם והכל תוך 3 שנים מהיום.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפברואר 2001 הלכתי לחדר מיון ושם הוחלט לאשפז אותי עקב פריקרדיטיס (דלקת בקרום הלב).
פרופ' קפלינסקי בחוות דעתו הראשונה, קובע בפרק "דיון": "מחלת הפריקרדיטיס מקורה בדרך כלל בזיהום ויראלי ובשלבה החריף יכולה להיות דרמטית מאוד. ואמנם בפברואר 2001 ניצפו מעבר לסימפטומים המובהקים, שינויים בא.ק.ג. ותפליט גדול בין קרומי הלב. ברוב המקרים עם הריפוי מהמחלה הכול חוזר לתיקנו. במקרהו של מר קדרון היה צורך בטיפול ממושך (חצי שנה) בסטרואידים. בחלק מהמקרים לא נגרמה הפרשה עם ההחלמה מההתקף החריף. מוכרת היטב התמונה של פריקרדיטיס חוזרת recurrent pericarditis.
מדובר בהתקפים חוזרים של כאבי חזה טיפוסיים (קשר לנשימה, הקרנה לכתפיים) אשר חומרתם בדרך כלל פחותה מההתקף החריף אך יכולים לגרום לסבל.
ללא המצאת תוצאת בדיקת אקו לב המעידה על ממצאים אלו, אין אפשרות לשנות את ההחלטה הקודמת, שמחלת הפריקרדיטיס ממנה סבל בעת שירותו בצבא, חלפה מבלי להשאיר כל פגם קבוע.
...
מסקנות: לאחר שעיינו בכל הראיות שהוגשו ע"י הצדדים, בכלל זאת חוות הדעת הרפואיות ובסיכומי הצדדים, אנו מחליטים להעדיף את גירסת המשיב, המבוססת על ממצאים של בדיקות אובייקטיביות וחוות הדעת של ד"ר עמיקם.
אנו מקבלים את טענת ב"כ המשיב כי המערער לא המציא ראיות לביסוס טענתו וכי מסקנותיו נימצאות בסתירה לתוצאות בדיקות אובייקטיביות, כפי שהדבר נזכר על ידו וע"י המומחה מטעמו, ד"ר עמיקם.
אשר על כן, אנו קובעים כי המערער לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכחת האמור בערעורו.
אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את החלטת קצין התגמולים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו