דלקת מפרקים כמחלת מקצוע לגננת

בהתייחס לCTS - האם המדובר במקרה שלפנינו במחלת מיקצוע לפי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954 שזו לשונה: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במפרק". כאשר מחלה זו מהוה מחלת מיקצוע לגבי עבודות המחייבות תנועות חד גווניות של האצבעות, כף יד או מפרק, לפי הענין, החוזרות ונישנות ברציפות.

וכך השיב המומחה לשאלות ההבהרה: וביחס לשאלות ג', ד: וכפי שציינו בסעיף 4 להחלטה זו, אלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב כבוד המומחה בעקבות פסק הדין שניתן בהליך בארצי: כבוד המומחה מופנה לעמדתו הרפואית של ד"ר יובל קריגר בעיניינה של תובעת אחרת (גב' ברוריה יפרח), עמדה במסגרתה קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של אותה תובעת שיעבדה 32 שנים כגננת ועסקה כשעתיים ברצף (כל יום) בעבודות גזירה באמצעות מספריים.

...

לדעתי לו בא כח הנתבע היה מנסה הוא היה יכול להמציא עשרות חוות דעת שהגיעו למסקנה דומה לשלי.

מדובר, יש לציין, בהקדמה לגיטימית אשר אין בה כדי להוכיח לטעמנו כי המומחה נעול בעמדתו.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל והואיל ולא מצאנו, גם הפעם, כי התקיימה במקרה שלפנינו אחת הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף וכן בשים לב לטעם שמצאנו, גם הפעם, בטענות ב"כ הנתבע, הרינו מורים על דחיית הבקשה.

בהתייחס לCTS - האם המדובר במקרה שלפנינו במחלת מיקצוע לפי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954 שזו לשונה: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במפרק". כאשר מחלה זו מהוה מחלת מיקצוע לגבי עבודות המחייבות תנועות חד גווניות של האצבעות, כף יד או מפרק, לפי הענין, החוזרות ונישנות ברציפות.

וכך השיב המומחה לשאלות ההבהרה: וביחס לשאלות ג', ד: ואלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב כבוד המומחה בעקבות פסק הדין שניתן בהליך בארצי: כבוד המומחה מופנה לעמדתו הרפואית של ד"ר יובל קריגר בעיניינה של תובעת אחרת (גב' ברוריה יפרח), עמדה במסגרתה קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של אותה תובעת שיעבדה 32 שנים כגננת ועסקה כשעתיים ברצף (כל יום) בעבודות גזירה באמצעות מספריים.

...

ידוע כי קיימים מקרים בהם המסקנה המשפטית בדבר קיומו של קשר סיבתי שונה מזו הרפואית שכן בית הדין אשר לו סמכות ההכרעה הוא הרואה את התמונה הכוללת ולעיתים הוא מגיע למסקנה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של המומחה, שהרי לעיתים הרופא והמשפטן מדברים בשפות שונות לענין הקשר הסיבתי שבין מצב תחלואתי מסויים לבין אירוע שקדם לו. לנוכח כל האמור לעיל וכן לנוכח המפורט בבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר, מתבקש בית הדין לדחות את האמור בחוות דעתו של המומחה ולהכיר בתסמונת התעלה הקרפאלית דו"צ ממנה סובלת התובעת כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה תוך חיוב הנתבע בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד. להלן טענות ב"כ הנתבע, כפי שפורטו בסיכומיו: התובעת בסיכומיה חזרה על הנימוקים שהיוו בסיס לבקשתה למינוי מומחה אחר (בקשה אשר נדחתה על ידי בית הדין).

לדעתי לו בא כח הנתבע היה מנסה הוא היה יכול להמציא עשרות חוות דעת שהגיעו למסקנה דומה לשלי.

מדובר, יש לציין, בהקדמה לגיטימית אשר אין בה כדי להוכיח לטעמנו, כפי שציינו כבר בהחלטתנו מיום 1/10/20 כי המומחה נעול בעמדתו.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל וחרף טענות התובעת והואיל ולא מצאנו, כי יש מקום לסטות מעמדת המומחה הרינו מאמצים אותה ובהתאם הרינו מורים על דחיית התביעה.

המומחה ציין כי היות והתובעת נפגעה בתאונה בצידה הימני ונפלה על צדה השמאלי, סביר שמפרק זה עבר זעזוע אשר הצית שינויים דלקתיים והתפתחות כאבים בהתאם.

התובעת טענה כי קודם לתאונה עבדה בשלושה מקומות עבודה במקביל - כאחות בקופת חולים מכבי בהקף חלקי, כממלאת מקום של גננות ומורות בבית ספר יסודי, ובנוסף לאלה הפעילה צהרון לילדים בביתה.

על בית המשפט לתת את הדעת על נסיבותיו הפרטניות של הנפגע ובכלל זה עסוקו, השכלתו, גילו, יכולתו לשוב ולעסוק באותו המיקצוע ובאותו מקום עבודה בו עבד קודם לתאונה וכיו"ב (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי (פורסם במאגרים); ע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה (פורסם במאגרים)).

...

ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי אין תחולה לתיקון לתקנות המל"ל בענייננו, שכן התובעת נבדקה אצל המומחה קודם למועד התיקון, ואילו בתקנות נרשם כי "הן יחולו על מי שעניינו נדון בוועדה... ביום התחילה ולאחריו". אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 26.3.12, לאחר כניסתן לתוקף של התקנות ביום 1.3.12, אלא שבשל סמיכות המועדים כנראה שהמומחה לא היה מודע לתיקון זה בעת כתיבת חוות הדעת ולכן קבע קביעותיו על בסיס התקנות הישנות, שלמעשה כבר לא היו בתוקף בעת כתיבת חוות הדעת.

אשר על כן, אין לקבל את טענת הנתבעת בעניין זה ודינה להידחות.

לפיכך, הטענה בעניין זה נדחית.

סוף דבר לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות – 485,000 ₪; כאב וסבל - 32,746 ₪; עזרת הזולת בעבר ובעתיד - 200,000 ₪; הוצאות רפואיות- 50,000 ₪; הוצאות נסיעות וניידות- 40,000 ₪; _________________________________________ סה"כ 807,746 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 122,858 ₪.

הדמייה עמ"ש צואר – מחלת המיקצוע היחידה הקשורה לעמוד השידרה או הצואר הנה – 26 "מחלת החפרים" שבר של הזיזים של החוליות צוארית 7 וגבית 1 עבודה המחייבת ביצוע פעולות רבות וחוזרת של הרמת משאות על ידי כיפוף עמוד השידרה 1.10.74 לתובע אין ליקוי זה ולפיכך אין לקבוע כי עבודת התובע כמתואר בפרק העובדות קשורות לליקוי כמחלת מיקצוע".

נקבע ביצוע הורדה וכיפוף צואר ברכינה למטה פעמים רבות ביום (גננת אל מול ילדים), לאורך 33 שנה.

בהנחה שהתובע אינו סובל ממחלת ה- DISH האם תסכים שקביעתך "הודגמו שינויים נווניים קשים מאוד על רקע מחלת DISH" בעצם יכולה להשתנות שהשינויים הניוניים הקשים מקורם (או בחלקם) בעבודתו עם כלים רוטטים? מחלת DISH הנה מחלת ספונדילואטרופתית דלקתית כרונית הפוגעת במפרקי עמוד השידרה.

...

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה לטענת התובע, אין לו מזל שכן המומחה הראשון לא מכיר בעבודה עם כלים רוטטים בידיים כגורמת לנזק בצוואר והמומחה השני טוען כי הוא כן מכיר בכך, אולם מגיע למסקנה שהתובע סובל ממחלת ה- DISH.

טענות ב"כ התובע כנגד קביעות המומחה הן טענות רפואיות המתווכחות עם הקביעות המקצועיות והמסקנות של המומחה ואין בידינו לקבלן.

על כן, אנו דוחים את טענות ב"כ התובע בעניין זה. כמו כן, לא עולה מחוות דעת המומחה כי הוא שולל קטגורית את תורת המיקרוטראומה או את הקשר בין עבודה עם כלים רוטטים לנזקי מיקרוטראומה, כאשר בחוות הדעת נקבע: "ידוע כי כלים רוטטים עלולים לגרום לשינויים ניווניים, אך אלה אמורים להתבטא בהרס דיסק, היצרות המרווח הדיסקלי ופגיעה בפסטות ולא תמונה כפי שמופיעה אצל התובע.

" בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתם של המומחים, התביעה נדחית.

כתוצאה מכך הוגברו הקצב והתכיפות של הפעולות שתוארו בסעיף ד' לעיל; ו. עם ההחמרה שחלה במצב התובעת ולאחר שנבדקה אובחנה התובעת כסובלת ממפרק טניס; ז. לפני ההתפרצות לא סבלה התובעת מכל בעיות במפרק.

בהמשך עומתה התובעת עם הדברים שנאמרו על ידה לחוקר וכך בין היתר ונשאלה-"בחקירה שלך את מרבה לספר על העבודות שאת עושה-את מרבה להרים את הילדים, להתכופף, תנועות של החתלה, החלפה, כל מיני דברים מהסוג הזה שעושה גננת. מה שאת לא מספרת בכלל זה הסיפור שמופיע בסעיף 3.2 לתצהירך שזה סיפור של סמרטוט רצפה. למה לא סיפרת את זה לחוקר? " תשובתה-"אמרתי לו נקיונות..

.תורת ה'פגיעות המצטברות' או כפי שיש ומכנים אותן, 'הפגיעות הזעירות', micro-trauma, באה בעיקר, כדי לאפשר לבתי-המשפט לקדם את מטרת החוק באותם מקרים שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מיצה, או לא מיצה בעיתו את הנדרש בהקשר להכרזה על מחלה כ'מחלת מיקצוע', ולא במקום מבחן ה'פתאומיות'" (פסק-דין ושדי בעמ' 206).

בהודעה שמסרה התובעת לחוקר הנתבע תיארה התובעת את עבודתה בפעוטון כלהלן-"בקשר לתביעה של דלקת בגיד ברצוני לאמר שבשנה האחרונה לעבודתי אצל שלי עבדתי בפעוטון מדובר בילדים בגילאים שלושה חודשים ועד ארבע...

...

נוכח כל האמור אין ליתן לפעולת "סחיטת הסמרטוט" שנעשה תוך כדי עבודתה השגרתית של התובעת משקל יותר ממה שניתן לו ע"י התובעת בהודעה שמסרה לחוקר, ויש לראות בפעולה זו כעוד פעולה שגרתית ורגילה במסגרת עבודתה בפעוטון.

נוכח כל האמור כמו גם נוכח הממצאים שהובאו בפנינו עולה שעבודת התובעת, הגם שמדובר בעבודה פיזית, היתה מורכבת מפעולות שונות ומגוונות, כאשר כל פעולה שונה במהותה מפעולה קודמת.

סוף דבר-התביעה נדחית.