מכיוון שדן לא היה דרקטור או נושא משרה בחברה ולא הייתה לו מעורבות בהכנת הדוחות הכספיים של החברה, אין לחייבו, כך הטענה, גם בנזקיו של מי שקנה ניירות ערך של החברה בהסתמך על דוחות כספיים שפורסמו לאחר שהפך לבעל מניות בחברה.
תכליתו של סעיף זה מוגבלת לדעתי הרבה יותר, והיא נועדה, כאמור בסעיף, למנוע או להפחית מהפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע ומהנזק אשר עלול להגרם עקב כך לנתבע או לציבור הנזקק לשירותיו (או לציבור בכלל), תוך בחינת הנזק הנגרם לנתבע או לציבור לעומת התועלת הצפויה לחברי הקבוצה או לציבור מחיובו של הנתבע במלוא סכום הנזק.
סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, מכוחו מבקש מנשה עיכוב הליכים, קובע כדלקמן:
"(א) משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.
לצד זה, יש לתת את הדעת לפגיעה בתחושת הצדק וההגינות בחיובו של גורם בחברה, בכיר ככל שיהיה, שאחריותו לנזק שניגרם הייתה משנית, בתשלום מלוא סכום התביעה, אך בשל "כיסו העמוק". הפגיעה בתחושת הצדק מקבלת משנה תוקף בנסיבות המיוחדות של אחריות בעל שליטה בדיני ניירות ערך, שכשם שציינה חברתי הנשיאה, מציבים סטאנדרט היתנהגות מחמיר יותר מסטאנדארט של התרשלות, מחייבים את בעל השליטה בהפעלה מתמדת של אמצעי פקוח על המתרחש בחברה ומטילים עליו אחריות אף אם לא ביצע בעצמו כל עוולה.
עם זאת, אופייה של התובענה הייצוגית כהליך שבו קיימת קבוצה גדולה של תובעים, מכתיב מציאות שבה הנזק הפוטנציאלי המצטבר במסלול הייצוגי גדול מן הנזק הפוטנציאלי בתביעה במסלול הרגיל, וההשלכות של חיובו של נתבע בודד לשלם את מלוא סכום הנזק עולות בחומרתן על פני אלה שבמסלול הרגיל, ובעלות השפעה ישירה על היתנהלותו של הנתבע עובר לחיוב, ועל יציבותו הכלכלית לאחריו.
...
גישה זו, לפיה יש ליתן פירוש רחב למונח "שליטה" ולהציב רף גבוה לשם סתירת חזקות השליטה מקובלת עלי, מן הטעמים שפורטו בהרחבה בחוות דעתו של חברי השופט עדיאל.
דרישה זו אין בידי לקבל.
בסופו של דבר, טבעם של נזקים שאינם גוועים מעצמם, ואם התובע לא יוכל להיפרע מן הנתבע יהיה זה הוא אשר יצטרך לשאת בנזק.
