עוד צוין כי שווי התפוסים בפועל נופל מ-20% משווי הפעילות העבריינית המיוחסת למבקשים ולכן אין מניעה להתיר למישטרה להמשיך ולהחזיק בהם (לרבות בצו מניעה האוסר על דיספוזיציה בנכס מקרקעין שנתפס, וממילא בכל הנוגע אליו צוין כי אין בו כדי למנוע את המשך השמוש במקרקעין).
...
דין הבקשה למתן רשות ערר להידחות בהעדר עילה לבירור ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה לפי אמות המידה המקובלות (ראו למשל בש"פ 383/19 טובר אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (31.1.2019); בש"פ 6951/13 הלוי נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (10.12.2013); בש"פ 1001/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (8.3.2015); בש"פ 3190/14 ארזון נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (25.6.2014); בש"פ 7079/08 רחימי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (2.2.2009)).
בית המשפט מצא כי הדבר לא נעשה, וקביעותיו במישור זה לא חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים ואינן מצדיקות בירור נוסף לפני בית משפט זה. מעבר לכך יש להעיר, כי השגות המבקשים בדבר ההחלטה בבקשתם לשחרר תפוסים לצרכי מחיה תלויות ועומדות (כמפורט מעלה) ואין בהחלטתי כאן כדי להביע עמדה לגופן של אלו.
הבקשה נדחית אפוא.
