דינם של כספים בקרן פנסיה במקרה שלילת פיצויי פיטורים מעובד

יצוין, כי במסגרת עבודתה בנתבעת הייתה התובעת אחראית על ענייניה הכספיים של הנתבעת, ובין היתר על העברת כספים לקרנות הפנסיה, לרבות קופת הפנסיה שלה.

כתוצאה מהתנהלות זו, הסכומים שהצטברו בקרן הפנסיה ברכיב פצויי פיטורים היו נמוכים מהסכומים שהיו נצברים לו הייתה התובעת מדווחת על שכרה האמתי ומעבירה את מלוא פצויי הפיטורים שהקצתה הנתבעת בגין רכיב זה. מכל מקום - התובעת בתביעתה שבפנינו דורשת הפרש פצויי הפיטורים כאשר השאלה העומדת בפנינו הנה, האם במקרה זה, כשהנתבעת הקצתה ושילמה מדי חודש 8.33% משכרה של התובעת עבור רכיב פצויי פיטורים ואולם עקב מעשי התובעת רק חלק מהכספים הופרשו בפועל לרכיב פצויי פיטורים בקרן הפנסיה, זכאית התובעת להפרש פצויי פיטורים.

] ויודגש- במקרה שלפנינו אין המדובר בשלילה מלאה של פצויי הפיטורים אלא בשלילה של ההפרש בין פצויי פיטורים מלאים על פי חוק לבין הסכום שהצטבר ברכיב פצויי פיטורים בקרן הפנסיה של התובעת.

...

בנסיבות אלה, כאשר קבענו כי יש במעשי התובעת משום הפרה של חובת האמונים המוטלת עליה אנו סבורים כי קבלת תביעת התובעת תביא לתוצאה בלתי רצויה בה עובד אשר הוכח כי הפר את חובת האמונים המוטלת עליו כלפי המעסיק ייצא נשכר ממעשיו.

איננו מקבלים טענה זו ולא מצאנו כי בנסיבות תיק זה היה על הנתבעת להעיד עדים נוספים לעדה שהיא העידה.

סוף דבר מכל המפורט לעיל - תביעת התובעת לקבל הפרש פיצויי פיטורים, נדחית.

עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הצהיר הוא כי נוהל מו"מ נרחב בינו למנהל הנתבעת עובר לחתימת הסכם זה: "5. יצויין כי קודם לחתימה על גבי הסכם העבודה, קדם הליך משא ומתן אשר ארך כשנה מול בעלי הנתבעת, מר מיכאל יונס, במסגרתו סוכמו תנאי העסקה ושכר. ... 7. בהתאם להסכם העסקה זו, הוסדרו בין היתר, תנאי סיום העסקתי בחברה אשר כללו את סעיף 6.7 להסכם, הקובע כי אהיה זכאי לקבלת פצויי פיטורים בכל מקרה בו אסיים את עבודתי בחברה, הן בעת בפיטורים והן בעת התפטרות... 8. אציין כי טענת הנתבעת בכתב ההגנה, כי כוונת הנתבעת בסע' זה היתה לשחרר כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה בלבד, איננה נכונה כלל ומנוגדת לסיכום מפורש בינינו. שכן במסגרת המו"מ שקדם לחתימת ההסכם שוחחנו מפורשות על תנאי זה ודרישתי הייתה חד משמעית, כי ישולמו לו פצויי פיטורים מלאים כחוק בכל מקרה בו תסתיים עבודתי בנתבעת. מר יונס הסכים לתנאי זה מפורשות, ואין בהכחשתו ובטענותיו השונות דבר, מלבד ניסיון להיתחמק מהתחייבות זו של הנתבעת. ומעל לכל, לא היה צורך ברשום תנאי זה אם אכן הייתי זכאי רק לכספי הפנסיה מאחר וממילא כספים אלו שייכים לי. גם טענת הנתבעת, כי כלל עובדי הנתבעת זכאים להפרשות פנסיה לקופת הפיצויים בלבד, איננה רלוואנטית מאחר והתנאי לקבלת פצויי פיטורים מלאים סוכם עימי מפורשות במסגרת תפקידי כמנכ"ל, ללא קשר לתנאי העסקה של העובדים האחרים" (ר' סעיפים 5-13 לתצהירו של התובע).

יתרה מזאת, גם אם טענה זו היתה נטענת מפורשות בכתבי הטענות, הרי שלא שוכנענו כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי אכן בנסיבות מקרה זה יש לשלול מהתובע פצויי פיטורים וזאת בשונה מפסיקת פיצוי בנוגע לחוסר תום לב של התובע, אליו נתייחס בהמשך.

גם בפסק דינו של בית הדין הארצי בעיניין יהישלום (ר' ע"ע (ארצי) 43715-05-12 יהישלום (שלומי) שני – אפולו נטוורק טרוויסט בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 15.8.2016)(להלן- עניין יהישלום)), נקבע על ידי כב' השופטת גליקסמן: "גילום זקופות" - גילום מס הכנסה בגין שווי שימוש ברכב צמוד וטלפון נייד, כי אינו מהוה רכיב בשכר היסוד; ולגבי רכיב "במקום קרן הישתלמות" (אשר מהותו לא הובררה עד תום), כי מדובר בזכות סוציאלית נלווית שאינה בגדר "שכר" ולכן אין לכלול רכיב זה בשכר לצורך תשלום פצויי פיטורים".

...

לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

פסק דינו של בית הדין האיזורי בחלקו הראשון של פסק דינו המפורט והמנומק היטב בחן בית הדין האיזורי את הודאת המערער "לאור נטל הוכחה מוגבר המוטל על התובעת" ושוכנע ליתן משקל ראייתי מלא להודאת המערער "האמינה" מהטעמים הבאים, אשר נומקו בהרחבה רבה בפסק הדין: הנתבע העדיף לשתף פעולה, למסור מידע, מתוך הנחה שכך תסתיים הפרשה בצורה טובה יותר מבחינתו, וללא מעורבות המישטרה.

בדיון בפנינו טען בא כוח המשיבה כי "עובד שמקבל כסף הוא של המעסיק. הוא לא כסף שלו". הטענה נכונה במקרה הרגיל.

משנפסק בפסק הדין כי המערער אינו זכאי לפצויי פיטורים בנסיבות סיום העסקתו, קבע בית הדין האיזורי כי מבטחים "תשיב לתובעת את כל הכספים הצבורים על שם הנתבע בקופת הפיצויים המוחזקים אצלה". חיובה של מבטחים להשיב את כספי הפיצויים הצבורים בקרן עולה על פני הדברים עם הוראות סעיף 23(א)(3) לחוק הגמל, שהוסף בתיקון 21 לחוק הגמל שנתקבל לאחר הגשת התביעה ומתן פסק הדין, הקובע לאמור: "(א) משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו;

(ב) משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה:(תיקון מס' תשע"ח-2018 (1) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפיסקה זו – התקופה למתן הודעה), פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד של העמית-השכיר או שהוא זכאי לקבלם; (2) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה".

ביום 2.2.2020, יומיים לפני מועד הדיון בעירעור, ניתן על ידי בית המשפט העליון, מפי השופט י' עמית, פסק דין ב"שאלה עקרונית בדבר מעמדם של כספי פיצויים שנצברו לטובת חייב בקופת גמל לקיצבה ואפשרות העברתם לנאמן על נכסיו" (ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ – לוי (2.2.2020); להלן – עניין מקפת).

...

מסקנת בית המשפט העליון היתה לפיכך כדלקמן: "ככלל, על כספי הפיצויים הצבורים בחסכונות הפנסיונים חל סעיף 85(1א) רישא לפקודת פשיטת הרגל המתנה את העברתם לנאמן באישור בית המשפט. מסקנה זו לא תחול על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות, שכן אלו כפופות להוראות התקנון האחיד המתנה את זכאותו של המבוטח לקבל קצבה מהקרן בהימנעותו מלמשוך כספים כלשהם מהפנסיה. על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות חל אפוא סעיף 85(1א) סיפא לפקודה האוסר על העברתם לנאמן כל עוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה". בדיון בערעור התבקשה התייחסות המשיבה לפסק הדין בעניין מקפת.

אף מבטחים, אשר בסיכומיה סברה כי המדיניות הראויה היא כי כספי פיצויים הצבורים בקרן פנסיה ותיקה לא יוחזרו למעסיק כל עוד לא הוגשה בקשה על ידי המבוטח למשיכת כספים או לקבלת קצבה, סברה כי "אין מנוס שבתי הדין יתנו הוראה ביצועית כמו שניתנה". סוגית עיתוי העברת הכספים, שלא הועלתה על ידי המערער בבית הדין האזורי ואף לא בערעורו, הועלתה ביוזמתנו.

סוף דבר – ערעור המערער מתקבל בחלקו, באופן שמהחיוב בפסק דינו של בית הדין האזורי יופחת סכום של 900,000 ש"ח והחיוב יעמוד על סכום של 1,161,566 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בפסק הדין ובניכוי 16,883 ש"ח בגין הפרשי שכר.

] בפרשת מאפיית אבגר נעשתה סקירה מקיפה לנסיבות לשלילת הפיצויים – "בעיניין בובילב נשללו פצויי הפיטורים במלואם מעובד שעבד קרוב לשנתיים בחברה העוסקת בפתוח ושיווק מערכות וחומרים להדפסה בתלת מימד. הוכח כי העובד גנב ממוצרי החברה ומכר אותם באופן פרטי ב. ebay הגניבה באותו עניין הייתה מתמשכת - לאורך מרבית תקופת עבודתו ושיטתית, – כאשר מעקב שערכה החברה לאחר הגילוי גילה כי במשך 16 ימים גנב העובד 20 פריטים, ובהיקפים משמעותיים – לאור ערכם של הפריטים שתומחרו באלפי דולרים. הקפי הגניבה כומתו על ידי החברה בלמעלה מחצי מיליון ש"ח, ובית הדין האיזורי מצא כי היקפים אלו לא הוכחו, אך חייב את העובד בתשלום פיצוי בגין גניבות שכן הוכחו בהקף של למעלה מ 100,000 ש"ח. בעיניין שיליץ נשללו פצויי פיטורים במלואם מעובד שעבד כ13 שנה כמנכ"ל עמותה. בין היתר מהטעם שהעובד ניצל את מעמדו הבכיר ונטל לכיסו כספים בהקף של מיליוני שקלים, תוך שהוא מאפשר גם לאחרים ליטול לכיסם כספים שלא כדין ... בעיניין טוליפ שלל בית הדין באופן מלא את פצויי הפיטורים מעובד שהועסק כשנה, ובמהלכה מעל באמון החברה וייעץ ללקוחות אחרים לפנות לעסקים מתחרים בהם עסק של חברו הקרוב. עם זאת בית הדין נימנע מלחייב את העובד בתשלום הפצוי המוסכם הקבוע בחוזה בין הצדדים. בעיניין אלוניאל דן בית הדין בעיניינו של עובד שהועסק בחברה במשך כשבע שנים, בתחילה כעובד מסעדה ולאחר מכן כטכנאי מחשבים והודה כי התקין תוכנות מחשב של החברה במחשבים של אנשים פרטיים תמורת תשלום. בית דין זה קבע כי יש לשלול 80% מפיצויי הפיטורים כך שבמקום סך של 20,055 ש"ח יהיה העובד זכאי לסך של 4,011 ש"ח. בעיניין שוקרון הוכח בבית הדין האיזורי שעובד ביצע  מעילה בהקף נרחב שגרמה למעסיקה נזקים של ממש והפיקה לעובד רווחים משמעותיים .. נקבע כי העובד מכר פסולת ברזל של המעסיקה, קיבל טובות הנאה משבעה ספקים שונים של המעסיקה ספקים מולם עבד כקניין, וכן קשר קשר עם ארבעה ספקים מולם עבד להעלאת מחירי הסחורה שרכש עבור המעסיקה ושלשל את כל הרווחים מפעולות אלו לכיסו. בהתאם לקביעות בית הדין הנזקים שגרם העובד למעסיקה, וכן רווחיו מהמעילה כומתו לסך של למעלה ממליון ש"ח (בהתפלגות שונה עבור כל אחד מרכיבי המעילה). לנוכח חומרת המעשים אישר בית דין זה באופן עיקרוני את קביעת בית הדין האיזורי לפיה יש להשיב למעסיקה את כספי הפיצויים שהופקדו בקרן הפנסיה. יחד עם זאת באותו עניין היו הכספים צבורים בקרן פנסיה וותיקה ושלילתם עשויה לפגוע בזכאות המערער לקיצבה עבור כל החודשים בהם הופקדו כספי הפיצויים, ולכן נקבע כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגד המערער ישקול רשם ההוצאה לפועל אם ניתן לממש את פסק הדין מבלי למשוך את הכספים מהקרן. הינה כי כן עולה כי שלילת מלוא פצויי הפיטורים יוחדה למקרי הקצה שבהם פגיעת העובד במעסיק הוכחה מבחינת היקפה, התמשכותה ופגיעתה."[footnoteRef:27] [27: ראו הסקירה שנעשתה בפרשת מאפיית אבגר.

ראו גם את השוואת הפסיקה בפסק דינו של כב' השופט אילן סופר בפרשת מאפיית אבגר‏‏, למקרים שבהם נדרשו סעדים של שלילת פיצויים וגם בגין הפרת אמון ותום הלב.

הסעד למתן צו הצהרתי לשלילת הפיצויים והודעה מוקדמת שאף הוא נפסק לחובת הנתבע, מהוה סעד של פיצוי עונשי על מעשי הנתבע – ויוזכר כי לא הובאה לפנינו משמעותו הכספית של סעד זה. ברי כי מדובר בנזק משמעותי לנתבע נוסף לעצם פיטוריו.

...

אכן לא הוצג חשבון שכר טרחתה של באת כוח התובעת בהליך זה. הדרישה לפסיקת הוצאות ריאליות נדחית.

בהתחשב בכל האמור, אנו קובעים את סכום ההוצאות על סך של 12,000 ₪.

לסיכום, על הנתבע לשלם לתובעת – אנו שוללים זכאות הנתבע לפיצויי פיטורים בשיעור 65% ומלוא דמי ההודעה המוקדמת.

סעד הצהרתי כספים הצבורים בקרן הפנסיה על רקע מעשיו של מיארה כפי שפורטו לעיל, טלקול עתרה לקבלת סעד הצהרתי אשר יורה לקרן הפנסיה להשיב לידיה כספים שנצברו על חשבון פצויי פיטורים.

שלילת פצויי פיטורים – המסגרת הנורמאטיבית סעיף 16 לחוק פצויי פיטורים שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קבוצי" קובע: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קבוצי החל על המעביד והעובד- ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף- מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". ובסעיף 17 לחוק שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכח פסק דין" נקבע כך: "בענף העבודה שאין בו הסכם קבוצי, רשאי בית הדין האיזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעיניין זה יונחה בית הדין האיזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". הלכה פסוקה היא כי שלילת פצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר (ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ נ' אביעזר שרוני, [פורסם בנבו] מיום 22.10.0) שכן הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פצויי פיטורים, מהוים בדרך כלל פגיעה בעובד (דב"ע לא/3-3 רהיטי ירושלים רים בע"מ נ' נסים יוסף, [פורסם בנבו] פד"ע ב 215, 219 (1971)).

...

לנוכח האמור לעיל התביעה לתשלום שכר עבודה נדחית.

כפי שפירטתי לעיל אין בידי לקבל את טענת הסחיטה ואת דרישת ההשבה שהעלתה טלקול, ואולם בנסיבות בהן עולה מהראיות כי ההזמנה השניה של הסירנות סופקה למשרד רוה"מ באיחור, בדרך של הזמנת המוצר מסין, הרי שאין בידי לקבוע כי כי מיארה אכן סיפק את התמורה במלואה.

] לנוכח האמור לעיל התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.