שואהנה נדון במסגרת ת"פ 62387-01-20, הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של שוד מזוין וכניסה לישראל שלא כדין ונדון לעונש של מאסר בפועל למשך 4 שנים ו-4 חודשים לצד ענישה נלווית.
הערכים החברתיים שנפגעו מבצוע עבירת השוד אשר לה סייע הנאשם הם הזכות לשלמות הגוף, הכבוד, הזכות לבטחון במרחב הפרטי – בביתו-מבצרו של אדם – וזכות הקניין.
מי ימוד את האימה, הפחד, הבושת והצער של קשיש – פעמים רבות קשיש המתגורר בגפו – שנפל קורבן לעבירה של שוד וגניבה.
הם קשרו את ידיהם של נפגעי העבירה מאחורי גבם והכניסו פיסות בד שהודבקו לפיהם ונמלטו מהמקום דרך חלון המטבח.
הנאשם אשר הגיע ביחד עם יתר המעורבים, תיכנן עימם התפרצות לבית במושב, ואולם בעת שהנאשמים הצטיידו בסכינים, כסוי פנים וכפפות, היה הנאשם מודע לאפשרות שהארוע יסלים לכדי שוד אלים כפי שאכן ארע בפועל (לעניין היסוד הנפשי של המסייע, ראו יורם רבין ויניב ואקי, דיני עונשין, מהדורה שלישית, כרך א', עמ' 631 (2014)).
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים – בגין עבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות – עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:
בע"פ 5209/17 אבו נסרה נ' מדינת ישראל (25.1.18), נדחה ערעור נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.
...
בנסיבות אלה, בשים לב לכך שהנאשם נותר בסמוך לגדר הישוב, ולא בקרבת הבית, ולאור התכנון המקורי להתפרצות, בעוד שלנאשם לא הייתה שליטה על מהלך השוד, סבורני כי מדובר ברף סיוע שאינו גבוה.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-16 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו הנמוך של מתחם העונש, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעי העבירה בגין הנזק שנגרם להם.
סוף דבר
אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 9.1.20 ועד ליום 16.3.20.
