על כן, התובעת דרשה בתביעתה פיצוי בגין אובדן שכר לפי שיעור של 150% עד לתום התקופה המוגנת, אובדן תנאים סוצאליים, תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות החל ממועד הפיטורים ועד לתום התקופה המוגנת, פיצוי פיטורים בגובה של 12 משכורות, הודעה מוקדמת, פיצוי על העידר שימוע כדין, ופצוי לפי סעיפים 13א(ב)(1) ו-13א(א)(1) לחוק עבודת נשים.
ביום 22.2.21 היתקבל אצל הנתבעת מכתב מטעם הממונה על עיצומים כספיים, במינהל הסדרה ואכיפה – אגף לאכיפה מינהלית – מחוז תל אביב, שלפיו נדחתה הבקשה לביטול הודעה על כוונת חיוב לעניין הפרת הוראה המנויה בפריט 12 חלק ג לתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (נספח 14 לתצהיר הנתבעת).
(ה) (1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפיסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
בהתאם להוראות הדין חל איסור על פיטוריה של עובדת הן בזמן שבו היא בהריון, והן בזמן שבו היא עוברת טפולי פוריות, אלא בהיתר של ממונה על עבודת נשים כנדרש בחוק.
...
הסיבה לסיום העבודה של התובעת
אנו מקבלים את טענת הנתבעת שלפיה חוק השוויון לא יחול על ענייננו נוכח מספר העובדים של הנתבעת שהוא פחות משישה (הצהרת הנתבעת בנקודה זו לא נסתרה).
לסיכום
על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים כדלקמן:
סך של 99,000 ₪ בגין פיצוי על אבדן שכר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.
