מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דיני הפסלות במשפט חוזר בערכאות

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוער כי על אף שכותרת הבקשה התייחסה לפסלות שופט, המבקש הוסיף לבקשתו גם בקשה למשפט חוזר והגנה מן הצדק, שלטענתו הוא זכאי לה. בדיון שנקבע בפנינו בבקשה לסעד זמני, דיון שהתקיים בפנינו ביום 10.10.2019 (להלן: "הדיון") נתבקש המבקש להבהיר מהו הסעד אותו מבקש הוא בבקשתו, והשיב כי ישנן 4 בקשות בהליך "...יש רשימה של 83 מותבים שכבודה, ביקשתי שתפסול את עצמה בטעמים שנימקתי," (עמ' 3 שו' 22-23 לפרו' מיום 10.10.2019 (להלן: "הפרוטוקול").
בס' 9 לפס"ד נקבע: "לא השתכנענו כי נפלו בפסקי הדין של בתי הדין טעויות המחייבות את התערבותנו. למען האמת, פסק דינו של בית הדין האיזורי עוסק בשאלות סטנדרטיות של זכויות סוציאליות של עובד, סוגיות שבהן לבית הדין לעבודה מומחיות מיוחדת..." כידוע על המבקש להביא ראיות משמעותיות להוכחת קיומה של עילת הפסלות, שכן חשדות, תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות [ראו: ע"א 1365/07 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 11.06.2007)‏‏ ; (ע"א 11146/08 עריית אור עקיבא נ' שלמה בן נעים (פורסם בנבו, 18.01.2009); ע"פ 4771/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 10721/06 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 27.3.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 85-84].
המבקש מלין על חוסר שביעותו מפס"ד שניתן לפני מספר שנים, ודי אם נפנה לפרוטוקול לדברי האב"ד, בעמודים 11-10, עת הקשתה בדבר קיום הליך בפניה(משמע, כלל לא ידעה-זכרה כי המבקש התדיין בפניה! בע"א 7349/06 יוסף בן שטרית נ' מיכאלינה פריאל (קלפון) (פורסם בנבו,3.6.2007)‏‏ נפסק: "העובדה שהחלטות דיוניות מסוימות של בית המשפט אינן מיטיבות עם המערערים אינה מהוה עילת פסלות (ע"א 2730/98 תנופה שרותי כח אדם בע"מ נ' גיאורגיצאנו, פ"ד נב(2) 427; ע"א 8290/98 חברה מסחרית בסיטונות בעכו בע"מ נ' שמואלי (פורסם בנבו, 1.3.1999))." כנטען בפנינו – המבקש הגיש ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי ולאחר מכן עתר לבג"ץ, וטענותיו נשמעו ונדונו בערכאות תוך מיצוי הליכים.
...
המבקש עתר לבית הדין הארצי (ע"ר 18541-12-15) וערעורו נדחה.
ודאי אין בה הנמקה כלשהי, להעתר לה. החלטות ביה"ד, כפי שניתנו – אינן בסיס לבקשה לפסלות שופט.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

הלכה היא, שרק במקרים חריגים וקיצוניים, כאשר יחסו של בית המשפט אל הנאשם הנו שלילי עד כדי שלילת זכותו להליך הוגן, ועולה מהנסיבות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים, יביאו החלטות דיוניות של בית המשפט לכדי פסילתו (ראו: ע"פ 1996/91 הורביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 837, 843-842 (1991); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176-175, 182 (2006)).
השאלה האם בדין נפסלה שאלה פלונית היא בראש ובראשונה שאלה דיונית, שתבחן בתור שכזאת על ידי ערכאת העירעור (ראו: ע"פ 614/85 וייל נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 299 (1985); ע"א 19/02 ניר נ' הרשקו (לא פורסם, 15.9.1992); ע"פ 9703/02 שילון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.1.2003)).
על התנהלותם הבלתי ראויה של המערערים העולה כדי ניצול לרעה של הליכי המשפט, עמד כבר בית משפט זה מפי השופט א' לוי, בדונו בבקשתם למשפט חוזר, כנגד הרשעתם בבניה שלא כדין בקשר לאותו גן אירועים נשוא האישומים.
...
דין הערעור להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטתה לדחות את העירעור ואת הבקשה לפסילת שופט, כותבת, בין השאר, כב' השופטת ביניש: "5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להדחות. כבר נאמר לא אחת בפסקי הדין הדנים בפסלות שופט כי דבר יום ביומו הוא שערכאת העירעור מחזירה את התיק לשמיעה לאותו שופט אשר שמע עדים ואף קבע מימצאי מהימנות לגבים עדים, וחזקה על שופט מקצועי שיוכל לחזור בו מממצאים שנקבעו (לרבות מימצאי מהימנות) בלא לשמוע אותם עדים (ראו: ע"פ 4809/99 גבעת חיים מאוחד נ' מ"י (לא פורסם); ע"פ 4459/97 אלטורי נ' מ"י (לא פורסם). כך במיוחד כאשר ערכאת העירעור לא קבעה שהתיק ישמע בפני שופט אחר (ראו לעניין זה מאמרו של הנשיא מ' שמגר "על פסלות שופט בעקבות ידי תרתי-משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 117.
אולם, חוסר שביעות רצונו של התובע מתוצאת פסק הדין אינה סיבה מספקת לפסילת השופט היושב בדין וודאי שאינה סיבה מספקת לקיום משפט חוזר.
(ראה לעניין זה ספרו של דר' יגאל מרזל "דיני פסלות שופט" בעמ' 114).
...
כאמור, לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות ההדדיות, אני מחליט לדחות את הבקשה בדברי התגובה כותבת הנתבעת סטימצקי: "הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע לפסילת שופט. התובע לא הצביע בבקשתו על חשש אובייקטיבי ממשי המצדיק פסילה. כמו כן, טענות התובע בכתב התביעה הן שהתגלו עובדות חדשות (לכאורה) המצדיקות בחינה מחודשת של פסק הדין שניתן בתיק ת"א 16104-12-10 ("התיק במחוזי").
על כן אנו קובעים כי סכום החוב שעל המערער לשלם למשיבה, במסגרת תביעת הנגד שהוגשה על ידה, עומד על סך 1,086,920 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
אני דוחה את הבקשה לפסילת שופט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתאריך 16.1.19 ניתנה החלטת כב' רשמת בית-המשפט העליון במסגרת בש"א 7602/18, שבמסגרתה דחתה את הבקשה, אך הפניתה אל "הדרך הדיונית המתאימה על מנת לתקוף פסק-דין חלוט בטענות לפסילת המותב שנתנו...הליך זה, שכונה בפסיקה גם כ"משפט חוזר אזרחי"..
מכל מקום, כב' השופט רפי ארניה כתב בהחלטתו דלעיל, כי הוא פוסל את עצמו, לא משום שהדין מחייב זאת, לפי דיני הפסלות, אלא "למראית עין". אין כן וודאות, שאם הצד האחר באותו מקרה היה מגיש ערעור על החלטת הפסלות, לא היה בית-המשפט העליון מקבל את העירעור ומזכיר לכב' השופט רפי ארניה, כי הזכות ליישב בדין היא גם חובה לעשות כן. ואולם, גם אם אצא מנקודת הנחה דיונית – ולצורך הדיון בלבד – כי אילו כב' השופט רפי ארניה היה מוסר גילוי נאות, והתובע היה מבקש ממנו לפסול את עצמו, איני סבור כי חלה כאן עילת פסלות בהתאם לדין ובודאי לא כזו שבכוחה להצמיח עתה עילה לביטול פסק-הדין.
על כן, אם אצא מנקודת הנחה, שממילא התוצאה לא הייתה משתנה, מדוע לבטל פסק-דין שתוצאתו נכונה ? וכיצד אני יודע שהתוצאה נכונה (גם ללא הסכמת התובע)– ערכאת העירעור –בית-המשפט המחוזי פסק שכך.
...
זהו פסק-הדין שאותו מבקש התובע, כי אורה על ביטולו במסגרת תביעה זו. התובע הגיש ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום הנ"ל, ובתאריך 20.6.18 מסר בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד את פסק-דינו (ע"א 97-02-18), שבמסגרתו נדחה ערעורו של התובע, והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
תוצאה: נוכח כל האמור לעיל, אני פוסק כי התובע לא הוכיח את תביעתו.
על כן, אני דוחה את התביעה.
על כן, אני פוסק כי התובע ישלם את הוצאות הנתבעים ואת שכר טרחתם המשפטי בסך 10,000 ₪ + מע"מ והסכום ישולם בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין עד למועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון] בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10959/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (השופט נ' נחמני) מיום 11.12.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 19123/03 (בש"א 7097/08) בשם המערער: עו"ד בנימין שור ][]פסק-דין
המערער שב וטוען בערעורו כי יש להבחין בין תיק החוזר מערכאת העירעור עם הנחיות להמשך הדיון - ואז אין מניעה כי אותו שופט ימשיך לטפל בתיק, לבין תיק שחוזר לאותו שופט ללא הנחיות, שכן בהיעדרן וללא ראיות חדשות, פשיטא שפסק דינו יהא זהה לחלוטין לפסק הדין הקודם.
גם בעצם הדיון באותה הסוגיה או בנגזרותיה אין כדי לפסול את השופט מלישב בדין (ע"א 8168/02 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 21.10.2002)); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265, 273 (2006)).
...
לטענת המערער עומדות עתה בפני בית המשפט רק הטענות אשר פסק בעבר כי די בהן לבדן כדי להיעתר לתובענה.
לאחר שעיינתי בערעור ובהחלטת בית המשפט קמא וכן ביתר המסמכים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
מכל מקום, לא שוכנעתי כי נתקיים כאן חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של השופט ננעלה כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור". אשר על כן, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו