מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דין חילוט רכוש בגין עבירת סמים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לפיכך, ביחס לשניהם חלה החזקה הקבועה בסעיף 31 (6) לפקודה הנ"ל, שלפיה כל רכושם, בתנאים המפורטים שם יראה כרכושם לצורך בקשת החילוט וכפי שפורט לעיל מיתקיים תנאי הפתיח שבסעיף 36א שדורש כי בית-המשפט ירשיע את הנאשמים "בעבירה של עסקת סמים" לשם חילוט רכושו.
...
בנוסף, אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה נגד נאשם 2 בן 3 החודשים, אשר נגזרו עליו במסגרת ת"פ 16033-06-18 שלום תל-אביב יפו (במ/2) וזאת במצטבר לעונש המאסר בפועל.
לעניין החילוט, אני מורה כדלקמן: הדירה שבעלות נאשם 1 ורעייתו ברחוב ספיר 6 בבאר יעקב, במקרקעין הידועים כגוש 4041 חלקה 153 תימכר על-ידי המאשימה בתוך 6 חודשים מהיום, ומדמי המכר שיתקבלו תפרע המשכנתא לבנק דיסקונט, ומתוך היתרה 126,000 ₪ (כ – 30% מהשווי בר החילוט כפי שהועמד על ידי המאשימה – 420,000 ש"ח) יחולטו לטובת קרן החילוט סמים.
מאחר והמאשימה לא בקשה לחקור את מוסרי התצהירים ביחס לסכומי הכסף שנתפסו מרשות נאשם 2: 386 דולר, 540 יורו, 14,000 ₪ - אני דוחה את בקשת החילוט בעניין זה והם יושבו לו. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט (ההדגשות לא במקור – א"פ).
יצוין כי לנאשם 3 עבר תעבורתי רב, והוא ביצע עבירות בגינן הוטלו עליו קנסות רבים, ואף הוטלה עליו פסילה מותנית נוכח נהיגה בשנת 2017 מעל המהירות המותרת בדרך עירונית.
...
אשר על כן, אני גוזר את עונשו של נאשם 2 כדלקמן: 5 (חמש) שנות מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל שמניינן מיום מעצרו בתיק זה, 4.9.2019.
אני גוזר את עונשו של נאשם 3 כדלקמן: 10 (עשרה) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה מיום 4.9.2019 עד יום 5.4.2020.
אני מורה על חילוט לטובת המדינה של רכב טויוטה קורולה מ.ר. 75-606-71 הרשום בבעלות אימאן עשיוי, בהתאם לסעיף 36א(א) לפקודת הסמים המסוכנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

" ועוד, שם בעמ' 573: "תכליתו של החילוט לפי הפקודה היא בעיקרה תכלית הרתעתית, לאמור: הוא נועד לאיין את התמריץ לבצוע עבירות סמים וכן להבטיח כי לא יצא חוטא נשכר. מכל אלה נגזרת המסקנה כי מקום שבו בעל הזכויות ברכוש לא ידע על השמוש האסור ברכוש ולא הסכים לו, או שרכש את הרכוש בתמורה ובתום-לב, כאמור בסעיף 36ג(א) לפקודה, אין החילוט מקיים את התכלית שהוא נועד להגשים ועל-כן אין היגיון וטעם להפעילו". 13.
בעניינינו אמנם אין מדובר בתקדים, אך גם כיום חילוט בית מגורים בגין עבירות סמים אינו עניין שבשיגרה, ודאי כשהנפגע מהחילוט אינו מעורב ישירות בבצוע העבירות.
...
כפי שפירטתי לעיל, אני סבורה שלא ניתן לקבל את גרסתו שאינה מתיישבת עם עדויות עדי הראיה ושוטרים הגיעו למקום.
אינני סבורה שניתן להסיק מסקנה מעובדה זו. ראשית, ניתן להניח שהנאשמים לא היו מעוניינים לסבך בפלילים אדם נוסף כשלא היה בכך כדי לתרום לזיכויים או להוכחת חפותם.
אני סבורה שכלל הראיות שפורטו לעיל מביאות למסקנה שהטוען לזכות היה מודע לשימוש שנעשה בדירה, כך שסעיף 36ג' לפקודת הסמים אינו מתקיים במקרה זה, והטענה שהשימוש נעשה שלא בידיעתו או בהסכמתו נדחית.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על כך מציין כב' השופט אלרון בע"פ 2163/17 גברילוב נ' מ"י (מיום 21.3.2018) בפיסקה 15: "סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים דן בסמכות בית המשפט להורות על חילוט רכוש בהליך פלילי בגין עבירות סמים, ובתוך כך קובע בסעיף משנה (ב) כי משהוכרז אדם כסוחר סמים, יצווה בית המשפט בגזר הדין 'כי בנוסף לכל עונש יחלוט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט'.
...
גם לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהגיש הנאשם, וגם לאחר שמיעת עדותו לפניי, לא עלה בידו לשכנע במידה הנדרשת כעת (מאזן ההסתברויות), כי הכספים שנתפסו אינם קשורים לסמים.
יוצא, אפוא, כי לא שוכנעתי מטענות הנאשם, כי הרכוש שנתפס תמים הוא, וכי אין לו קשר לעבירת הסמים בה מואשם.
לפיכך, אני קובע את הדברים הבאים: כל הכספים שנתפסו יוותרו בידי המדינה עד לתום ההליכים; בהתחשב בסכום המזומן שהופקד לחשבון (למעלה מ-100,000 ₪) ויתרת הזכות בעת תפיסתו (כ-60,000 ₪), תפיסת החשבון ועיקולו יוסרו בכפוף להפקדה 40,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 10 ימים מעת מתן החלטה זו. היה ולא תבוצע ההפקדה, העיקול יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים; ככל שהמדינה תעתיק את התוכן הרלבנטי מהטלפונים שנתפסו ומפורטים בבקשת החילוט שבכתב האישום, וככל שהנאשם יחתום על הצהרה לפיה לא תהיה לו כל טענה בדבר כלל הראיה הטובה ביותר בהקשר לפלטי הטלפון, ניתן יהיה להשיב את הטלפונים לנאשם, וזאת בתוך 20 יום מעת מתן החלטה זו. אזכיר למען הזהירות, כי קביעותיי אינן נוגעות לתיק העיקרי ואין להן השלכה עליו, הואיל ובמסגרתו, עומדת לנאשם חזקת החפות, והחלטתי מתבססת על חומרי החקירה שהוצגו ועל הטיעונים המשפטיים שהושמעו, מבלי שהראיות נבחנו במבחנים המקובלים של ההליך הפלילי העיקרי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

העולה מן המקובץ הוא כי בדומה לאקט של השבת כספי גניבה לקורבנות העבירה, כספי החילוט מועברים ככלל לקרנות ייעודיות שמטרתן למזער את הנזק החברתי שיצרו העבירות שבגינן חולטו הכספים; וכי קיימת הפרדה בין קרן החלוקה שמקורה בחילוט כספים בגין עברות סמים ובין קרן החלוקה שמקורה בחילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, אשר מיועדת למימון פעילות כנגד עבירות על חוק איסור הלבנת הון, ובכלל זה הפעולות המנויות בתקנה 7 לתקנות אלה, כמתואר לעיל.
זאת, שכן "קנס – 'מכה' את העבריין בכיסו בשל הפרת הדין, בשיעור שקובע החוק והוא משתלם ממשאביו הכספיים הלגיטימיים של הנדון; ואילו חילוט – נוטל מן הנדון רכוש שהושג בעבירת סמים ללא קשר לערכו ולשיעורו, כרכוש שאינו שייך לו אלא מוחזק על ידו שלא כדין [ההדגשות שלי – ש'ש']" (עניין בן שטרית, עמ' 410).
...
בנוסף, דחה המערער את טענת המשיב לפיה תכלית החילוט היא קניינית בלבד, וקבע, בהינתן שתכליתו היא גם הרתעתית ומעין-עונשית, כי אין לאפשר למשיב לנכות את כספי החילוט כהוצאה (בהקשר זה הפנה המערער לע"א 9283/04 צברי נ' פקיד שומה ת"א – היחידה הארצית לשומה (9.11.2006) (להלן: ע"א צברי)).
אף אם לצד תכליות אלה קיימת גם תכלית של הוצאת בלעו של הגזלן מפיו והשבת הגזל לבעליו (תכלית שאינה מתקיימת בכל מקרה של חילוט; ודי אם אזכיר בהקשר זה כי חילוט יכול שיוטל גם על רכוש בשווי של "רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך" (סעיף 21(א)(1) לחוק)), אין בכך כדי להוליך למסקנה כי מנגנון החילוט הוא בעל מאפיינים "אזרחיים דומיננטיים" כדברי חברי.
כל מסקנה אחרת תיטול את העוקץ מהשימוש במנגנון החילוט או למצער תקהה אותו (ראו בהקשר זה: עניין דמארי, פסקאות פ"ט ו-צ"א לחוות דעתו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ופסקה 12 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל), ועם זאת לא ניתן להשלים.
סיכומו של דבר, דעתי היא כאמור כדעתו של השופט קרא לפיה דין הערעור להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו