חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דיירים בבית דיור מוגן נגד חיוב בארנונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה נגד המבקשת, מפעילת בית הדיור המוגן, ונגד הערייה, כצד ראוי (כאמור בכתב התביעה) בהיותה הרשות המוסמכת עפ"י חוק לגבות את הארנונה מהמחזיקים השונים והיא זו המנפיקה אחת לחודשיים הודעת חיוב בארנונה ל"חייבים".
...
אציין כי בענייננו אני סבורה כי טענה זו חלשה עד בלתי קיימת שכן המבקשת היא זו שבידיה מלוא הנתונים לדעת מהו הסכום שבו מדובר, ודווקא התובעים הם המבקשים ממנה מסמכים כדי לדעת מהו הסכום.
בשל האמור לעיל, דין התביעה, כפי שהוגשה, להימחק.
לאור כל האמור לעיל, נמחקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מונחת לפני תביעה לפינוי מושכר ולסעד כספי בגין הפרה של חוזה שכירות וכן הפרה של חוזה ניהול באי תשלום חוב לדמי ניהול בסך של 924,852.3 ₪ במגוריה של הנתבעת בבית לדיור מוגן לקשישים שהתובעת היא בעלת זכות החכירה בו. ניהול ההליך: התובעת הגישה את התביעה בהליך של סדר דין מקוצר בגין הפרות של חוזה הניהול וחוזה השכירות בה הועמד החוב באותה עת בסך של 290,535 ₪ וכן בגין מגורים של בנה של הנתבעת בדירה .
היריבות בין בעלות הדין לעניין דמי ניהול: בחוזה השכירות התחייבה הנתבעת לשלם את התשלומים הנקובים בהסכם הניהול לחברת הניהול וכן הוצאות לצריכת חשמל, טלפון וארנונה לעריית ירושלים (סעיף 5 לחוזה השכירות).
הנתבעת הלינה וטענה בכתב ההגנה כנגד אי גביית דמי ניהול מכספי הפקדון וגם בכך יש כדי לבסס את קביעתי לפיה היא עצמה הכירה ביריבות בינה ובין התובעת ובחיובה לשלם לתובעת דמי ניהול .
לאחר ששקלתי את הראיות ועיינתי בפסיקה בפרשת הדיור המוגן אני קובעת כי התוספת עבור מגורי המטפלת בדירה לתקופה נשוא התביעה תופחת בשיעור של 20% מגובה החיוב לכל חודש נשוא התביעה .
...
למרות זאת ומכוח הסמכות הטבועה בידי בית משפט אני מורה על דחיית מועד הפינוי למשך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין לאור נסיבותיה האישיות הקשות של הנתבעת.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את דמי הניהול השוטפים מידי חודש בחודשו למניעת התעשרות של הנתבעת על חשבון התובעת במרוצת תקופת האורכה לביצוע הפינוי.
ככל שההנתבעת תשלם את הסכום בו חוייבה בפסק הדין עד מועד הפינוי עליו הוריתי, יימנע הפינוי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

50.3 ליתן צו כנגד" בית בלב "ליתן פירוט חשבונות, כך שתעביר לידי" הדיירים "את סכומי הארנונה ששולמו לה במהלך 7 השנים האחרונות עבור כל דירה ודירה של" הדיירים "וכן, את חיובי הארנונה השנתי של" בית בלב על ידי הערייה במשך 7 השנים קדמו להגשת התביעה, תוך הצגת הסבר אודות השטחים שחויבו בארנונה, שטח דירות המגורים, הקף השטחים המשותפים בבנין, שטחי השרות הנלווים, התעריף, הסווג, האיזור וכיוצ"ב. 50.4 להורות" לבית בלב ולעירייה "ו/או מי מהן לפרט ולצרף כל הסכם הנחתם ביניהן בקשר לאופן חיובי הארנונה של בית הדיור המוגן.
...
לצד פסיקה זו ומבלי לגרוע הימנה נקבע הכלל לפיו אין לאפשר קיומו של הליך לסעד הצהרתי מקום שאינו אלא כסות לתביעה כספית אלא שסבורתני, כקביעת בית המשפט ב"תביעת בית בלב קריית מוצקין", כי אין מקום להחלת כלל זה בעניין שלפנינו.
סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו.
יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור מתקבל חלקית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

44.2 ליתן צו עשה וסעד הצהרתי, לפיו על הנתבעת 1 להמשיך ולזכות את התובעים 2-44 בתשלומי ארנונה בהתאם להוראות הדין: ליתן צו כנגד נתבעת 1 ליתן פירוט חשבונות, כך שתעביר לידי התובעים 2-44 את סכומי הארנונה ששלמו לה במהלך 7 השנים האחרונות עבור כל דירה ודירה של התובעים 2-44 וכן את פירוט חיובי הארנונה השנתית שחייבה נתבעת 2 את נתבעת 1 ו/או דיירי הבית, בהתייחס ל-7 השנים שקדמו להגשת התביעה, תוך הצגת הסבר אודות השטחים שחויבו בארנונה, שטח דירות המוגרים, הקף השטחים המשותפים בבנין, שטחי השרות הנלווים, התעריף, הסווג, האיזור וכיוצ"ב. 44.3 להורות לנתבעות 1-2 ו/או מי מהן לפרט ולצרף כל הסכם שנחתם ביניהן בקשר לאופן חיובי הארנונה של בית הדיור המוגן.
...
ממילא אני סבורה כי תיקון כתבי טענות ככל שהיה מתבקש בנסיבות העניין הוא הדרך המועדפת ולא סעד קיצוני של סילוק על הסף.
באשר להחלטה שניתנה ביום 14.4.19 בת"א 2397-01-18 לא מצאתי כי יש בה כדי להוביל בשלב זה למסקנה שונה.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערער העלה בערר מספר טענות; הוא אינו "מחזיק" בנכסים שכן בשום שלב לא החזיק בפועל בנכסים הגם שרכש בהם זכויות דיירות מוגנת; אין לחייבו בגין שנות המס שקדמו למועד הדרישה, הן מאחר שמדובר בדרישות רטרואקטיביות פסולות והן מחמת היתיישנות ו/או שהוי של חלק מהחובות; המערער העלה גם טענות בדבר סרוב הערייה למסור לו פירוט בדבר החוב ביחס לכל אחד מהנכסים; כמו כן טען כי הערייה לא יידעה אותו שהארנונה אינה משולמת ובכך מנעה ממנו לפעול מול המחזיקים בפועל לתשלום החוב; לחילופין, טען המערער כי בנסיבות העניין אין מקום לחייבו בריבית והצמדה.
כך כאשר הועלו טענות נטישה כנגד דייר מוגן בבית עסק הבהיר בית המשפט כי "בשונה מבית מגורים, נוכחותו הפיזית של דייר בבית העסק, או העידר נוכחותו, לא מצביעים בהכרח כי הדייר ממשיך להפעיל את העסק או כי הוא נטש אותו" (רע"א 163/16 הנ"ל פסקה 7, וכן ראו ע"א 554/79 קוטלר נ. מורקשווילי, פ"ד לו(1), 810, 814 (1982)).
...
מחזיק במשותף משקבעתי כי המערער ודרעי היו מחזיקים במשותף בנכסים מתחייבת המסקנה כי גם המערער חייב בתשלומי הארנונה.
סוף דבר לאור כל האמור הגעתי למסקנה כי המערער החזיק בנכסים מיום רכישת זכויות הדיירות המוגנת בהם ועל כן אין מקום להתערב בקביעת הוועדה ולפיה המערער היה המחזיק בנכסים בשנת 2016 ואין מקום לבטל את דרישת התשלום שנשלחה אליו לגבי חוב הארנונה שהצטבר מיום 18/11/2008 ועד 31/12/2016.
המערער ישלם למשיבה הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו