דייר ממשיך זכויות מגורים לאחר פטירת הזכאי

] וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובילבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי; "זכאי" - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים"; סעיף 3 לחוק, לאחר התיקון, תוחם את תחומי סעיף 1, וקובע את התנאי הנידרש לשם הכרה כדייר ממשיך זכאי מהתאריך הקובע והלאה.

...

לאחר שבחנתי אותם, בקפידה, השתכנעתי שאין מקום להחזיר את העניין לוועדה ואין מקום לתת לעותר הזדמנות שלישית בפני הוועדה, אלא יש לדחות את העתירה.

המסקנה העולה מכך היא, שהאמור במסמכים הרפואיים ובדוחות הסוציאליים, אינו סותר את ביקורי המעגל.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

פרשנות הוראת המעבר עומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים ולשם הכרעה במחלוקת אביא תחילה את לשונה: "הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובילבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה.

...

האם נדרש רצף מגורים בדירה ציבורית החל מהמועד הקובע בשנת 2009 ועד למועד עזיבת הדייר החוזי, על מנת שדייר בדיור הציבורי יהיה זכאי להמשיך לגור בדירה בה התגורר עם בן משפחתו במעמד של "דייר ממשיך". בסוגיה משפטית זו חלוקים הצדדים ובהתאם לה יוכרע האם יש לקבל את תביעת התובעת לפינוי הנתבע מהדירה בה הוא מתגורר.

את המשמעות הפרקטית מבחינת הזכאות של קרוב משפחה למעמד של דייר ממשיך, ניתן להדגים באמצעות תרשים זרימה: לא לא לא לא כן כן כן כן הנה כי כן ובהקשר הרלוונטי להכרעה בתביעה זו, אני מקבל את הפרשנות המשפטית שנטענה על-ידי ב"כ הנתבע שלפיה ובהתאם להוראת המעבר, די בהוכחת מגורים במועד הקובע ובנוסף תקופת מגורים ברצף של ארבע שנים טרם פטירת הדייר החוזי או מעברו לדיור סיעודי, כדי לקנות זכאות להתגורר בדירה כ"דייר ממשיך".

לאור האמור ובהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים ומאחר שמצאתי לנכון לדחות את הפרשנות המשפטית הנטענת על-ידי התובעת שלפיה נדרש רצף מגורים מלא מהמועד הקובע ועד למועד המעבר של הדייר הזכאי למוסד, נדחית התביעה.

בנסיבות המקרה אני מורה כי התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 ₪.

סעיף 70 להוראת המעבר קובע: "70 (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי ובילבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה.

...

מכאן מתבקשת, שלא לומר מתחייבת, המסקנה כי על העוסקים בדבר לבחון בקשות לזכאות בהקפדה רבה.

בעניין שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון פס' 10 לפסק דין השופט מזוז (28.01.2015) נפסק: " אין בידי לקבל את טענת המערער כי יש לייחס משקל נמוך לדו"חות המעגל ולתצהירי הסבתא. אלה הן ראיות ישירות מזמן אמת באשר למצב העובדתי מושא המחלוקת, ואין לקבל בדיעבד טענות על שיקולים כאלה ואחרים מצד הסבתא להסתרת מידע מעורכי הביקורת, ובמיוחד כאשר זו אינה כבר בין החיים. אציין כי טענה זהה לזו של המערער דנן נדחתה מכל וכל זה לא מכבר על ידי בית משפט זה: עע"מ 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (23.6.2014).

התוצאה לאור כל האמור לעיל אין מנוס מדחיית העתירה, מבלי לקבוע דבר לעניין זכאות העותר לדיור ציבורי או סיוע אחר שלא כדייר ממשיך על-פי הוראות המעבר וחוק הדיור הציבורי.

וזו לשון הוראת המעבר: "70. (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי.... ובילבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה.

...

אציין כי למסקנה דומה הגיע גם בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בעת"מ 2531-05-18 בנייה משה נ' משרד הבינוי והשיכון (31.3.20)).

עם זאת אציין, כי לאחר שעיינתי בדו"חות המעגל שצורפו לתשובת המדינה, ולאחר שנתתי דעתי לזהירות המתבקשת לעת בחינת דו"חות אלו (עע"מ 2150/22 אסיס נ' משרד הבינוי והשיכון (27.3.23)), לא שוכנעתי כי נפל פגם בקביעת הוועדה לפיה העותרת לא גרה עם הזכאי ברציפות כל התקופה עד לפטירתו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

תקופת 4 השנים תיכלול הן מגורים לפני התאריך הקובע והן לאחריו, ובילבד שכל תקופת המגורים היא רציפה; הקבוצה השנייה, מי שהתגורר עד למועד הקובע ברציפות בדירה הציבורית עם הזכאי או כדייר ממשיך במשך 4 שנים לפחות, אך לא נכללים בה המקרים שבהם הדייר החוזי עדיין גר בדירה בתאריך הקובע; והקבוצה השלישית, מי שלא בא בגדר הקבוצות הראשונות אך התגורר עם הדייר החוזי לפחות 3 שנים טרם פטירתו ויוכר כזכאי לדירה ציבורית לפי הכללים.

...

לטענת העותר, ולאור כל האמור, יש להתערב בהחלטה שכן נפלו בה פגמים שונים, בדמות אי-שקילת מלוא השיקולים הרלוונטיים, התעלמות מן הנסיבות האישיות, היעדר הנמקה וחריגה ממתחם הסבירות.

לא מצאתי ממש גם ביתר טענות העותר, והן נדחות.

עוד אציין כי לנוכח קביעותיי ומבלי שיש בכך כדי לגרוע מחשיבותו של שיקול זה, התייתר הצורך לדון בטענת המשיבים כי יש לדחות את העתירה גם בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותר, שממשיך להחזיק בדירה תוך עשיית דין עצמית ובניגוד לפסק הפינוי.

יש לקוות כי אכן יימצא פתרון מגורים לעותר במתווה האמור וכי העותר ישכיל לשתף פעולה עם המשיב בעניין זה. סוף דבר: העתירה נדחית.