מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דיור ציבורי צפיפות הזכות לכבוד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים כי היתנגדו להקמת הדירה וזאת נוכח העובדה שיש בבנייתה להרבות את הצפיפות, למעט מהשטח הצבורי, להוסיף דיירים, ולמעשה, לפגוע בזכויותיהם ובאיכות חייהם.
בעדותו של מר יגאל מנחם (עמ' 103 – 105, 113 לפרוטוקול) הוא נישאל ביחס להקף הגילוי שניתן לתובעים במסגרת ההסכמים ונספחיהם ועל כך השיב: "ש. עכשיו אני, גם כבוד בית המשפט גם אתה שמענו כולנו פה שבתסריט שצורף להסכמי המכר כתוב בשטח המפולש שטח פרטי קומה מפולשת, למה למען השם אם ידעתם שאתם הולכים לבנות דירת גן לא כתבתם דירת גן?
...
בע"א 188/77 זלצר נ' שכון עובדים בע"מ, פ"ד לא(3) 583, 586 (1977) קבע כב' השופט אשר: "המסקנה הנובעת לכאורה מההוראות הנ"ל היא שאם תבחר המשיבה (כפי שעשתה זאת למעשה) לרשום בית משותף הכולל מספר בנינים ובתוכם גם הבית, לא יהיה עוד מקום לטיעונו של המערער בדבר מגרש נפרד המהווה ביחד עם עשרים מקומות חניה הצמודים אליו יחידת רישום נפרדת השייכת ל- 32 דיירי הבית. משבחרה המשיבה לרשום בית משותף מורכב הכולל מספר בנינים, נקבעות זכויותיהם של דיירי כל הבנינים האלה, כולל דיירי הבית והמערער בתוכם ברכוש המשותף כולו, הכולל את מגרש החניה המרכזי; והזכות שנטענה על-ידי המערער לחלק 1/32 במגרש נפרד ובמקומות חניה נפרדים לכאורה אינה קיימת". נוכח האמור לעיל, הסכום שנקבע על ידי המומחה, 1,314,000 ₪ בהפחתה של 10% לשנת 2009, הוא שווי הזכות של דירת הגן יחד עם שווי הזכות בשטח הבניה ובשטח החצר, הרי שמתוך סכום זה על הנתבעות לשלם לתובעים לפי חלקם היחסי של התובעים מסך הדיירים בפרוייקט על 3 בנייניו.
ביחס לעתירת הנתבעות למחיקת תביעתם של "התובעים אסקין ושגית, אשר לא התייצבו להיחקר על תצהיריהם" (סעיף 50 לסיכומי הנתבעות) הרי שאין להיעתר לה וזאת משהצדדים הגיעו להסכמה דיונית אשר ניתן לה תוקף של החלטה ולפיה (עמ' 45 לפרוטוקול): "עו"ד טורקלטאוב: הסכמנו להסכמה דיונית, לפיה שאר עדי התובעים, למעט מר דני לס, לא ייחקרו על תצהיריהם. וזאת מבלי לפגוע בטענות הנתבעים כנגד האמור בתצהיר, הן לעניין טענות שבמהימנות והן לעניין טענות שבעובדה. אין בהסכמה הדיונית שניתנה על ידי הנתבעים כדי להוות הסכמה להרחבת חזית ו/או קבילות של ראיות שאינן קבילות על פי ההלכות הנוגעות לעניין קבילות ראיות. ואי החקירה לא מכשיר ראיות שאינן קבילות... לגבי מומחי הצדדים, הוסכם..." בנוסף לסעד שנתבע בגין גריעת חלקים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה עתרו התובעים לפיצוי בסך כולל של 120,000 ₪ בגין עוגמת הנפש והמטרד שנגרמו להם, לטענתם, במהלך כל תקופת בניית דירת הגן הנוספת, שנים לאחר שהבנין אוכלס (סעיף 45 לסיכומי התובעים).
בנוסף ישלמו הנתבעות לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא סכומי ההוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 25264-10-19 קעטבי ואח' נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרב בן-ארי תובעים 1. נסים קעטבי 2. מאיר בן יהודה 3. שושנה ארד 4. כרמלה יפעתי 5. אליעזר קעטבי 6. אמנון קעטבי ע"י עו"ד איתן בן דוד נתבעים 1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ע"י עו"ד עופר נתנאל 2. קרן קיימת לישראל ע"י עו"ד רועי בן עמי – פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) פסק-דין
יצוין כי הנתבעת 1 (להלן: עמידר) נתנה שירותי ניהול למשרד הבינוי והשיכון במועדים הרלבאנטיים, ובאותה מסגרת, החתימה את דיירי הדיור הצבורי על חוזי שכירות.
בהמשך, בסעיף 10 לכתב ההגנה, עמידר אמנם ציינה ש"במקור נרכשו 2 יחידות דיור", אך המשיכה וטענה כי "הדירה אוחדה לדירה אחת, תפקדה כדירה אחת, נרשמה במסמכי הבית המשותף כדירה אחת, המודד אשר רשם את הבית המשותף אך תיאר נכון את מציאות הדברים – מציאות אשר מורישם של התובעים יצר – דירה אחת בלבד". עוד הוסיפה כי מהות רכישת הדירה הנוספת הייתה למציאת פיתרון לצפיפות הדיור, ולא להקנות לימים יבואו זכויות לפיצול המיגרש.
...
בסופו של דבר התביעה בהליך הנוסף הסתיימה בפשרה, במסגרתה, לפי הנטען, הוחזרו דמי ההיתר ששולמו ע"י התובעים בגין היחידה הנוספת.
לסיכום, אין לפניי פסק דין שדחה טענת התיישנות בנסיבות דומות לענייננו, ולכן, אין בהליך הנוסף כדי לשנות את התוצאה בענייננו.
לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כבוד השופט רם וינוגרד 30 ינואר 2022 עת"מ 53414-12-21 ברוך נ' מדינת ישראל ואח' העותרת שרה ברוך ע"י ב"כ עו"ד שמעיה ורדיגר המשיבות 1. מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ע"י ב"כ עו"ד בתאל רחבי-מוריה (מפרקליטות מחוז ירושלים) 2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צביקה מועלם פסק-דין
עמידר נקטה בהליך זה בהנחיית המשיבה 1 בעיניין "טפול בשוכרים המחזיקים ביותר מדירה אחת", לפיה שוכרים המחזיקים לאורך זמן ביותר מדירה אחת בדיור הצבורי, ובפועל מתגוררים בדירות המאוחדות "בצפיפות הנמוכה מ-2 נפשות בממוצע לחדר שינה (לא כולל הסלון, אם קיים)" יפונו מהדירה או הדירות הקטנות יותר המוחזקות על ידם (הנחיות מהתאריכים 28.5.2020 ו-21.7.2020).
מדיניות זו של המשיבה 1, שבאה לידי ביטוי בהנחיותיה מיום 28.5.20 ומיום 21.7.20, נשענה על המציאות הידועה לפיה הדירות בדיור הצבורי הן בבחינת משאב צבורי מוגבל שכל הזכאים לו נמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך (לתחולת הנמקה זו בסוגיות הנוגעות לדיור הצבורי ראו עע"מ 4589/18 רובין נ' משרד הבינוי והשיכון, מיום 30.4.19, בפיסקה 16 לפסק-הדין; עע"מ 1431/21 עופר נ' מדינת ישראל, מיום 14.11.21, בפיסקה 19 לפסק-הדין; עע"מ 6390/21 אלמון נ' משרד הבינוי והשיכון, מיום 16.1.22, בפיסקה 6 לפסק-הדין).
...
דין העתירה להידחות על הסף משתי קבוצות של טעמים: האחת, עניינה בכך שהסעדים המבוקשים בעתירה אינם אפשריים.
מכאן שדין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופה.
לפיכך אני מורה על דחיית העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עת"מ 27431-01-21 צויר נ' משרד הבינוי והשיכון בפני כבוד השופטת גאולה לוין העותרת תוריא צויר ע"י ב"כ עוה"ד טליה רמתי המשיב משרד הבינוי והשיכון ע"י ב"כ עוה"ד עודד יהוד – פמ"ד פסק דין
לטענת המשיב, המדיניות החדשה ממאי 2020 צפתה פני עתיד, היא לא חלה (גם כאשר הייתה בתוקף) על מישפחה שכבר אוכלסה בדירה של הדיור הצבורי, ולא איפשרה החלפת דירה מנימוק זה. נטען כי מהמדיניות החדשה הוחרגו במפורש דיירים זכאים קיימים המתגוררים בדיור צבורי, תוך הבהרה שההחרגה כוללת בקשות להחלפת דירה בנימוק של צפיפות.
...
המשיב בחן אפשרות של החלת המפתח החדש על כלל המשפחות המתגוררות בדיור הציבורי והגיע למסקנה כי הדבר יוביל להארכה משמעותית של משך ההמתנה לדירה.
אין בידי לקבוע כי הקושי והמצוקה של העותרת, שהם ללא ספק משמעותיים מאוד, חריגים בהשוואה לזכאים אחרים של הדיור הציבורי.
סוף דבר – העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בפני כבוד השופט גד גדעון עת"מ 13847-04-21 העותרת פלונית ע"י ב"כ, עוה"ד טליה רמתי ונירה שלו משיבים מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ע"י ב"כ, עוה"ד דנה הבר – פמד"א פסק דין
אשר לטענות בדבר העידר הנמקה או הנמקה חסרה, ובדבר אי שקילת מצב ילדי העותרת והשלכת הצפיפות עליהם – החלטת הועדה הציבורית נומקה כדלקמן: "הועדה בחנה את מכלול הנסיבות הנוגעות לבקשה והמפורטות בפרוטוקול הדיון המצורף להחלטה, כחלק ממנה. במסגרת זאת נתנה הועדה דעתה, בין היתר, למסמכים שצורפו לבקשה, המפורטים להלן. לאחר שקילת הדברים הגיעה הועדה להחלטה כי על אף הנסיבות המפורטות בבקשה ובמסמכים שצורפו לה – לא ניתן לצערנו לקבלה, וזאת נוכח היות הדיור הצבורי משאב מוגבל בכלל ובפרט בישוב המבוקש וקצב התפנות הדירות בדיור הצבורי, ובשים לב למקרים אחרים המובאים בפניה במסגרת בקשות לדיור צבורי בחריגה מהכללים, בישוב קרית גת 37 בדירת 3 חדרים ממתינים ובסך כולל 104 ממתינים לדיור צבורי..." החלטת הועדה אמנם קצרה ותמציתית, אך לסברתי, אין מדובר בהנמקה חסרה, וודאי לא באופן העשוי להצדיק היתערבות בהחלטה לגופה, בהנתן האמור לעיל, לעניין אי העמידה בתנאים הקבועים בסעיפים 6.1.2 ו – 6.1.3 לנוהל.
בעניינינו כאמור, הובאו בהחלטה הטעמים העקריים שבבסיסה - הקביעה כי העותרת מתגוררת בדיור תקני, ואינה זכאית ע"פ הוראות הנוהל להחלפת דירה, והקביעה, כי בהיות הדיור הצבורי משאב מוגבל בכלל ובפרט בישוב המבוקש וקצב התפנות הדירות בדיור הצבורי, ובשים לב למקרים אחרים המובאים בפני הועדה, אין מקום, ע"פ שיקול דעת הועדה, לחרוג מן הכללים.
...
לפיכך, ומשלא נמצא בהחלטה או בדיון בפני הוועדה פגם מנהלי העשוי להצדיק התערבות בית המשפט, יש לדחות את העתירה בהתייחס להחלטת הוועדה.
אשר לטענות העותרת נגד החלטת המשיבה מיום 2.9.2021 – מקובלת עלי פסיקת חברתי, כב' השופט ג' לוין בעת"מ (ב"ש) 27431-01-21 פלונית נ' משרד הבינוי והשיכון (6.5.2022), שלפיה, אין לברר את הטענות במסגרת העתירה, משהועלו ע"ד של תקיפה עקיפה, וכאשר לא נפרשה בפני בית המשפט בגדרי העתירה תמונת המצב במלואה, על כל המידע והשיקולים הרלוונטיים.
העתירה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו