דיון על אישור או ביטול פסק הבורר

לסיום, מלינים המשיבים על כך שהבוררת חייבה אותם בסכום נוסף 30,500 ש"ח על דיון אחד וכתיבת הפסק המשלים.

בבואו לאשר או לבטל פסק בורר, אין בית המשפט משמש ערכאת ערעור על הבורר והשאלה אם טעה הבורר אינה נמנית בעילות הביטול בסעיף 24 לחוק (רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ''ד נז(6) 605; דנ"א 9563/03 יוסף כדורי נ' נעים כליף (גולן) לא פורסם, מיום 1.4.2004;‏ גורן בוררות עמ' 23-24 (2018)).

דיון והכרעה לטענת המשיבים, חרגה הבוררת מסמכותה כשהכירה בפסק הבוררות השני בקבלות שהגישו המבקשים מהתקופה בה היתה תלויה ועומדת הבקשה לאישור פסק הבוררות הראשון וכן כשהתעלמה בפסק הבוררות השלישי מהחלטת בית המשפט המחוזי לידון בטענות בקשר לקבלות.

...

בניגוד לפסק הראשון, פסקה הבוררת, שהמשיבים ישלמו את הוצאות המבקשים ממועד כתיבת פסק הבוררות הראשון ועד כתיבת פסק הבוררות השני.

בשל כך, מסקנתי היא, וכך אציע לחבריי לקבוע, כי יש לבטל את קביעתו של בית המשפט המחוזי, ולעומתה לקבוע כי לא היה מקום ליתן למשיב רשות ערעור בעניין זה. כפועל יוצא מכך, תבוטל קביעת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות ושכר הטרחה, ותושב על כנה קביעת הבורר".

לאור האמור, הבקשה לאישור פסק הבוררות השלישי מתקבלת והבקשה לביטולו נדחית.

המבקשת סבורה כי יש ליתן רשות ערעור מכיוון שלשיטתה בית המשפט חרג מהלכות קיימות בקשר לעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, הדן בבטול פסק בוררות כאשר קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור, ומכיוון שהותרת פסק הבוררות על כנו תביא לעיוות דין.

הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו בקשת רשות העירעור נסובה על אישור או ביטול פסק בוררות (ראו: רע"א 3735/20 רוטנשטיין נ' זורח, פסקה 10 (22.7.2020); רע"א 3594/20 נציגות המרפסות נ' קליין את שניטמן הנדסת מבנים בע"מ, פסקה 6 (24.6.2020)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.

סוף דבר שתי הבקשות נדחות.

גם בסיכומים שהמבקשת הגישה לבית משפט קמא לאחר קבלת הבהרות הבורר, לא נטען שבית משפט לא היה מוסמך להפנות לבורר שאלות הבהרה ונטען רק כי "אין לתת תוקף להבהרת הבורר" וכי ".. ההבהרה שסיפק הבורר לבקשת בית המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם פסק הבורר...ואינה יכולה להוות תקונו, בפרט כאשר היא מוגשת במסגרת הליך בו נדונה שאלת אישורו או ביטולו של פסק הבורר, שהרי לא מצופה מבורר לאשר כי פסק מבלי ליתן לצדדים את זכות הטיעון". משהמבקשת לא טענה כנגד סמכותו של בית המשפט לפנות לבורר בשאלות הבהרה מיד לאחר ההחלטה מיום 28.11.2022 ואף לא העלתה טענה זו במסגרת הסיכומים שהגישה לבית משפט קמא, אין היא יכולה להעלות טענה זו לראשונה במסגרת בקשת רשות העירעור שהרי כלל הוא כי ערכאת העירעור לא תדרש לטענה שלא נטענה לפני בית משפט קמא ולא נדונה על ידו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

זאת ועוד, נוכח קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט קמא, לא שוכנעתי כי נדרשת התערבות של בית המשפט שלערעור מטעמים של צדק או מניעת עיוות דין.

סוף דבר - הבקשה נטועה בנסיבות הספציפיות של הסכסוך ואין בה כדי להצביע על שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כי נדרשת התערבות של ערכאת הערעור למניעת עיוות דין.

נטען כי מרגע שפסק הבורר אושר, מלאכתו הסתיימה ולא היה ניתן עוד להרהר בו. המבקשים טוענים כי המחלוקת שבין הצדדים אינה ראויה להידון במסגרת של בוררות שכן במועד ההיתקשרות בין הצדדים היה ידוע לשני הצדדים שהשכרת הנכס נעשית שלא כדין מאחר שהוא בנוי ללא היתר בניה ואין כל אפשרות חוקית לקבל רישיון עסק או להיתחבר למערכת החשמל.

כן נטען כי יש לדחות טענת המשיב כי הצוו שהבורר הפנה לרשות הכבאות לא אושר על ידי בימ"ש. נטען כי הבורר נטל על עצמו את האחריות לבצע את הפניה לרשות הכבוי וההצלה ולא הורה למי מהצדדים לבצע את הפניה ולכן המחדל באי קבלת המסמכים נעוץ במחדל או שגגה של הבורר ולא של ב"כ המבקשים.

הדברים מקבלים משנה תוקף כשהבקשה נסובה על החלטות שעניינן אישור או ביטול פסק בוררות [רע"א 7278/20 הנ"ל].

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.

עיקר טענות התובעים סעיף 1 לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט המוסמך לידון בתובענה בעינייני בוררות, לרבות בקשה לאישור או לביטול פסק בורר, הנו "בית המשפט המוסמך לידון, לפי כל דין, בעיניין שהוסכם למוסרו לבוררות". בעניינינו, "אין צורך לנחש" מיהי הערכאה השיפוטית המוסמכת לידון בבקשה לביטול פסק הבורר או לאישורו, שהרי הסיכסוך בין הצדדים שהוסכם למוסרו לבוררות, החל בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים לבית הדין לעבודה עם סיום יחסי העבודה ביניהם.

...

עם זאת, משסוגייה זו אינה נדרשת לצורך הכרעה במחלוקת מושא הבקשה דנן, לא מצאנו להרחיב בעניינה במסגרת החלטה זו. טרם סיום נציין, כי החלטה זו מתייחסת אך ורק לסוגיית סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בבקשה לביטול פסק הבורר; ואין בה כדי לקבוע קביעות כלשהן ביחס לטענות הצדדים לגוף העניין בבקשת ביטול פסק הבוררות.

סוף דבר מאחר והעניין שהוסכם להעבירו לבוררות הינו עניין עסקי גרידא, הגם והוא כולל גם סוגיות שבדיני עבודה, הרי שבית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה לביטול פסק הבורר.

בנסיבות העניין, הננו מורים על העברת הבקשה לביטול פסק הבורר לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בית המשפט אליו גם הוגשה הבקשה לאישור פסק הבוררות על ידי התובעות).