דיון נוסף בהלכת גויסקי: ביטול שיק מעותד

טענות הצדדים בדיון הנוסף הבנק העותר שב וטוען כי ביטול הילכת גויסקי יוביל לפגיעה בשוק האשראי בשל הפגיעה במעמדם של שיקים מעותדים כבטוחות וכי נסבים ובעיקר בנקים יחששו ליטול שיקים מעותדים כבטוחה משום שכל פגם ולו הקטן ביותר ישלול אחיזה כשורה ויאיין את החיוב על פי השטר גם אם נתנו ערך בעדו.

...

מהטעמים המפורטים שאותם פרש חברי השופט נ' הנדל בפסק הדין, אף לשיטתי יש לראות בתחולת הסדר האמורה משום הסדר שלילי, אשר אינה מאפשרת לנסב שמעמדו הוא אך כשל "אוחז בעד ערך" – ובכלל זאת למבקש בהליך זה – להביא לביצוע השטר.

אשר על כן, דעתי כדעת חברתי השופטת א' חיות כי דין העתירה לדיון נוסף להידחות.

סוף דבר, עודני סבור כי יש להורות על ביטולה של הלכת גויסקי באופן שבו בוטלה בפסק הדין מושא הדיון הנוסף.

כמו כן מסרה הנתבעת שיק מעותד נוסף לחב' צבי אור על סך 205,000$ (להלן "השיק הנוסף").

כן נקבע כי בל"ל אינו אוחז כשורה בשיק הנוסף, שכן זה לא היה תקין על פי מראהו, בשל חוסר ההתאמה בין שם הנפרע לשם הנסב, אולם כי בל"ל הנו אוחז תמורת ערך בשיק הנוסף, ומאחר וסיחור השיק הנוסף לבל"ל קדם לכשלון התמורה, חייבת הנתבעת בפרעון השיק הנוסף לבל"ל בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר ואח', פ"ד טז(1) 595 (להלן: "הילכת גויסקי").

על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתביעה של בל"ל הוגשה רע"א (רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בל"ל) ובפסק הדין מיום 18.6.12, בוטלה הילכת גויסקי (להלן: "הילכת טל טריידינג קורפ"), ובוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי ונקבע כי תביעת בל"ל לתשלום דמי השיק נדחית.

הנתבעת טוענת כי החשבוניות המקוריות ואישורי הביטול המקוריים נותרו אצל צבי גל שלא סייע לנתבעת, על אף שהסכים לחתום על תצהיר, אך לא טרח להתייצב בסופו של דבר לדיונים אליהם זומן, כך שלא ניתן היה להציג את החשבוניות המבוטלות במקור.

...

כאמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת הוכיח בראיות מספיקות את ביטול העסקאות וכישלון התמורה המלא, מה גם שאין ספק שמדובר בעד, שקיים ספק גדול לגבי שיתוף הפעולה שהנתבעת יכלה להשיג ממנו, במיוחד במצב בו החברה שבשליטתו ובניהולו נקלעה להליכי פירוק.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 75,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

טענות התובעת: התובעת טענה כי אין זה השיק היחיד - קיימים בידיה 3 שיקים נוספים (עסקת הניכיון שהוצגה על ידה היא בגין 80,000 ש"ח) אלא שכעת היא מגישה את הבקשה לבצוע רק לגבי שיק זה. לטענת התובעת היא אוחזת כשורה בשיק היות ובשעת מסירת השיק לידיה הוא ענה על דרישות סעיף 28(א) לפקודת השיטריות.

טענות הנתבעת: הנתבעת טוענת כי על פי עסקת היסוד הזמינה מבית הדר סחורה בשווי 345,205 ₪ כאשר 200,000 ₪ הראשונים ניתנו לה בשיקים מעותדים שהראשון בהם הוא השיק נושא תיק זה. בית הדר התחייבה לספק את כל הסחורה, להימנע מלעשות שימוש בשיקים עד לאחר אספקת מלוא הסחורה, ולהחזיר את 10 השיקים שקיבלה אם לא תסופק הסחורה במלואה עד 10.8.12.

האם על הבנק ככלל לבדוק את עסקת היסוד? ברעא 8301/13 ‏ ‏ טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (בו בוטלה הילכת גויסקי - לפיה גם מצבו של אוחז בעד ערך (שאינו אוחז כשורה) עדיף על מצבו של המושך אם כישלון התמורה אירע לאחר שהשיק הוסב אליו) נפסק מפי כב' השופט הנדל, לאור החשש שהועלה – שביטול הילכת גויסקי יאפשר ביצוע קנוניה בין המושך והנפרע לקבלת כספים מהבנק בלא שמי מהצדדים הקרובים לשיק יחזיר את הכסף, כי - "אם הטענה מכוונת לרצון הצדדים שהבנק יחשוב שהשיק סחיר מן הצד האחד, בעוד שלמעשה לא יהיה הדבר כן – הרי שממילא חובתו של הבנק היא לוודא שהשיק שלם ותקין על פי מראהו. כדברי הנשיא מ' שמגר בעיניין ציטיאט:

האם מאידך הנתבעת ידעה במפורש או מכללא כי בוצעה עסקת ניכיון בשיק וכי הוא סוחר, למרות הסעיף האוסר על כך בעסקת היסוד? למעלה מן הצורך אני רואה לידון בשאלה אם ידעה הנתבעת כי נעשה שימוש בשיקים (ניכיונם) טרם מועד אספקת הסחורה מבית הדר.

...

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

הדברים מובהרים בספרו של המלומד ש.לרנר דיני שטרות: "שטר נחשב לשלם אם מצויים בו כל הפרטים ההכרחיים להגדרת מיסמך כשטר, על פי סעיפים 3(א), 73 או 84(א) לפקודה, כגון: סכום, שם נפרע וכדומה. לשון אחר, שטר, המכיל את כל הפרטים החיוניים וחסרים בו פרטים מהותיים בלבד, נחשב כשטר שלם לצורך אחיזה כשורה. אם חסרים בשטר פרטים מהותיים בלבד, רשאי האוחז כשורה להשלימם בעצמו מכח סעיף 19. הפסיקה הלכה צעד נוסף וקבעה, כי פלוני שקבל שטר שלם, אך ידע שהוא יצא חסר מרשות המושך והושלם לאחר מכן, לא יהיה אוחז כשורה". (ש. לרנר דיני שטרות מהדורה שניה עמ' 240-241).

המשיבה טענה, במהלך הדיון הראשון, כי בידיה הקלטה של השיחה בה מאשרת המבקשת למשיבה לקבל לידיה את השיקים, אך הקלטה כזו לא הוצגה, וכשנשאל על כך מנהלה השיב כי מדובר בהקלטה של שיחה מאוחרת, בה מאשרת המבקשת כי בעבר אישרה להפקיד את השיקים, אך לא מצא את ההקלה (בעמ' 16 לפרוט' ש' 35-36 ובעמ' 17 ש' 1-4).

עם זאת, איני מקבלת את עדותו לפיה המבקשת אישרה לו "לקבל את השיקים". אני מקבלת את עדותה של המבקשת כי הבהירה לו שמדובר בשיקים שניתנו במסגרת הסכם שכירות, ועל כן היה על המשיבה לדעת כי מדובר בשיקים מעותדים, ש"תמורתם" ניתנת מדי חודש בחודשו, וההסכם עלול להיות מבוטל על ידי מי מהצדדים.

"אין להלום, במציאות המשפטית והמסחרית החלה בישראל היום, כי דינו של אוחז בשטר בעד ערך יהיה כדינו של אוחז כשורה. הילכת גויסקי ביטלה, הלכה למעשה, את ההבחנה בין מי שקבל את השטר בתום לב ובעד ערך, כאשר מדובר בשטר תקין על פניו, לבין מי שנטל שטר שאינו "שלם ותקין על פי מראהו" הגם שנטילת השטר נעשתה בתום לב ובעד ערך.

...

איני מקבלת את טענת המשיבה לפיה עלה בידיה להוכיח כי המבקשת נתנה הסכמתה להסבת השיקים למשיבה 3, או להשלמת השיקים באמצעות מילוי שמה כנפרעת.

סבורני, כי אין ליתן לאוחז בעד ערך, אשר קיבל שטר פגום על פניו, את אותה הגנה הניתנת לאוחז כשורה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה כדלקמן: מוצהר כי השיקים המפורטים בסעיף 5 לפסק הדין, אינם בני פרעון, וכי על המשיבים להשיבם לידי המבקשת.

בנוסף, בבעלות המצהיר סוכנות ביטוח בשם "לב סער". אחד מלקוחות סוכנות הביטוח לב סער הנו מר ראובן אליעזר [להלן: "ראובן"] המנהל עסק בשם "גל מתכות". לב סער ערכה עבור גל מתכות פוליסות שונות ובמסגרת ההכרות של מנהל התובעת עם ראובן, ביקש ראובן ממנהל התובעת לבצע עיסקאות ניכיון שיקים של לקוחותיו ובהם השיקים נשוא התובענה.

בתגובה, אמר לו מנהל הנתבעת: "תן מספר ימים אני מטפל בזה". לאחר מספר ימים, משמנהל הנתבעת לא שב אל מנהל התובעת עם תשובות, שלח מנהל התובעת ביום 27.9.12 הודעת פקס ובה הודיע לנתבעת כי בהמשך לשיחה קודמת שהיתה בינו לבין מנהל הנתבעת, השיק שמספרו 384 בוטל שלא כדין.

העד נישאל כיצד הוא מסביר כי נתן כסף לראובן ומשה, למרות שהם היו חייבים לו כספים באותו מועד, העד השיב כי כשניכה להם את השיקים, היו בצנור שיקים מעותדים שאמורים להפרע, אלא שמדובר בשיקים עתידיים שאם אחד מהם היה חוזר כל הגלגל היה נעצר.

יחד עם זאת מאחר והעדים הוזמנו בצו בית המשפט, לבקשת הנתבעת, וחרף זמונם הם לא התייצבו, אין מקום לזקוף את העידר התייצבותם לחובת הנתבעת, וליחס לאי העדתם של עדים אלו משמעות ראייתית נגד הנתבעת, שכן עמידה על העדתם בנסיבות, הייתה כרוכה בדחיית מועד הדיון לזמן ממושך, דבר שהנתבעת לא רצתה בו. עדותו של מנהל הנתבעת לפיה לא קיבל תמורה בגין השיקים לא נסתרה, עדות זו באשר לכשלון התמורה נתמכת בעותקי השיקים החוזרים שהיו אמורים לשמש כתמורה, וכן באישור בכתב שניתן על ידי ראובן אליעזר ומשה שעלן, אישור שהוגש ללא היתנגדות, ושבו נאמר במפורש כי הנתבעת לא קיבלה תמורה.

מאחר והתובעת היא זו שהשלימה את שמה על השיק, אין היא יכולה להיות "אוחז כשורה" בשיקים והיא אף אינה יכול להפרע את השטר לפי הילכת "גויסקי" שכן כאשר נטלה התובעת את השיקים הם לא היו "שטר". ב"כ התובעת טען כי קיימות הילכות, שלפיהן יכול התובע להיות אוחז כשורה גם במקרה ששם הנפרע, הושלם על ידי הנפרע, בשיק שנימסר לו "על החלק". למרות שלא היו בידי ב"כ התובעת אסמכתות כאלה במועד הסיכומים, התרתי לו להגיש אסמכתות בעיניין זה. ב"כ התובעת הגיש הודעה לבית המשפט ובה פירט את האסמכתאות שהוא סבור כי הן תומכות בטענתו.

...

49.2 באם המסקנה לשאלה הראשונה תהיה חיובית, אצטרך להכריע בשאלה האם התובעת זכאית להיפרע מהנתבעת את תמורת השיקים בתורת "אוחזת כשורה", או כאוחזת בעד ערך, שהשיקים סוחרו לה בטרם נוצר בהם פגם בזכות הקנין, לפי "הלכת גויסקי", ב- ע"א 333/61 גויסקי נ' יוסף מאיר.

משהגעתי למסקנה כי הוכח כישלון תמורה בין הצדדים הקרובים לשיקים וכי התובעת אינה יכולה להיות אוחזת כשורה בשיקים, או להיפרע את תמורת השיקים לפי הלכת "גויסקי", דין התביעה להידחות.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5000 ₪.