דיון מקדמי בתביעת נזיקין: אי איתור עד מפתח

תמצית טענות הנתבעים לטענת הנתבעים, כי שפורטה בסיכומיה של עו"ד אביטל שרון, יש לדחות את התביעה על הסף, עקב טענות מקדמיות, ובהן: חסינות; אי שפיטות; דוקטרינת הפורום הנאות; כללי בררת הדין.

על כל פנים, הקביעות הנורמטיביות המשפטיות, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין שנתתי בפרשת נורז'יץ הנ"ל, כוחם יפה גם לתיק זה. לא זו אף זו, הנתבעים בתיק זה, מיוצגות על ידי אותו משרד עורך דין כרמלי-ארנון, אשר ייצג את הנתבעים ב-17 התיקים הנ"ל. יתרה מזו, המומחה מטעם הנתבעים, שנתן חוות דעת והעיד בתיק זה, פרופ' מנחם קליין, היה גם אחד מעדי המפתח של הנתבעים בפרשת נורז'יץ וב-17 התיקים הנ"ל. לכאורה, ניתן לשאול: שם נשמעו עדים אחרים ופה נשמעו עדים אחרים.

גם לעניין האחריות על פי דיני הרשלנות, והכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", וכן אחריות מכוח סעיפים 12-14 לפקודת הנזיקין, אין צורך לחזור על הדיון שכן הוא מופיע במפורט בפרק מא בפרשת נורז'יץ הנ"ל. אעבור עתה לידון בראיות שהוגשו, ביחס לפיגוע ומבצעיו, כאשר קודם לכן אדון בשאלה העקרונית שעוררו בעיקר ב"כ הנתבעים לפיה ערפאת והרש"פ היו נגד פיגועים.

מאחר והדיון, כמוסבר לעיל, הופרד בין שלב האחריות לשלב גובה הנזק, ולאחר שקבעתי את האחריות, המשך התביעה, דהיינו: שלב קביעת גובה הנזק והפיצויים, יידון לפני שופט/ת אחר/ת, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט אהרן פרקש, וזאת מאחר ופסק דין זה ניתן על ידי בשלבים האחרונים של תקופת שלושת החודשים שלאחר סיום כהונתי.

...

בפרשת נורז'יץ קבעתי כי בשל כך ניתן לייחס אחריות לרש"פ. לסיכום, על פי הניתוח בפרשת נורז'יץ ועל פי הנתונים שבתיק זה, התוצאה היא כי על פי רמת ההוכחות הנדרשת במשפט האזרחי, דהיינו: 51%, הנתבעים 1, 2, 3, 4, 5 ו-9, יחד וכל אחד לחוד, חבים בנזיקין בגין הרצח המנוחה, ולכן, התובעים בתיק זה זכו בדינן, בשלב זה, של קביעת האחריות.

ברם, מאחר והתביעה נדחית כנגד הנתבעים 6 ו-7, ואליבא דאמת ב"כ התובעים עצמם בסיכומיהם מבקשים הטלת אחריות על כל הנתבעים האחרים למעט נתבעים 6 ו-7 (נתבע 8 כבר נמחק), צודקת ב"כ הנתבעים כי היא זכאית לשכ"ט עו"ד בגין ייצוג אותם שני נתבעים.

לפיכך, אני "מקזז" את חיובי שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של שני הצדדים האחד כלפי רעהו, ואני מורה כי בשלב זה כל צד ישא בשכ"ט עורך דינו ובהוצאותיו המשפטיות, לרבות ההוצאות עבור המומחים מטעמו.

לעניין טענות התובעת ביחס להפניית תקציב מתאים לנקיטת פעולות לעניין מניעת אש מצד ועד היישוב הרי שנראה היה לי כי מדובר בטענות רחוקות יחסית לעניין הנזק וניתן היה לאתר גורם מתאים יותר וקרוב יותר מאשר ועד היישוב.

גם הנתבעת 3 ששלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעות 1 ו - 2 באותה עילה לא הוכיחה בראייה כלשהי את חלקן של הנתבעות 1 ו - 2 בעיניין זה. לסיכום הפן העובדתי באשר לנסיבות מקור השריפה והמקרקעין מהם פרצה: לאחר שמיעת העדויות מטעם הצדדים ועיון במוצגים שהוגשו וחוות דעת המומחה, אקבע כי עלה בידי התובעת להוכיח בהתאם למאזן ההסתברויות את שני התנאים המקדמיים הנדרשים להחלת סעיף 39 לפקודת הנזיקין במישור היחסים שבינה ובין הנתבעת 3 והנתבע 5 לפיהם מקור השריפה הוא כתוצאה ממדורה שהדליק הנתבע 5 במסיבת יום הולדתו וזאת בהתאם למנגנון שנקבע על ידי המומחה בחוות דעתו וכי המדורה הודלקה בשטח מקרקעין שהנו בשליטת/החזקת הנתבעת 3 והנתבע 5.

לא נתתי שום אמון בעדותה כי לא ידעה כי עומדת להיות מדורה או כי לא ראתה את מיקום המדורה בערב המסיבה וזאת כאשר מביאים בחשבון את עדותה של גב' מזרחי - שבחלק זה שלה נתתי אמון - לפיה המדורה הייתה ממש בחצר הבית, מרחק של מספר צעדים בלבד מפתח הבית.

כפי שציינתי, חבותה של הנתבעת 4, אם תימצא כמי שבאה בנעלי הנתבעת 3, תבחן על פי האמור בסעיף 39 לפקודת הנזיקין ולאו דוקא בעוולת הרשלנות הרגילה, שגם בה היה בנסיבות העניין כדי לעמוד.

במקרה דנן מדובר בתביעה על פי פקודת הנזיקין לרבות לעניין ניזקי אש כאשר הנתבעת עצמה מודה כי הכסוי הבטוחי אמור לחול רק על תביעות שמקורן בפקודת הנזיקין כך שבמקרה זה לא מצאתי כי ישנה מחלוקת של ממש בהיבט זה; · ככל ששני התנאים הקודמים מתקיימים הרי שיש לבחון האם התגבשה חובה חוזית של המבטחת לשפות את המבוטחת בשים לב להוראות הפטור/סייג הקיימות בפוליסה או בדין והדיון בעיניין זה יעשה במישור היחסים שבין הנתבעת 3 והנתבעת 4 בהמשך.

...

הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע 5 - נדחית ביחס לשני צדדי ג' הכלולים בה. לאחר ששקלתי בדבר וחרף התוצאה בהודעת צד ג' זו הרי שבשים לב להתנהלות הדיונית של הצדדים להודעת צד ג', לבירורה במסגרת ההליך העיקרי, ומכל הנימוקים שפורטו בגוף פסק הדין באשר להתנהלות נתבעים אלה (3-5) - אני מורה כי כל צד לאותה הודעה ישא בהוצאותיו.

לעניין הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעת 3: הודעת צד ג' זו נדחית ביחס לכל הצדדים למעט חברת הביטוח הראל, שגם חויבה במסגרת התביעה העיקרית כנתבעת 4.

למען הסר ספק - כל יתר טענות ותביעות הצדדים בשלושת ההליכים - נדחות.

עוד נטענו הדברים הבאים: בית הדין נעדר סמכות עניינית לידון בתביעה שכנגד אשר במהותה נזיקית; טענותיה של הנתבעת לחוסר שביעות רצון מעבודתו של התובע אינם מתיישבים עם העובדה כי הוא הועסק אצלה 15 שנים וקודם במהלכם למנהל טכני ראשי; התובע הצעיד את החברה לשיא הטכנולוגיה, השיג עבורה לקוחות חדשים ולא גרם לה הפסדים; התובע מסר את הססמא הנכונה לאחראי השרתים והגיבויים מר סרגיי קונדשרוב, ומעולם ללא ניכנס למחשבי החברה ללא הרשאה או לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים; לא סוכם עם התובע על שכר נטו ובכל מקרה הטבות המס שייכות לו; ההליך בבית הדין ביום 30.10.19 היתקיים דיון מקדמי בפני כב' הרשמת מרב חבקין, וביום 26.6.20 ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.

המפתח איפוא הוא טיבו האמיתי של רכיב השכר.

...

משלא הניח התובע בפנינו מסכת עובדתית להוכחת שימוש לרעה במסך ההתאגדות של הנתבעת, לא מילא את טענותיו בתוכן ראייתי כלשהו, וטענותיו בעניין זה לא עולות בקנה אחד עם איתנותה של הנתבעת לכל הפחות ב- 15 שנות עבודתו של התובע, התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

בנסיבות אלה, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 207,533 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: פיצויי פיטורים בסך 143,774 ₪; חלף הפרשה לפנסיה בסך 10,607 ₪; פדיון חופשה בסך 38,868 ₪; דמי הבראה בסך 6,571 ₪; תוספת ותק בסך 4,713 ₪; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 3,000 ₪; על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.19 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רקע והחלטת בית משפט קמא- בקצרה יפורט כי המשיבים הגישו לבית משפט קמא תביעה כספית-נזיקית ע"ס כ-2,400,000 ₪ כנגד המבקשים.

נקבע כי המשיבים בחרו להגיש את תביעתם כנגד המבקשת 1- חברה ישראלית- כאשר לטענתם, המבקשים 2 ו-3 פעלו באמצעות המבקשת 1 לאיתור ושיווק נכסי נדל"ן למשקיעים פוטנציאליים.

באשר לטענת הפורום הנאות לידון בתביעה- נקבע כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להראות כי הפורום הזר הוא הפורום המתאים בעניינינו: המבקשים 2-3 בעלי זיקה לישראל; כתובתה הרשומה של המבקשת 1, כמו גם חלק מפעילותה, היתנהלה מפתח תקווה, כאשר המבקשים 2-3 בעלי החברה; טענת המבקשים להיעזר זיקה בין המבקשת 1 לפרויקט הנה טענה עובדתית שעתידה להתברר במסגרת ההליך; אין תניית שיפוט ספציפית שרלוונטית למי מהמבקשים, כאשר מנגד, ישנה תנייה המורה על בירור המחלוקות בישראל (בהסכם עם המשקיעים).

בשלב זה, ובאם המשיבים יוכיחו את האמור בכתב התביעה, באמצעות ראיות ועדים, הם יוכלו- לכאורה- לקבל את הסעד המבוקש, ומכאן כי אין לחסום את המשיבים מבירור תביעתם.

טענת המבקשים לפיה המדובר בטענות בעל-פה (באשר למצגי השוא) מול טענות בכתב של המבקשים (הסכמים) הנה "טענת הגנה" שיש לבררה במסגרת ההליך המשפטי ואולם אין בטענה זו כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף בשלב מקדמי זה. הוא הדין באשר לשאלת הפורום הנאות לידון בהליך קמא- החלטת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת, והתייחסה לכלל טענות הצדדים, תוך שנקבע כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכחת הפורום הזר וכי בחינת מירב הזיקות מצביעה על כך שישראל הנה הפורום הנאות לידון בתביעה קמא.

...

אף אני סבורה, כי בשלב זה, ובטרם שמיעת הראיות בתיק, ונוכח טענותיהם הקוטביות של הצדדים, לא ניתן להורות על סילוק תביעת המשיבים על הסף מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות.

מכל האמור לעיל עולה כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא בנושא זה. טענת המבקשים לפיה יש להעביר את הדיון בתביעה קמא למחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי- דינה להידחות.

לפיכך הבקשה נדחית.

דיון והכרעה בישיבת ההוכחות שהתקיימה, נחקר המומחה והעידו התובעת, בעלה (מר משה מלך) וחוקר מטעם התובעת (מר ארי שטול).

עוד טוענת הנתבעת כי בבדיקתה של התובעת בחדר המיון לא אותר כל ממצא מחשיד וכי רק כעבור תשעה ימים פנתה התובעת לטפול רפואי נוסף, בו אובחנה כסובלת מקרע במנסקוס.

מקום בו לא הצליחה הנתבעת להצביע על ארוע אחר בו נפגעה התובעת ולא הביאה כל ראיה שיש בה לנתק את הקשר הסיבתי בין שארע לתובעת בשטחה לבין הנכות שנקבעה לה, ועל יסוד היתרשמותו של מדריך הטיפוס וקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט, אני קובעת כי הנכות ממנה סובלת התובעת, בשיעור של 10% על פי קביעתו של פרופ' חביב, היא תוצאתו של הארוע נשוא התביעה.

טענה מקדמית בסיכום טענותיה מעלה התובעת טענה מקדמית ולפיה, הנתבעת הסבה לתובעת נזק ראייתי ניכר.

על פי הטענה, "הנתבעת הסתירה... חומר ראייתי משמעותי (דו"ח הפציעה, הודעת SMS, טופסי הבטיחות, סירטוני אבטחה, נהלים כתובים) נימנעה מזימון עדי מפתח שהכירו את נסיבות התאונה (מנהל הקיר בזמן אמת ומאיר פרידמן שהשיב לשאלון בתצהיר) אך הגישה טופס אישור טיפוס ריק ושלט כללי בטיחות המבססים את סטאנדרט הבטיחות הראוי, בו היה עליה לנקוט בעיניינה של התובעת, ובעניין זה מהוים 'הודאת בעל דין' לכל דבר ועניין". לטענת התובעת, הן משום הנזק הראייתי שגרמה הנתבעת והן משום שקיר הטיפוס עצמו הוא בגדר דבר מסוכן כהגדרתו בפקודת הנזיקין, ומכוחו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין, "את נטל השיכנוע בדבר העדר הרשלנות יש להעביר ... לכתפי הנתבעת". התובעת טוענת עוד כי הנתבעת לא הרימה את הנטל ולא עלה בידיה להוכיח שלא התרשלה ביחס לנסיבות פציעתה של התובעת.

...

בנסיבות אלה, ומקום בו לא הוכיחה התובעת כי הנתבעת ביצעה פעולה אותה צריכה הייתה להימנע מלבצע או כי חדלה מלבצע פעולה אותה שומה היה עליה לבצע, אני דוחה את התביעה.

אלא, שבכך אין לשנות מקביעתי כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.