דיון מהיר בבקשה לצו מניעה זמני

כשם שלעיתים בתחילתו של הליך ניתן סעד זמני בדמות צו מניעה זמני ולעיתים אף צו עשה זמני, עוד לפני שהתבררו העובדות ואף לפני שהוגש כתב הגנה וזאת לאור סכויי התביעה ומאזן הנוחות, הוא הדין במקרה דנן.

26 על פי נוהל הנשיאה יש לקבוע דיון מהיר בבקשה להבטחת קשר בתוך יום ובית המשפט אף רשאי ליתן הוראות עוד בטרם הדיון (סעיף 8 לנוהל).

...

לקראת נעילה סבור אני כי המצב אליו נקלענו אינו אלא פרי התנהגות מתמשכת של האם, שהיא בבחינת ניכור הורי, שלא יימצא לו מרפא בלא התערבות.

סוף דבר התובענה מתקבלת – הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון "מפגשים", ובשל התנהלותה תישא האם ב- 80% מעלות המכון – האב יישא ביתרה.

אני מורה ללשכה לסיוע המשפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אשר גם ישמיע קולו, גם יפעל כפי טובתו וימליץ לקטין ולבית המשפט בהתאם.

התביעה נוהלה באופן מסורבל ובזבזני, וכללה בקשה לצוו מניעה זמני, בקשות בזיון, בקשה לגילוי מסמכים, בקשה לשינוי סדרי דין, תיקון כתב תביעה, ושלושה דיונים בבית הדין.

למרות כל זאת, החלטנו לפסוק, בין היתר, גם לפי עילה זו. טעמינו הם ששיקולי הנתבעת כולם היו חלק מחזית המחלוקת, משום שהתובע טען ל"שרירות", לפגם בהחלטה, לחוסר רלוואנטיות בין שהות במלון לבין הישתתפות בטורניר ולמניעים פסולים; שהתובע לא היה מיוצג ושלפי ההלכה ביה"ד נוטה לסטות מהשיטה האדוורסארית בנסיבות שכאלו[footnoteRef:6]; וכאשר מדובר בדיון מהיר בו יש פטור מכללי סדר הדין.

...

אנו דוחים את טענת המעבידה לפיה לינה במלון נפרד משמעותה פרישה מהמחוזיאדה.

בסיס נורמטיבי לא מצאנו.

ועד העובדים תמך בדרישות התובע, ונציגיו העידו בביה"ד. סוף דבר אנו מקבלים את התביעה באופן חלקי, ופוסקים את הסכומים הבאים: 1860 ש"ח בגין השתתפות בהוצאות הלינה; 109.5 ש"ח בגין השתתפות בהוצאות נסיעה; פיצוי בסך 1,227 ₪ בגין שלושה ימי חופשה שבהם חויב חשבון חופשתו.

לאחר שההיתנגדות התקבלה בכפוף להפקדה, ולאחר ביצוע ההפקדה כנדרש, ניתנה לנתבעת רשות להיתגונן והתיק הועבר לבירור בהליך של דיון מהיר.

משלא הועלתה טענה ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, מנועה הנתבעת לטעון טענה זאת כיום; מעיון בספרי התובעת עולה כי הנתבעת הגישה אין ספור הצעות פשרה במהלך השנים לשם סילוק החוב וכן השגות ועררים בקשר לחוב וגם אלה מהוים הודאה בקיומו של החוב; בשנת 2016 הגישה הנתבעת בקשה למתן צו מניעה זמני לאסור נקיטת הליכים מינהליים כנגדה, אולם בקשתה זו נדחתה בשל העידר סמכות עניינית; בשנת 2003 ובשנת 2010 הנתבעת ביצעה תשלומים על חשבון החוב אשר מהוים הודאה בקיום זכות וגם מסיבה זו, החוב לא התיישן; במשך שנים חויבה הנתבעת בחיובי ארנונה בגין הנכס נשוא התביעה ובשום שלב עד למועד הגשת תצהיר העדות הראשית מטעמה, לא העלתה טענה לפיה לא החזיקה בנכס בשל מכירתו לצד ג' ולבית משפט זה אין סמכות עניינית לידון בטענה "אינני מחזיק"; זהוי ורישום נכסים בספרי התובעת מתבצעים בהתאם לפיקוח ושמאות שנעשים בפועל ובשנת 2013 בוצעה שמאות לנכס, ממנה עלה כי מדובר בנכס בקומת הקרקע של המבנה ומעיון בנסח הרישום ניתן ללמוד כי כל הנכסים שנמצאים בקומת הקרקע של הבניין, רשומים בבעלות הנתבעת.

...

מקובלת עלי טענת התובעת, לפיה טענת הנתבעת כי הנכס לא תואם את הזיהוי הינה טענה חדשה שלא בא זכרה קודם לכן ומהווה הרחבת חזית אסורה.

בהקשר זה יצוין, כי ממילא איני מקבלת את טענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו לעניין הסיבות להתעלמות הנתבעת ממכתבים שנשלחו אליה, הן משום שמדובר בעדות שהייתה צריכה לבוא מפי הנתבעת עצמה ולא מפי בא כוחה בסיכומים, והן משום שממילא אין באמור כדי להצדיק התעלמות ואי בירור מה פשר ההודעה בגין חוב נטען שנשלח לביתו של אזרח.

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

כשם שלעיתים בתחילתו של הליך ניתן סעד זמני בדמות צו מניעה זמני ולעיתים אף צו עשה זמני, עוד לפני שהתבררו העובדות ואף לפני שהוגש כתב הגנה וזאת לאור סכויי התביעה ומאזן הנוחות, הוא הדין במקרה דנן.

בנוהל נקבע בין היתר כי: "בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על היתמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים. לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ... מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לעינייני מישפחה... החשת זהוי ואיבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסרוב לקשר מצד אחד". על פי נוהל הנשיאה יש לקבוע דיון מהיר בבקשה להבטחת קשר בתוך 14 יום ובית המשפט אף רשאי ליתן הוראות עוד בטרם הדיון (סעיף 8 לנוהל).

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.

כשם שלעיתים בתחילתו של הליך ניתן סעד זמני בדמות צו מניעה זמני ולעיתים אף צו עשה זמני, עוד לפני שהתבררו העובדות ואף לפני שהוגש כתב הגנה וזאת לאור סכויי התביעה ומאזן הנוחות, הוא הדין במקרה דנן.

בנוהל נקבע בין היתר כי: "בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על היתמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים. לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ... מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לעינייני מישפחה... החשת זהוי ואיבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסרוב לקשר מצד אחד". על פי נוהל הנשיאה יש לקבוע דיון מהיר בבקשה להבטחת קשר בתוך 14 יום ובית המשפט אף רשאי ליתן הוראות עוד בטרם הדיון (סעיף 8 לנוהל).

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.