דיון במועדי בחירות בזמן מלחמה

החלטה זו ניתנה בהסכמה ללא דיון לגוף העניין, במסגרת החלטה על העברת הדיון בהליך לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, תוך שנשמרה זכותו של העורר להגיש בקשה לעיון חוזר בכל עת. לפיכך, יש לראות את הבקשה לעיון חוזר כדיון ראשוני בשאלת מעצרו של העורר.

העורר היה פעיל באירגון במועדים שונים עד למעצרו בהליך זה. ארגון החמאס הוכרז לפני כ-17 שנה כארגון טירור.

נתונים נוספים שיש ליתן עליהם את הדעת, לטענת ההגנה, הם כי העורר נעצר בחלוף למעלה משבעה חודשים מהיום שבו נערכו הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינאית, כי אין לו כל עבר פלילי, וסכוייו ממשיים לצאת זכאי הן לגוף העבירה בה הוא מואשם והן בשל הגנה מן הצדק העומדת לו. בנוגע לטענת ההגנה מן הצדק, טוענת ההגנה כי המצב בו ישראל מתירה את הישתתפות תושבי האיזור ומזרח ירושלים בבחירות לרשות, ובה בעת פותחת בהליכים פליליים כלפי מי מהם שמשתתף באותן בחירות, הוא מצב שיש בו סתירה פנימית וחוסר הגינות.

ארגון השם לו למטרה לנהל מלחמת חורמה נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ונכון להשתמש בכל אמצעי להגשמתה, ובכלל זה רצח אזרחים תמימים בלא איבחנה, מהוה איום מיידי וסיכון ישיר לשלום החברה בישראל.

...

מקום שאמצעים אלה מחייבים הגבלת חירותו של מי שמעורב בפעילות בארגון טרור, יש, באין מנוס, להפעילם.

טענותיה העקרוניות של ההגנה שהועלו לענין הגנה מן הצדק, ומעמדן החוקתי של הוראות הפקודה למניעת טרור, מקומן להתברר, במידת הצורך, בהליך המשפט גופו ולא בהליך מעצר זה. לאור כל האמור, הערר נדחה, והעורר יוחזק במעצר עד תום ההליכים נגדו.

הדיונים סביב נושאים אקטואליים בטויטר מתרחשים "בזמן אמת", הם ערים ותוססים, ומתאפיינים לעיתים בשימוש בשפה הומוריסטית או בשפה בוטה ומשתלחת (ראו לדוגמה: ת"א (שלום הר') 29483-05-18 רהב נ' לוינסון (26.5.2021)).

קוניק מציין כי הוא פירסם בחשבון ציוצים על המצב הרפואי של הוריו, ציוצים שביקרו את היתנהלות הממשלה בתקופת מגיפת הקורונה, וציוצים בעיניין המילחמה באוקראינה.

באותה החלטה הוריתי כי מזכירות בית המשפט תודיע לבא-כוח היועמ"ש על מועד הדיון שנקבע בתיק על מנת שיוכל לשקול את התייצבותו, וזאת מאחר שהיועמ"ש לא צורף כמשיב לערעור.

המבחן נקבע לראשונה ב-בג"ץ 869/92 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, פ"מ מו(2) 692, 704 (1992), ובהמשך הוחל גם על פרסומים ברשתות החברתיות (ראו: עניין סויסה, פסקה 34; סלים ג'ובראן וגיא רוה "האיסור בדיני התעמולה על שימוש במשאבי ציבור שלא בתקופת בחירות" ספר עדנה ארבל 465, 487-480 (שלי אביב ייני ואח' עורכים 2022)).

...

יובהר כי המסקנה שאליה הגעתי היא שמדובר בחשבון שנושא מאפיינים ציבוריים, ומשכך הוא כפוף לביקורת שיפוטית בכל הנוגע לחסימת משתמשים.

סוף דבר אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל במובן זה שהמשיב יבטל את החסימה שהשית על חשבון הטוויטר של המערער.

טענות המשיב לפיהן אם ייקבע כי על החשבון חלים כללי המשפט הציבורי – הוא לא יוכל לעשות בו שימוש לפרסום לצורכי תעמולת בחירות, מהוות לטעמי דווקא אינדיקציה לכך שהחשבון אינו חשבון פרטי "רגיל". חיזוק נוסף למסקנה זו נובע מטענת המשיב לפיה כי אם תתקבל עמדת המערער, לא יהיה "אינטרס לנבחר ציבור לנהל חשבון ברשת חברתית במימונו ובהפעלתו". לשיטתו של המשיב, תוצאה כזו אינה רצויה והיא תביא לפגיעה קשה בזכות הציבור להיחשף לשיח "בעניינים ציבוריים שכן היא תבטל את התמריצים של נבחרי הציבור לשתף ולנהל שיח בעניינים ציבוריים" (ראו סעיף 38 לתשובה לערעור).

לאחר קבלת התסקירים, בתיק הוגשו מספר בקשות דחיה מטעם ההגנה, ולבסוף, עם מינוי המותב הקודם אשר טיפל בתיק זה לבית המשפט המחוזי – הועבר התיק לשמיעה לפני מותב זה. אף בדיון לפני מותב זה, עתרה ההגנה, מספר פעמים, לדחות את שמיעת פרשת העונש ובנוסף, במועד שנקבע, לא היתה התייצבות מטעמה לדיון (לא הסנגור ולא הנאשמים).

בדלית ברירה, נדחה הדיון למועד נוסף, הפעם התייצב הסנגור, אך לא היתה התייצבות מטעם הנאשמים.

הנאשם מסר, כי הוא מוכן לשאת בהשלכות על מעשיו וברצונו לשוב לחיים נורמאטיביים ולהמנע מבחירות פסולות ואימפולסיביות.

על הצורך להלחם מלחמת חורמה בתופעה הזו, וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה.

...

בתום פרשת העונש, ובטרם ייגזר דינם של הנאשמים, נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה, והפנה את הנאשמים לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס. לשם בחינת התאמת הנאשמים לריצוי עונשם בדרך של מאסר בעבודות שירות, נעתר בית המשפט לבקשה לדחיית מועד השמעת גזר הדין.

על כך, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים): אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים.

כן טענה להתנכלויות אישיות כנגדה, אשר נמשכו גם לאחר שפיטוריה ניכנסו לתוקפם, כגון: קיצוץ בתקציב הסניף אשר עמדה בראשו, זימונה לבירור סרק, מבזה ומשפיל, הדרתה מטיפול בעובדי ההוראה בביה"ס, השפלתה באופן פומבי במהלך טקס פורים לעיני מאות עובדי הוראה, הוצאת מכתב אשר מבקש ממנה להמשיך ולשמש כחברת מועצת עיר ולצאת לחל"ת בתקופת התמודדותה בבחירות המקומיות.

דיון והכרעה הלכה למעשה, עומדים בפני בית הדין - כפי שעולה מהבקשה דנן - דינים סותרים – דיני החוזים, דיני הבוררות ודיני העבודה, על רקע מילחמה קשה המתחוללת במדינת ישראל.

נוסף על כך, הבחירות נדחו למועד לא ידוע ולא ניתן לצפות את מהלך המילחמה, את משמעותה ואת ההשפעות של התהליכים המתרחשים במדינה על הבחירות וכמובן לא ניתן לצפות האם המבקשת תיבחר ואם לאו.

...

לא מצאנו כי יש בהסכם קושי פרוצדוראלי ולעניין עילות ה"סל", לא מצאנו כי יש בהסכם עצמו או בקיום ההסכם כדי לפגוע ב"תקנת הציבור" וממילא, בית המשפט רשאי לפסול פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאותיו (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (נבו 4.3.2010).

כן לא מצאנו כי במקרה דנן מתקיימת עילה "שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד", היינו אין מדובר במקרה קיצון של פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, תרמית ועוד (רע"א 7818/11 אברהם כבודה נ' עיריית גבעת שמואל (נבו 6.10.2013).

יפים דבריו של כב' הנשיא אדלר בע"ע 1586/04 - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' תמר זסלנסקי ואח': "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". סוף דבר: הבקשה למתן הוראות לעניין הסכם הבוררות אשר נחתם בין המבקשת להסתדרות - נדחית.

ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: ][] עניינן של ארבע העתירות שלפנינו בבחירות הכלליות לרשויות המקומיות בישראל, שקבועות בנקודת הזמן הזו – בצלה של מלחמת "חרבות ברזל" – ליום 30.1.2023.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, בצו, לדחות את המועד החדש ליום י"ח באדר א' התשפ"ד (27 בפברואר 2024) (להלן – המועד הנדחה), אם נוכחה כי נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; צו כאמור טעון אישור הכנסת, לאחר שקבלה את המלצתה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה; צו כאמור יוגש לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

אשר לטענות נוספות שהועלו בגדר העתירות – ובכללן הטענה כי יש להורות על דחיית הבחירות עד לאחר תום מצב החרום ועל דחיית מועד הבחירות בנהריה באופן פרטני – הרי שחל שינוי מהותי בתשתית העובדתית והמשפטית שניצב בבסיס העתירות – ואין מקום לידון בהן במתכונתן הנוכחית (ראו והשוו: בג"ץ 5135/23 בוכובזה נ' שר החינוך (4.12.2023)).

...

נביא את נוסח התיקון כלשונו: דחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (א) על אף האמור בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, ובסעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, הבחירות לפי הסעיפים האמורים שנועדו להתקיים ביום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) (בחוק זה – המועד המקורי), נדחות, והן יתקיימו ביום כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024) (בחוק זה – המועד החדש).

נוכח התפתחות זו, ולאחר ששמענו בדיון לפנינו את טענות העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירות שלפנינו להימחק.