דיון בועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים

לצד זאת, מצא בית הדין כי ההחלטה להפסיק את ההליך המדורג חרגה ממיתחם הסבירות, ולפיכך הורה כי עניינה של המבקשת יועבר לדיון בועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטריים.

...

בית המשפט קבע שלא נפל פגם בהחלטתה של המשיבה שלא להיעתר לבקשת המבקשת לסיום ההליך המדורג, נוכח ספקות המשיבה לעניין כנות היחסים בין המבקשת לבין המנוח נכון ליום פטירתו של המנוח.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

זאת ועוד, בשים לב להשתלשלות האירועים הדיונית שתוארה לעיל, איני סבור כי נגרם למבקשת עיוות דין שמצדיק בירור נוסף של עניינה לפני בית משפט זה. הבקשה נדחית אפוא.

הנוהל קובע, כי כאשר מרכז האשרות סבור כי המקרה עומד בקריטריונים האמורים, יועבר התיק לדיון בפני הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים (בהתאם לנוהל המיועד לכך, מס' 5.2.0022), וזאת לאחר שייערך לבן הזוג הזר שימוע לבחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו למדינת אזרחותו, ובכלל זה, משך התקופה בה שוהה הזר בישראל, קיומם של קרובי מישפחה של הזר בארץ או בארץ מוצאו, ומידת התערותו בחברה הישראלית.

...

כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין אסברוק, האיזון בין ההגנה על זכויות האדם המבקשים מעמד מטעמים הומניטאריים לבין הצורך לנהל את משאביה הציבוריים של הוועדה הבינמשרדית ביעילות מוביל למסקנה כי על מנת שבקשה תועבר לוועדה הבינמשרדית, די שהיא תעלה "סיכוי מסוים" כלשון בית המשפט, לקבלתה.

העתירה מתקבלת, אפוא, כך החלטת ראש הדסק מבוטלת.

המשיבה תשלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,700 ₪.

בית-הדין דחה את הערר, בכל הנוגע לסרוב המשיב להעניק למערערת מעמד של אזרחית; ואולם, בנסיבות המיוחדות של המקרה, מצא לנכון להורות על העברת הדיון בעיניינה של המערערת לועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים לפי "נוהל הפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים" (נוהל 5.2.0017; להלן גם – נוהל הפסקת ההליך המדורג, המכונה גם "נוהל אלמנות").

...

הערעור והשתלשלות ההליכים לפניי ערעור מינהלי, המופנה נגד פסק-דינו של בית-הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מיום 22.11.16, בתיק ערר (י-ם) 4008-15, שלפיו נדחה הערר שהגישה המערערת על דחיית בקשתה למשיב להעניק לה אזרחות ישראלית, בהתאם לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, זאת בהתאם ל"נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין" (להלן – נוהל מתן מעמד לבני זוג).

לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, סבורני כי קמה עילה להחזרת עניינה של המערערת לדיון מחדש בבית-הדין לעררים, ולמתן פסק-דין חדש בשאלת הענקת מעמד האזרחות, זאת ממספר טעמים.

לאור כל האמור, ובפרט לנוכח הראיות החדשות שנחשפו על-ידי המשיב, לראשונה ובאופן חלקי, במהלך הדיון בערעור המינהלי, ומבלי להביע עמדה לגופן של המחלוקות, יש להחזיר הדיון לבית-הדין לעררים למתן פסק-דין חדש בעניין דחיית המשיב את בקשת המערערת לקבלת מעמד של אזרחית, זאת לאחר שיתאפשר לצדדים להשמיע טיעוניהם לפניו בעל-פה. התוצאה על-יסוד האמור, הערעור מתקבל, באופן חלקי, כך שעניינה של המערערת יוחזר לדיון בבית-הדין לעררים, למתן פסק-דין חדש בערר, חלף פסק-דינו הקודם, זאת בשאלת הענקת מעמד האזרחות, כמפורט לעיל.

בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערערת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ש"ח (כערכו היום), וכן את אגרת הערעור (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה).

בין היתר, בשנת 2018, ניתנה החלטה בעיניינה של המבקשת בערר שהגישה לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) על דחיית בקשתה, בה נקבע כי עניינה יוחזר פעם נוספת לדיון בועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטריים (להלן: הועדה).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דינה להידחות.

מאחר שמדובר בנושא יישומי במהותו, ומשלא מתעוררת במקרה הפרטני טענה עקרונית, לא מצאתי כי הבקשה מצדיקה בירור נוסף של עניינה של המבקשת לפני ערכאה זו. הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לסעד זמני.

לאחר פטירתו, נפסק ההליך המדורג של המבקשת ועניינה הועבר לדיון בועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטריים (להלן: הועדה).

...

בהסכמת המשיבה, נדחה ערעורה בכל הנוגע להתערבות בית הדין בהחלטת המנכ"ל. לצד זאת, קבע בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) כי ימחק מפסק הדין של בית הדין המשפט "לאחר שנתיים, ובהעדר מניעה פלילית וביטחונית, יינתן [למבקשת] רישיון של תושבת קבע". נקבע כי בהתאם לנהלי המשיבה, לצורך שדרוג מעמדה ממעמד ארעי למעמד קבע יהיה על המבקשת להגיש בקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.