דיון בהודעה לצד שלישי בנפרד מהתביעה העיקרית

כך גם יפים לעניין זה דבריו מקדמת דנא של כב' השופט עציוני בע"א 775/75 צרקלביץ ואח' נ' נזאם עבד אלרחים אלנבולסי ואח' (ניתן ביום 13.05.76): "גישת התקנות היא על-כן, שמרגע שהוגשה הודעת צד ג' - וזאת כבר לאחר שהוגשה תובענה, ואף לאחר שהוגש בה כתב-הגנה - הרי שהיא נספחת לדיון בתביעה העיקרית.

למעלה מן הצורך יוער, כי עיננו רואות שהנתבע בחר להגיש הודעה לצדדים שלישיים, אם כי עמדו בפני הנתבע כלים משפטיים נוספים כגון: הגשת תביעה שכנגד, או הגשת תביעה נפרדת ובקשה לאחדה עם התביעה העיקרית.

...

אשר על כן, ולמען איזון ראוי, אני קובעת, כי הטענה להשתת הוצאות לדוגמה על התובעת- נדחית.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, ולאחר בחינת מכלול הראיות, אני קובעת, כי התביעה העיקרית נדחית וכך גם ההודעה לצדדים השלישיים.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת, כי התובעת תשלם לנתבע תוך 30 יום החזר הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ וכן הוצאות בסך 5,000 ₪.

אף שנקבע פעמים רבות כי הודעה לצד שלישי הנה תביעה על תנאי, שתוצאותיה תלויות בראש ובראשונה בתוצאות ההליך העקרי, וממילא, ככל שההליך העקרי מתייתר, מתייתרת גם ההודעה לצד השלישי (ראו: סע' 14 לרע"א 7205/12 אקולין טכנולוגיות (98) בע"מ נ' EAZ PRODUCTS INC DRI [פורסם בנבו, 11.09.2014]), הרי שמדובר בתובענה עצמאית, נפרדת מהתביעה הראשית, ובהתאם, נקבעו בפרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), הוראות מפורטות בעיניין נהולה של הודעה לצד שלישי, ובהן גם האפשרות לידון בהודעה לצד השלישי בנפרד מהתובענה הראשית (ראו: תקנה 222 לתקנות סד"א, וכן א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 13, 2020), עמ' 185).

...

גם הטענה כי המבקשות העלו טענות חדשות בהודעתן, מקובלת עליי.

בית המשפט בתביעת הרוכשים אף עמד על כך, בציינו מפורשות בסע' 199 לפסק הדין כי: "נוכח דחיית התביעה נגד הנתבעות, מן הסתם אף הודעת הצד השלישי נדחית וניתן לסיים בכך. עם זאת ומעבר לנדרש, מצאתי לנכון לדחות את הניסיון של הנתבעת להציג עצמה כחסרת בינה ודעת". כך גם צוין בסע' 11 לפסק הדין.

ער אני לכך שהדבר מחייב את המבקשים לחזור ולהתדיין בעניינים שכבר נידונו באריכות בהליך המקביל, אך בהיעדר קיומו של מעשה בית דין מכח הוראות הדין, איני סבור כי יש מנוס מתוצאה זו. סוף דבר, הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בי דין נדחית.

במהלך הדיון, הודיעה ב"כ של צ"ג (המבקשת כאן): "ככל שההודעה לצד שלישי תתנהל בסופו של יום, ומבלי שיהא בכך כדי לפגוע בטענותינו ביום ובעתיד, אנו נסכים שהמומחה מטעם בימ"ש בתחום כירורגית הפה ולסת, אם יידרש כזה לצורך ניהול ההודעה יהא זה שימונה במסגרת התביעה העיקרית. אין בהסכמה זו משום ויתור על טענתנו, ככל שנימצא להעלותה, כי מומחה בימ"ש בתחום הנ"ל, אינו יכול לחוות דעתו ביחס לחומרים הקשורים בתחליף העצם הנזכר". (הדגשה שלי,- ר.ש).

הקף סמכותו של המומחה נקבע בהחלטת המינוי, ממנה עולה כי המומחה נידרש לחוות דעתו בעניינים שבמחלוקת כמתואר בחוות דעת מומחי הצדדים כולל חוות דעתו של מומחה התובעים בת"צ; באשר לטענת המבקשת כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט לא יכולה להשליך על מישור היחסים בינה לבין התובע - המבקשת 3 זכתה ליתרון דיוני, שעתה היא יכולה להגיש חוות דעת רפואיות מטעמה לאחר קביעת מומחה בית המשפט; בית המשפט לא שגה כשהתיר את תיקון כתב התביעה; התובע פעל בהתאם לתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי ובקש לתקן את כתב תביעתו מיד לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט; אין מקום להורות על עיכוב התביעה כנגד המבקשת; ככל והתובע יאלץ להמתין לפסק דין חלוט בתביעה הייצוגית, יגרם לו נזק רב. התובע מתהלך חסר שיניים וסובל סבל גופני עצום; התובע חולק על פרשנות המבקשת את ס' 11 לחוק התובענות הייצוגיות, ומכל מקום - בבקשה לאישור הת"צ, נתבקש בית המשפט לקבוע שאין בתביעה הייצוגית כדי למצות את עילות התביעה או הסעדים הכספיים של כל אחד מו הניזוקים, הזכאי לתבוע גם בנפרד.

...

עוד ביום 16.3.20, ניתנה החלטה בבקשתה הנ"ל של הצד השלישי (כיום המבקשת דנן), ובה נקבע, בין היתר: "... טענת הנתבעות במסגרת ההודעה לצד שלישי, כי תחליף העצם הוא הגורם המרכזי לבעיות התובע... ברי, שככל שהאמור בחוות הדעת הנגדית מטעם הנתבעות יתקבל, ואם הנתבעת 1 תצליח להוכיח היעדר רשלנות מצדה, הרי שממילא התביעה כנגד הנתבעות תידחה. הנטל ... מוטל על כתפי הנתבעת... לאחר עיון בכתבי הטענות כפי שהוגשו, לא שוכנעתי שיש צורך בשלב זה של הדיון במעורבותו בהליך של צד ג'; מצאתי, כי בנסיבות הקיימות, הדבר אף יסרבל ויאריך את ניהול ההליך, ועלול לגרום לתובע עיוות דין. מכיוון שכנגד צד ג' עומדת ותלויה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יש מקום להמתין להחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. מכל האמור, ובנסיבות העניין, אני מורה בשלב זה על פיצול הדיון בהודעה לצד ג' מהדיון בתביעה העיקרית.. הנחיצות בה תוכל לשוב ולהישקל, ככל שיידרש ויתבקש, לאחר החלטה בבקשה ...לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה בין היתר כנגד צד ג', או עם שינוי נסיבות מהותי אחר שיובא בפני". ביום 18/5/20 התקיימה בפני ישיבה מקדמית.

בנסיבות העניין, שוכנעתי שיש למחוק את התביעה נגד המבקשת; עיכוב ההליך נגדה לא יועיל ולא יאיין את הטענות הנוגעות לשאלת האפשרות להסתמך על חוו"ד מומחה בית המשפט, במישור היחסיים מול המבקשת ובכל הנוגע לסוגיית תחליף העצם.

למותר לציין שאין במחיקה כדי למנוע מהתובע להגיש נגד הנ"ל תביעה חדשה, המבוססת על קביעה רלבנטית בהליך הבקשה לאישור ת"צ שתאפשר זאת, ובכפוף לעמידה בתנאים ובהוראות כל דין בהקשר זה. סוף דבר מכל האמור, ומכוח סמכותי שבתקנה 41(א) (4), בתקנה 46 (א), ובתקנה 176 (א) לתקסד"א, תשע"ט 2018 - אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.

החלטתי תישלח לב"כ הצדדים; ת.פ ליום 13/7 לשם מתן הוראות ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"א, 02 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

דיון תקנה 222 לתקנות סד"א קובעת: "222. בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים בתקנה 216, והוא רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה או אם הוא סבור שהדיון בו עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך – לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שימצא לנכון. " לפי תקנה זו, בית המשפט רשאי להורות על הפרדת הדיון בהודעה לצדדים שלישיים מהתביעה העיקרית.

חלף הגשת הודעה לצד שלישי, רשאי הנתבע להמתין לתוצאת ההליך שהוגש נגדו, ואם הפסיד יכול הוא להגיש תביעה נפרדת נגד הצד השלישי (ראו, עניין דגון, בפסקה 3; לדיון בסוגיות של היתיישנות העשויות להתעורר במקרה זה, ראו, ע"א 1386/05 סיבוס רימון תעשיות מבנים ופיתוח בע"מ נ' מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ [פורסם בנבו] (2.7.2008); ע"א 945/11 ‏שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין ‏KPMG, [פורסם בנבו] פיסקאות 11-8 לפסק-דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור (‏20.8.2014)).

...

במקרה כזה מתברר, בדיעבד, כי לא היה כלל צורך בהודעה לצד השלישי, שכן אם נדחית התביעה העיקרית, ברי כי הנתבע לא נזקק כלל להודעה לצד שלישי.

במילים אחרות, במצב המתואר בו נדחית התביעה העיקרית עולה, לאחר מעשה, שנגרם בזבוז של משאבים, במיוחד כאשר לא נעשית הפרדה, ולוּ חלקית, בין התביעה העיקרית לבין ההליך נגד הצד השלישי.

לאור האמור לעיל הבקשה מתקבלת בחלקה.

לטענתה, ההודעה לצד שלישי מאפשרת לה לממש את זכותה לשיפוי מהמזיקים ויש בה כדי להגשים את שלוש המטרות העומדות בבסיס הגשת הודעה לצד שלישי: קשירת המזיקים להתדיינות, הכרעה בסכסוך בין המבטחת לצדדים השלישיים תוך הדיון בתביעה העיקרית והבאת המחלוקת לידי סיום תוך חסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת בתביעה נפרדת נגד הצדדים השלישיים.

...

בענייננו, אני סבורה שהדרך הנכונה היא לדון תחילה בטענות התובע כנגד הנתבעת ובשאלת גובה הפיצוי שלטענתו על הנתבעת לשלם לו, ורק אחר כך לדון בשאלת חבותם של צדדי ג' כלפי הנתבעת.