דיון בבקשת הפקעה שהוגשה מטעם הפרקליטות

זאת ועוד, בבג"ץ לא נשמעות ראיות, וגם מטעם זה לא היה מקום להגיש את התביעה הנוכחית שם. (ג) באשר לאפשרות הדיון בפני ועדת השחרורים, טוען התובע כי לועדה אין סמכות לידון בטענות הנדונות, שכן היא מוסמכת לידון בבקשה להפקעה לגופה.

פסק דין חשוב ומרכזי ביחס למשמעות הסדרי הטיעון בשיטת המשפט הישראלית ניתן בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(1) 577 (2002) (וראו גם: בג"ץ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פ"ד מ(2) 393 (1986); דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ, פ"ד נ"ט(6) 281 (2005)).

...

סוף דבר בסיכומם של דברים, הנני מחליט לקבל את בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, וזאת לאור כל אחד משני הטעמים הבאים: (א) הסדר הטיעון שנעשה עם התובע היה חלק מהליך פלילי שהתנהל נגד הנאשם, ולא ניתן לתקוף את ההליך הפלילי שהתנהל נגדו באמצעות הליך אזרחי.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מוחק את תביעת התובע.

(ב) בנסיבות העניין הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות משפט, וכל צד ישא בהוצאותיו.

בית-המשפט המחוזי בחיפה 17 במרץ 2021 ת"א 35836-03-16 קשקוש ואח' נ' רמ"י ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר התובעים: 1. כאיד קשקוש 2. טאהא קשקוש 3. סאלח קשקוש 4. ח'אלד קשקוש 5. נאסר קשקוש ע"י ב"כ עו"ד אחמד נזאל - נגד - הנתבעת: רשות הפיתוח ע"י רמ"י באמצעות פרקליטות מחוז חיפה ע"י ב"כ יקטרינה קץ פסק-דין

התובעים הגישו מטעמם את חוות-הדעת כדלקמן: חוות-דעת של פרופ' ראסם ח'מאיסי מ-8/14, המתייחסת לפוטנציאל הפיתוח הכלכלי של המקרקעין, באשר למגמות בגלישה וחזית התפתחות השטח הבנוי של הישוב נח'ף. חוות-דעת משלימה של פרופ' ח'מאיסי מ-12/15 באשר לתיכנון ולפיתוח העיר כרמיאל על קרקע שהופקעה מתושבי הישובים נח'ף ובעינה.

נוכח הפערים בחוות-הדעת מטעם הצדדים, מינה בית-המשפט כמומחה מטעמו, את השמאית הגב' איילת אלזנר (להלן: "השמאית אלזנר"), והיא התבקשה לחוות דעתה באשר לשעור הפיצויים בגין ההפקעה, ובאשר לשעור דמי החכירה הראויים (עיין בהחלטה מ-15/7/19).

בדיון נוסף איסמאעיל הודגש כי אמת מידה אפשרית לקביעת השווי הכלכלי של השמוש שהמדינה עשתה במקרקעין המופקעים הנה דמי החכירה הנהוגים ב-רמ"י, דהיינו לפי מכלול הגישות, ניתן לאמוד את דמי החכירה על-בסיס דמי החכירה הנהוגים בשוק הנדל"ן, לרבות ב-רמ"י, וזו אמת המידה ששמשה את בתי-המשפט השונים לאורך שנים, שכן רמ"י הנה המחכירה הגדולה ביותר של קרקעות.

...

בית-המשפט, בעניין יעקוב, ציין כי חוות-דעת שמאי התובעים שם לא עמדה בתקנים השמאיים הקבועים, ולא נתמכה בראיות באשר למסקנה ביחס לשיעור דמי החכירה האבודים, בעוד שחוות-דעת שמאי הנתבעת שם הפנתה לעסקאות השוואה.

לאור האמור לעיל, ועל-יסוד חוות-הדעת של השמאית שמונתה על-ידי בית-המשפט, הנני קובעת כי התובעים זכאים לדמי חכירה אבודים כדלקמן: הגוש החלקה שטח החלקה חלקם של התובעים בחלקה שיעור הפיצוי 19146 45 1,859 מ"ר ¼ 87,823 ₪ 19146 56 1,320 מ"ר כל שטח החלקה 296,284 ₪ חוות-דעתה של השמאית אלזנר מפרטת את הסכומים עד למחצית שנת 2020, ויש להוסיף את הסכומים מאז 6/20 ועד למועד בו ישולמו דמי החכירה בפועל באופן יחסי לפרק הזמן שיחלוף עד התשלום בפועל בהתאם לסכומים שנקבעו בטבלה המצויה בעמ' 24 לחוות-דעת השמאית אלזנר בהתייחס ל-20', ובאופן יחסי לחלקם של התובעים במקרקעין.

הנתבעת תשלם לתובעים שכר-טרחת עו"ד בסך 39,000 ₪.

בהחלטת השיחרור נקבע כי "ככל שנדרשת יציאה לצורך אחר כגון פגישה במסגרת רש"א או שירות מבחן, יש להגיש בקשה מתאימה לבית משפט השלום, אשר יפעל לגביה לפי שיקול דעת" [פרוטוקול הדיון בעמ"ת 40706-09-20 מיום 17.9.20, ע' 7, ש' 17-18] ב"כ המבקש ציינה עם בקשתה כי מיד עם שיחרור המבקש לחלופת המעצר חזר המבקש לשיחות הקבוצתיות עם רש"א, במסגרת שיחות טלפוניות ובשיחות ZOOM.

בדיון שנערך לפניי מיום 26.10.20, נטען על ידי ב"כ המבקש כי בדיון שנערך בועדת השחרורים ביום 22.10.20, לא ביקשה הפרקליטות להפקיע רישיון המבקש, אלא להמתין להחלטת מותב זה בבקשה לעיון חוזר.

נטען כי עת נפסק כי ישנה חולשה ראייתית, ונקבע על ידי ערכאת המחוזי כי יש לשחרר המשיב לחלופת מעצר, וממילא עומדת למבקש חזקת החפות הרי שיש להורות על אימוץ המלצת רש"א ושילוב המבקש בטיפול ותעסוקה כאמור בתכנית שהוגשה מטעמם.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של המבקש, וסקרתי את כלל ההיבטים בעניינו וכן הבאתי בחשבון את האינטרס הציבורי, החלטתי לקבל הבקשה לעיון חוזר באופן חלקי, כך שהמבקש יוכל לקחת חלק בהליך הטיפולי המוצע על ידי רש"א. באשר למסגרת התעסוקתית המוצעת – לא מצאתי כי יש לקבל הבקשה בעניין זה. אמנם נקבע בבית המשפט כי קיימת חולשה ראייתית ביחס למיוחס למשיב בתיק זה, אולם לא מדובר בחולשה כה משמעותית עד כי ניתן להורות על ביטול תנאי השחרור לצרכי עבודה גם אם זו מתנהלת בפיקוח רש"א. מצאתי טעם בדברי ב"כ המבקשת לפיהם אישור המשך התכנית ככתבה וכלשונה יהא בה משום מתן פרס לחוטא.

עד אז, סבורני כי יש להתקדם בצעדים מדודים על מנת לוודא כי המבקש ראוי לאמון בית המשפט, אמון אותו לכאורה הפר בביצוע עבירות דומות לכאורה, עת היה אסיר ברישיון.

אשר על כן אני מורה לרש"א על המשך שילובו של המבקש בהליך הטיפולי, תחת פיקוחם המלא והמתמיד של מי מהערבים, וכן תחת פיקוחו של שירות המבחן למבוגרים.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 26148-03-16 עביד נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח תיק חצוני: לפני כבוד השופט נאסר ג'השאן התובע סימון עביד ת"ז 052512969 ע"י ב"כ עו"ד אבראהים חורי הנתבעת רשות מקרקעי ישראל ע"י פרקליטות מחוז חיפה החלטה

ביום 23.10.2018 הוריתי על מינוי שמאי המקרקעין מיכאל דמבינסקי כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו באשר לפיצויים המגיעים לתובע בגין הפקעת הזכויות במקרקעין נשוא הדיון.

במסגרת הדיון מיום 13.02.2020 ובהודעתה מיום 01.07.2020, הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת להגיש חוות דעת שמאית עדכנית מטעמה התואמת את ההתפתחות בפסיקה, וביקשה ליתן לה שהות של 45 ימים להגשת חוות דעת מתוקנת.

...

התובע התנגד לבקשה וטען, כי לאור האמור בהחלטה בבקשה לדיון נוסף בעניין אסמעיל אין כל הצדקה להיעתר לבקשת הנתבעת, שכן כפי שנקבע שם, הלכת איסמעיל לא שינתה מהלכת בית המשפט העליון ביחס לאומדן שיעור דמי החכירה המגיעים לנפגע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להיעתר לבקשת הנתבעת.

התובע השיב לטענה זו, כי עו"ד ארז פדן טרם החל לכהן בתפקידו כפרקליט מחוז דרום ובכל מקרה, הוא מציג את עמדת הפרקליטות, אשר לא השתנתה מאז ביקשה הפרקליטות את הפקעת צו השל"צ. לאחר שנשמעו טענות הצדדים לענין בקשת שירות המבחן להפקעת צו השל"צ, וכן עמדת קצינת המבחן, הורה בית המשפט על הפקעתו, כמפורט בהחלטה המנומקת (פרוטוקול מיום 26.10.22), וקבע את התיק לשמיעת פרשת העונש לרבות דיון בשאלת הרשעת הנאשמת.

הנאשמת טענה, כי בדיון גישור שהתקיים לפני כב' ס"נ לעניינים פליליים (כתוארו אז), השופט א' ברסלר-גונן, נקבע, כי קיים ניגוד עניינים לפרקליטות מחוז דרום והוגשה מטעמה תלונה אל נת"ם, אשר התקבלה ונקבע שיש ניגוד עניינים, לכן הועבר התיק לפיקוח עו"ד ארז פדן, בפרקליטות מחוז ירושלים, אך כעת, משמש עו"ד פדן כפרקליט מחוז דרום, ולכן יש ניגוד עניינים בתיק פעם נוספת.

...

לזכות הנאשמת יקח בית המשפט את הודאתה בעבירה וכן את חלוף הזמן מאז שנעברה העבירה, הגם שנעוץ בעיקר לפתחה של הנאשמת – הן בתמרונים המשפטיים שנקטה, לרבות החלפת הייצוג מספר לא מבוטל של פעמים והן בכך, שהפרה את תנאי ההסדר ונמנעה מלרצות את צו השל"צ, למרות ההזדמנויות שניתנו לה. הפרת תנאי ההסדר תוך הימנעות הנאשמת מריצוי צו השל"צ – מביאים למסקנה, כי יש לקבל עתירת התביעה ולהורות על הרשעתה בדין, כפי שהורה בית המשפט בפתח הדיון.

בנסיבות אלה – מוצא בית המשפט להיעתר לבקשת התביעה להשית עליה גם עיצום כספי מסוג קנס.

סוף דבר לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, דן בית המשפט את הנאשמת לעונשים כדלקמן: 6 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שהנאשמת לא תעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק י"א, סימנים ו' – ז'.