מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דיון באחריות חולי נפש בנזיקין

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

במאמר מוסגר: על הסנגור להיות מודע לכך כי לזיכוי מחמת סייג אי השפיות עלולות להיות השלכות שונות, ובין היתר, לגבי הרישום הפלילי; בית המשפט יורה ליתן צו אישפוז או צו לטפול מרפאתי כפוי לתקופה המירבית כאמור בסעיף 15(ד1) לחוק טח"ן; כאשר מדובר בעבירות מין זכוי מסוג זה מלווה בסמכות ליתן צו פקוח על הנאשם מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006; חולה נפש שהוכר ככזה בפלילים עשוי להתחייב בנזיקין בתביעה אזרחית; לזיכוי מחמת מחלת נפש עשויה להיות סטיגמה חברתית.
מכאן איפוא כי יש להורות על זכוי המערערת מעבירה זו. סיכומם של דברים ניתן איפוא לסכם את הדברים באופן הבא: (א) כאשר מתעורר דיון בשאלת הפסקת ההליכים בעיניינו של נאשם (ומתן צו אישפוז לפי חוק טפול בחולי נפש), בית המשפט אינו יכול להסתפק במסגרת שהתוותה לו התביעה, ועליו לברר אם קיימת תשתית לכאורית לבצוע של עבירה – זו אשר בה הואשם הנאשם, או עבירה אחרת בהתבסס על אותן עובדות.
ואולם, הלכה למעשה, תפקידו של סעיף 303 דומה לסעיפי העונש המופחת או האחריות המופחתת, דהיינו לקבוע "דרגת ביניים שלישית, בין ה"שפוי" אשר נושא באחריות פלילית מלאה למעשיו, לבין זה הסובל מאי שפיות הדעת, הפטור לחלוטין מכל אחריות פלילית; הכוונה היא לנאשמים הלוקים בנפשם, אשר אחריותם הפלילית מצטמצמת אך אינה נשללת כליל" (אורי שהם ולי-אור שיחרור "ענישה מופחתת או אחריות מופחתת בעבירות רצח" ספר מנחם פינקלשטיין – משפט, בטחון וספר 443, 448 (2020)).
...
ויובהר, בסופו של דבר לא בוטל אומנם סעיף 303 (כשם שבאנגליה לא בוטל ה-Infanticide Act), ואולם אין בכך כדי ללמד, לדידי, על היות הרציונל שבצד עבירה זו שונה מזה שבצד ההוראות לעניין אחריות מופחתת (ראו מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים הרפורמה בעבירות ההמתה [2019] לאור עקרונות היסוד של המשפט, ומחקר היסטורי והשוואתי 170-168, 355-354 (2020)).
לאור זאת, כשם שנאשם איננו יכול לטעון לתחולתם במצטבר (להבדיל מתחולה לחלופין) של סייג אי השפיות והסדרי הענישה/האחריות המופחתת, כך גם אין לאפשר לנאשמת לטעון לתחולתם במצטבר (להבדיל מתחולה לחלופין) של סייג אי השפיות ושל סעיף 303 לחוק העונשין.
הוחלט בדעת רוב כאמור בחוות דעתו של השופט נ' הנדל, שאליו הצטרף השופט ע' גרוסקופף כי הערעור יתקבל באופן חלקי, במובן זה שהמערערת תזוכה מעבירת רצח, וזאת חלף פסק הדין המורה על הפסקת ההליכים נגדה בגין עבירה זו. זאת בניגוד לחוות דעתו של השופט ד' מינץ, שסבר כי יש לקבל את הערעור באופן של זיכוי המערערת מעבירה של המתת תינוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בע"א 2174/04 (כרמי נ' סבג ואח') נדונה סוגיה הקשורה באחריותו של חולה נפש לנזק שגרם לאחר כתוצאה מתקיפה, ונבחנה השאלה האם ניתן לחייבו בפיצויים בשל העוולה הנזיקית שביצע, למרות שבהליך הפלילי שהתקיים הוא הוכרז כחולה נפש וכמי שאינו אחראי למעשיו.
...
נותר עם נכויות רפואיות ותפקודיות משמעותיות במספר תחומים, כפי שפורט בהרחבה בפס"ד. נוכח פני הדברים ובתוכם נסיבות המקרה, תוצאותיו והנכויות שנותרו בתובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק בראש נזק זה סך של 300,000 ₪.
סוף דבר: התביעה מתקבלת כנגד הנתבע 1.
התביעה נדחית כנגד הנתבעות 2-3 והתובע יישא בהוצאותיהן, בנסיבות העניין, בסך כולל של 12,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כאשר בחן התובע את התקע גילה כי אין המדובר בתקע מקורי יצוק כפי הנידרש בתקן וחוטי החשמל היו גלויים ומשכך טען כנגד רשלנות הנתבע ותבע פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. מנגד, הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה בנימוק שהאחריות לפגיעה רובצת לפתחה של אשת התובע.
הנתבעת לקחה אחריות במהלך הדיון לנוכח זאת ומשכך שאלת האחריות למקרה התייתרה.
העקרון החולש בדיני הנזיקין הוא פיצוי מקום שבו נגרם נזק.
נראה עד כאן שהתובע לכאורה עמד בשלושת הקריטריונים אולם משמדובר בתנאים מצטברים, כי אז לעליו לעמוד גם בתנאי הרביעי, היינו - נידרש כי "הפגיעה הנפשית תהא חמורה ותעלה כדי מחלת נפש או הפרעת נפש שיש בהן משום נכות ניכרת שניתן להוכיח באמצעות חוות-דעת רפואית" (ראו ע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל (16.3.2008), סעיף 18 לפסק הדין).
...
מה גם, שלא שוכנעתי כי התובע נכנס בגדר תנאי הפסיקה במקרה דנן להכרה בו כניזוק משני.
וכך נפסק: "תנאים אלה שפורטו בעניין אלסוחה ראוי שיחולו בהתאמות המתחייבות גם על תביעה לפיצוי בגין נזקים פיסיים. בהקשר זה נראה לי נכון להחיל את שלושת התנאים הראשונים כהוויתם. אני רואה לנכון להדגיש, כי בפרט בכל הנוגע לנזק פיסי, יש לפרש את התנאי השלישי בגמישות יתר. התנאי אשר דורש את ההתאמות הייחודיות ביותר הוא התנאי הרביעי שמגדיר את מהות הנזק בר-התביעה. בשלב זה, נראה לי שיש לקבוע בהקשר של המסננת הרביעית כי זכאותו של הניזוק העקיף לפיצוי בגין נזק פיסי שנגרם לו תקום רק כאשר מדובר בנזק ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקודו היומיומית. בכך מוסט הדגש משיעור הנכות הרפואית אל הנפקות התפקודית היומיומית" (שם, סעיף 19 לפסק הדין).
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 750 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון דנ"א 1812/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7276/18 מיום 2.3.2021 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים נ' הנדל, נ' סולברג ו-א' שטיין; תגובה לבקשה לדיון נוסף מטעם המשיבה מיום 10.5.2021 בשם המבקשים: עו"ד אילן קיסרי בשם המשיבה: עו"ד אלאמר ירושלמי; עו"ד דוד גל ][]החלטה
עיקר הדיון נסב על שאלת אחריותו של בית החולים הפסיכיאטרי למותה של המנוחה.
משכך, קבע השופט סולברג כי לא היתקיימו יסודות עוולת הרשלנות הקבועים בסעיף 35 לפקודה, ולפיכך – אין מקום לייחס לבית החולים אחריות נזיקית בגין מות המנוחה.
...
המשיבה מצדה סבורה כי דין הבקשה להידחות, שכן בפסק הדין נושא הבקשה לא נקבעה הלכה חדשה ושופטי הרוב אך יישמו את ההלכות הנוהגות על נסיבותיו הפרטניות של המקרה.
דיון והכרעה לאחר עיון בפסק הדין, בבקשה לדיון נוסף ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
‏ אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה נכונה טענת המדינה והעירייה, כי האחריות לשלומם של ילדים מוטלת בראש ובראשונה על הוריהם (ראו: ע"א 618/71 אליהו נחום, קטין, הוריו, זכי ומרים נ' עריית ראשון לציון, פ"ד כ"ו (2) 751 (1972); רע"א 3238/13 חוף רסטל (כינרת) נ' ח'לאילה סמיחה (18.6.13) – פסקה 9 לפסק הדין; ע"א (מחוזי נצ') 8722-08-12 מועצה מקומית מגדל נ' עיזבון המנוחה ראניה ח'לאליה ז"ל (29.3.13) – פסקה 4 לפסק הדין).
הפסיקה הכירה באחריותו של מזיק הלוקה במחלת נפש פעילה (רע"א 1272/05 גד כרמי נ' דניאל סבג (2.12.07)).
חלוקת האחריות בתביעת התובע לפי סעיף 84 (ב) לפקודת הנזיקין, חלוקת האחריות בין המזיקים תהיה "על פי הצדק והיושר בהיתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק". בפסיקה נקבע שחלוקת האחריות תיעשה לפי מידת האשם המוסרי בה נושא כל אחד מהמעוולים או לפי מבחן האשמה ההדדית, הכולל את רכיב הסיבתיות לצד רכיב האשמה המוסרית (עניין עבד אל רחים – פסקה 40 לפסק הדין).
...
סוף דבר תביעת התובעים נגד הנתבעים 1 – 3, 5 בגין מעשיהם נושא הכרעות הדין הפליליות בעניינם – מתקבלת.
תביעת התובעת נגד הנתבעים 6, 7 ו- 9 - נדחית.
מכאן – ההודעות לצדדים שלישיים שהגישו המדינה והעירייה – נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו