תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה והכרה בארוע אשר ארע לטענתו ביום
28.11.18 כפגיעה בעבודה, נדחתה על ידי הנתבע מכאן ההליך אשר לפנינו.
התובע נקרא על ידי אחיו למתן שירות באחד מסניפי חברת "אופיס דיפו" ומשעה שניפגע בדרך למתן השרות מדובר בתאונה אשר אירעה בדרכו לעבודה בחברת "אוראן אחזקות בע"מ", חברה בבעלות אחיו.
(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;"
עוד נציין כי אי דיווח על היות אדם עובד או תשלום חלקי של דמי ביטוח הוא לכשעצמו אינו שולל את זכות העובד לגימלה (דב"ע נו/ 0-301 המוסד לביטוח לאומי – רדיאדה (21.11.1996) ; דב"ע מא/ 0-70 סמירה מוחמד איסמאעיל - המוסד לביטוח לאומי,[ פורסם בנבו] פד"ע יג 29).
ערים אנו לתוצאת ההליך והשלכותיה על התובע עם זאת, בנסיבות מקרה זה בו הקף השעות לא הוכח, וכעולה מעדות התובע סייע ועזר בעסק של אחיו; כאשר לא ברור על בסיס מה נקבע השכר והאם קיימת הלימה כלשהיא בין שעות עבודת התובע בין התשלום אשר שולם, ככל ששולם ; בהיעדר ראיה כלשהיא ולו דווחי נוכחות, תלושי שכר או הפקדות פנסיוניות, לא הונחה תבנית העסקה ולו חלקית המלמדת על הקף המשרה ולו לכאורה.
...
ניתוח מכלול הראיות שהוגשו לתיק, גרסת התובע בפני חוקר הנתבע ובחקירתו הנגדית וכן וגרסת אחיו של התובע (אשר לא זומן לעדות על ידי התובע) מובילים למסקנה כי בהעדר תיעוד בנוגע לשעות עבודתו של התובע, דוחות נוכחות, תלושי שכר וראייה המלמדת על העברת כספים לתובע, לא הורם הנטל הנדרש להוכחת קיום יחסי עבודה בין התובע ובין החברה אשר בבעלות אחיו.
בהתאם לכך, התוצאה היא כי בשל החסר בראיות, לא הורם הנטל להוכחת קיום יחסי עבודה בין הצדדים.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, לא הוכח כי בין התובע ובין החברה אשר בעלות אחיו, שררו יחסי עבודה אלא עסקינן בסיוע ועזרה משפחתית בהיקף משתנה אשר לא הובהר לפיכך, התביעה נדחית.