חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דיווח על דמי פגיעה לשב"ס בעבודות שירות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה לנתבע.
בהתאם להחלטה מיום 3.4.2019 הגיש הנתבע הודעה על צירוף צד ג' למר אלהריש (להלן גם – צד ג-1) ולחברת עדי יעדים (להלן – צד ג-2) ובמסגרתה טען כי התובע לא דווח על ידי צדדי ג' כעובד ולא שולמו בגינו דמי ביטוח.
המתוה המשפטי: עובד מוגדר בסעיף 1 לחוק ביטוח לאומי כדלקמן: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה הוא "עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה". בית הדין הארצי קבע בעב"ל 9390-04-19 טנינה מוחמד – המוסד לביטוח לאומי (27.5.2021)(להלן – פסק דין טנינה) כי – "כאשר אדם נפגע בתאונה והוא טוען להכרה בה כפגיעה בעבודה, עומדות לבירור מספר שאלות שעליו הנטל להוכיחן לפי מאזן ההסתברות:
...
אנו מקבלים את גרסתו של מר אלהריש, לפיה במועד האירוע צדדי ג' לא העסיקו את התובע באתר.
לכן, אנו מקבלים טענת הנתבע בסיכומיו (ס' 5 לסיכומיו) כי התובע לא היה רשום ככזה וקובעים כי לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
7.3 סוף דבר: א. התביעה והודעת צדדי ג' - נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

התובע, יליד שנת 1983, הגיש לנתבע ביום 31.7.18 תביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בארוע תאונתי מיום 2.5.18 כתאונת עבודה, כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").
הואיל וברישומי המוסד לא דווחה העסקה נטענת זו, הרי שככל שבית הדין יקבע שהתובע אכן עבד אצל הצד השלישי, ובית הדין יכיר בליקוי המוכחש של התובע כפגיעה בעבודה, הרי שהצד השלישי לא מילא את חובתו החוקית לדיווח עליו כדין, ולא שילם בגינו דמי ביטוח כמתחייב לפי הוראות החוק.
, סוהר.
רוה"ח העיד, בין היתר, כי לא הונפק תלוש שכר עבור חודש 5/2018 בזמן אמת מפני ששמו של התובע לא הופיע ברשימה שהעביר המעסיק לרוה"ח. עוד העיד רוה"ח שהמעסיק לא פנה אליו אישית ודיווח על עבודת התובע בחודש 5/2018 וכי נשלח דו"ח מתוקן רק ביום 10.7.20, קרי כמה שנים לאחר התאונה (ראו ע' 23 ש'29 וע' 24 ש'1-3 לפרוטוקול, וכן את דבריו הסותרים של מר מוחמד שציין כי דיווח לרוה"ח על התאונה כבר ביום התרחשותה – ראו ש' 20-22 להודעתו).
אולם, מהדיווחים למוסד לביטוח לאומי עולה שה-"הטפסן המחליף", מר סאלח, עבד בשירות המעסיק עוד לפני התאונה, לפחות מספר חודשים, קרי – הוא לא החליף את התובע.
...
הודעת צד ג' כנגד המעסיק נוכח התוצאה אליה הגענו, ומשהתביעה כנגד הנתבע לא התקבלה, אנו דוחים את הודעת צד ג' כנגד המעסיק.
בסופו של יום, כאמור, ניכר היה שעדותם מוטה לטובת התובע ועל כן לא מצאנו לנכון לזכותן במשקל גבוה.
סיכום לאור כל האמור לעיל, משלא שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לאחיו במועד הפגיעה, החלטנו לדחות את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 24.2.1962, הורשע בהליך פלילי וריצה עבודות שירות אצל הנתבעת 1 (להלן: "צ'יימס") כעובד בחדר האוכל.
טענות התובע אין לומר שהתביעה נשענת על עדות יחידה של התובע ללא סיוע: צ'יימס חתמה על טופס נפגע בעבודה, על תביעת דמי פגיעה למל"ל, על מכתב הדיווח לשב"ס ועל כרטסת הנוכחות של התובע.
צ'יימס לא התעמקה בקבלת גירסתו של התובע ולא התכוונה לאמץ אותה - התובע אינו "עובד" וצ'יימס אינה "המעביד" – ואין להסיק מסקנות מרחיקות לכת מחתימת צ'יימס על הדיווח למל"ל. התובע הצהיר במקום אחד כי החליק בעקבות מים על הריצפה ובמקום אחר כי הייתה לו סחרחורת ונפל.
...
איני מקבל הסבר זה. לפי הרשום בוועדה הרפואית מפי התובע קדמה הסחרחורת לנפילה.
בנסיבות אלה לא שוכנעתי שהתובע נפצע בנסיבות ובאופן שתיאר, או בנסיבות שיש בהן כדי להקים חבות בנזיקין של מי מהנתבעים.
התביעה והודעות צד ג' נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה והכרה בארוע אשר ארע לטענתו ביום 28.11.18 כפגיעה בעבודה, נדחתה על ידי הנתבע מכאן ההליך אשר לפנינו.
התובע נקרא על ידי אחיו למתן שירות באחד מסניפי חברת "אופיס דיפו" ומשעה שניפגע בדרך למתן השרות מדובר בתאונה אשר אירעה בדרכו לעבודה בחברת "אוראן אחזקות בע"מ", חברה בבעלות אחיו.
(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;"
עוד נציין כי אי דיווח על היות אדם עובד או תשלום חלקי של דמי ביטוח הוא לכשעצמו אינו שולל את זכות העובד לגימלה (דב"ע נו/ 0-301 המוסד לביטוח לאומי – רדיאדה (21.11.1996) ; דב"ע מא/ 0-70 סמירה מוחמד איסמאעיל - המוסד לביטוח לאומי,[ פורסם בנבו] פד"ע יג 29).
ערים אנו לתוצאת ההליך והשלכותיה על התובע עם זאת, בנסיבות מקרה זה בו הקף השעות לא הוכח, וכעולה מעדות התובע סייע ועזר בעסק של אחיו; כאשר לא ברור על בסיס מה נקבע השכר והאם קיימת הלימה כלשהיא בין שעות עבודת התובע בין התשלום אשר שולם, ככל ששולם ; בהיעדר ראיה כלשהיא ולו דווחי נוכחות, תלושי שכר או הפקדות פנסיוניות, לא הונחה תבנית העסקה ולו חלקית המלמדת על הקף המשרה ולו לכאורה.
...
ניתוח מכלול הראיות שהוגשו לתיק, גרסת התובע בפני חוקר הנתבע ובחקירתו הנגדית וכן וגרסת אחיו של התובע (אשר לא זומן לעדות על ידי התובע) מובילים למסקנה כי בהעדר תיעוד בנוגע לשעות עבודתו של התובע, דוחות נוכחות, תלושי שכר וראייה המלמדת על העברת כספים לתובע, לא הורם הנטל הנדרש להוכחת קיום יחסי עבודה בין התובע ובין החברה אשר בבעלות אחיו.
בהתאם לכך, התוצאה היא כי בשל החסר בראיות, לא הורם הנטל להוכחת קיום יחסי עבודה בין הצדדים.
סוף דבר לאור כל המקובץ, לא הוכח כי בין התובע ובין החברה אשר בעלות אחיו, שררו יחסי עבודה אלא עסקינן בסיוע ועזרה משפחתית בהיקף משתנה אשר לא הובהר לפיכך, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) ביום 29.12.2020 מהנימוק: "אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי – על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין חברת החוץ "מסטילס איטליה"".
(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה; (2) עובד עצמאי, למעט מי שנימנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר היתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; .
אשר לארוע התאונה בעבודה העיד שלום כי הוא לא נכח במקום העבודה בזמן הארוע והחברה האיטלקית לא דיווחה על הארוע בזמן אמת, אך למחרת יום הארוע הוא גילה שהמלגזה הושבתה, ואז נערך בירור וסיפרו לו על ארוע התאונה בו היה נפגע התובע (ע' 21, ש' 12-17).
...
מכל מקום, לא מצאנו כל קשר בין עסקו הקודם של התובע בשטיפת מכוניות לעבודתו עבור החברה האיטלקית, וממכלול הנסיבות המובאות לעיל שוכנענו כי אין מדובר במתן שירות כקבלן עצמאי, אלא בעבודה כשכיר במסגרת של יחסי עובד ומעסיק אשר התקיימו בין התובע לחברה האיטלקית.
לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.
אנו קובעים כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הוא הועסק על ידי החברה האיטלקית כעובד שכיר ביום 1.4.2020.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו