מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דיווח לביטוח לאומי על עבודה עצמאית ושכירה במקביל

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד מועסקת התובעת כשכירה בניהול פרויקטים בחברת "הס הנדסה". התובעת עבדה כעצמאית (במקביל לעבודתה כשכירה) טרם הלידה בין החודשים 2/16-8/16.
עיקר טענות התובעת: כפי שגם בית הדין התרשם והעיר – מדובר בתובעת אמינה, שלא ניסתה להונות את ביטוח לאומי על מנת לקבל זכויות יתר.
לעניין זה מפנה ב"כ הנתבע להוראות התקנות וכן לעב"ל 1632-10-13 גרין נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 20.05.15) (להלן: "פס"ד גרין") שם נקבע על ידי בית הדין האיזורי כי : "התובעת סווגה כעצמאית שאינה עונה להגדרה והודע לה כי היא אינה מבוטחת לצורך דמי לידה (נ/1). התובעת נתבקשה לדיווח לנתבע על כל שינוי בהקף עבודתה והכנסותיה. התובעת דיווחה לנתבע (באמצעות יועץ המס שלה) על השינוי בהכנסותיה באיחור.....בנסיבות אלו, אין לה אלא להלין על עצמה". התובעת אינה מקיימת את תנאי היסוד הקבוע כאמור בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי והוא רכישת זכות ביטוחית ע"י תשלום דמי ביטוח בתקופה הקבועה דנן ולפיכך לא ניתן לאשר את תביעתה.
...
אלא שלאור תקנה 4 ומשהנתבע בדק ומצא כי הכנסותיה והכנסות בעלה (כולל מעבודתה כשכירה) עוברות את המכסימום ע"פ תקנה 4 (וכאמור – לא נטען אחרת ע"י התובעת) הרי שבנסיבות אלו , אין מנוס מדחיית התביעה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה את תיק המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה, ממנו נימסר כי החל מיום 19/8/15 ועד ל12/15 אושרה לתובע גמלת הבטחת הכנסה, כאשר מצויין בתעודת עובד הציבור כי בחודש 11/15 התובע לא דרש עבודה ועל כן לא שולמה גמלה בעבור חודש.
בנוסף הגישה הנתבעת דו"ח תחום רציפות ביטוח ממנו נלמד כי בשנת 2014 עבד התובע כשכיר במספר מקומות כאשר במקביל מחודש 3/14 הוא רשום כעצמאי וגם בשנת 2015 עבד במקביל כעצמאי וכן כשכיר.
הנתבעים מפנים לכך שהתובע צירף רק תקצירי שומה מהם לא ניתן להבין הרבה, כאשר השכר שדווח לביטוח הלאומי לפי דו"ח הרציפות שונה, וכי בפועל כיום שכרו של התובע לפי התלושים הנו מעל 9,000 ₪ לחודש דבר המלמד כי השביח את שכרו.
...
לפיכך, לא אכנס לשאלה זו ורק אציין כי בסופו של דבר נותר התובע עם כאבים ללא הגבלה בתנועות שורש כף היד, עם שבר בגוף חוליה וכן עם הגבלה בתנועות עמוד השדרה אשר מחציתה הייתה טרם התאונה.
מקובלת עלי טענת התובע בדבר אי כושר עבודה מלא עד לסוף חודש דצמבר 2015, נכון כי בחלק מהתקופה קובע המומחה מטעם בית המשפט נכות זמנית של 50% בלבד ועדיין מדובר בשני שברים, ביד ובגב, שמונעים יכולת עבודה כנהג רכב הסעות כפי שעבד התובע לפני התאונה וכן כל עבודה פיזית אחרת.
לסיכום – בשנת 2015 היו הפסדי התובע שלא יכול היה לעבוד בשיעור של 27,570 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובע נקבעה נכות צמיתה ע"י המל"ל בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השידרה המותני, בהתאם לתקנה 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).
לטענתו, במקביל לתקופות עבודתו כשכיר עבד כעצמאי מבלי לדיווח על כך לרשויות.
נתון זה אינו קשור בהכרח לתאונה שכן עיון בדו"ח המלא (החל מחודש 07/1980 ועד לחודש 06/2017) מעלה כי רק בכמחצית תקופה זו דווח על עבודת התובע (לא כולל דיווחים על חודשי אבטלה או קבלת הבטחת הכנסה).
...
תביעת התובע נדחית בראש זה. הוצאות רפואיות וכלליות התובע לא הוכיח כי הוציא הוצאות רפואיות או אחרות בעבר ולא הראה כי קיימות הוצאות רפואיות עתידיות בגין תרופות ושירותים רפואיים אשר אינו זכאי לקבלן מקופת החולים.
מעבר לסכום זה תשלם הנתבעת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% מהסכום בתוספת מע"מ. כן, תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילם התובע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע דיווח על עבודתו כעצמאי מול רשויות המס, והביטוח הלאומי.
התובע הציג אישור תשלומים לביטוח לאומי, מהם עולה שהיה שכיר של מספר חברות ברשת כגון ג.ש סניף רעננה, שחר כושר וניסים זוארץ סטודיו.
יתרה מזאת, להבדיל מעובד שכיר, לא נטען, אף לא הוכח, כי התובע נידרש לאישור הנתבעת לפעילות בעסקים או עיסוקים מקבילים.
...
העד, מר אלירן : אם זה נראה לי הגיוני, נראה לי מאוד הגיוני להרוויח גם פי חמש ממה שהם עושים למה שאני עשיתי.
סיכום לאור כל האמור, לאחר שקילת מכלול הנסיבות והראיות, גוברים הסממנים המעידים על כך שהתובע ניהל עסק עצמאי ואין להכיר בו כעובד הנתבעת.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובע במועד התאונה עבד התובע כשמאי מקרקעין שכיר במקביל לעבודתו כשמאי עצמאי, בהקף של 80% כשכיר ו-20% עצמאי, המהוה עבורו שילוב אידיאלי, של בטחון כלכלי כשכיר יחד עם הכנסה נוספת כעצמאי.
נטען כי במסגרת תביעה שהגיש התובע למל"ל הצהיר כי כחודש לאחר התאונה חזר לעבודתו כעצמאי, דיווח למוסד לביטוח לאומי כי לא חלה ירידה בהכנסותיו, וועדת המל"ל קבעה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 מאחר ואין ירידה בהכנסות.
...
אני סבור כי יש לקבוע שהנכות התפקודית של התובע אינה עולה על שיעור הנכות הרפואית המשוקללת שקבע המומחה מטעם בימ"ש בתחום האורתופדיה 11.5%.
בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.3.21, שאושר בבית המשפט העליון ברע"א 3362/21, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 40% כאשר מדובר היה בנכות נמוכה של 5%.
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 120,000 ₪ מעבר לניכויי המל"ל בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו