מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דיווח כוזב לביטוח לאומי מצד המעסיק

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לגבי המעסיקים, חלקם אף הואשמו והורשעו בדין פלילי, וזאת בעקבות קבלת כספים שלא כדין על ידי העסקה פיקטיבית ורישום בפנקסים לצורך 'ניפוח' הוצאות בגין העסקת עובדים פקטביים, ובאמצעות דיווחים כוזבים לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.
תמיר קיבל מצדו מהראיסים את פרטיהם של אותם אנשים, זאת לשם הפקת המסמכים המזויפים ורישומם בספרי הנהלת החשבונות.
...
הוצאות – באופן רגיל, בית הדין אינו נוטה לחייב מבוטחים בהוצאות לטובת הנתבע, בתביעות למימוש זכויות סוציאליות, וגם כאשר התביעה נדחית.
[39: ראו למשל עב"ל (ארצי) 43031-08-11 ביטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.6.2013: "אכן, מדיניות בית הדין בתביעות לביטחון סוציאלי היא שלא לחייב את המבוטח בהוצאות. אולם, בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, משהתברר שנמסרה גרסה לא נכונה בעניין עו"ד טלמור, ומשלא ניתן הסבר מדוע המערער לא בדק את אמיתות טענתו בעניין עו"ד טלמור במועד מוקדם להגשת הערעור ולכל המאוחר קודם למועד הדיון, אנו סבורים כי יש לחייב את המערער בהוצאות. לפיכך, המערער ישלם למוסד לביטוח לאומי הוצאות בסך של 5,000 ₪". ראו גם עב"ל (ארצי) 14496-06-12 ג'בארין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.7.2014.
בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות גבוהות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התובעים הוסיפו, כי לנוכח העובדה כי התובע סובל מנכות מלאה מזה שנים רבות נבצר ממנו לעבוד, ולכן המנוחה היא זו שנשאה בעול פרנסת הבית ועבדה בעבודות כאמור, אולם הכנסותיה לא דווחו על ידי מעסיקיה לגורמים הרלוואנטיים, כגון למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי.
לטענתם, תנאי ההעסקה בענף החקלאות רווי עושק וניצול של העובדים מצד המעסיקים שאינם מדווחים על העסקת העובדים, אך המנוחה נאלצה להשלים עם רוע הגזירה ולהסכים בלית ברירה לקבל את שכרה במזומן 'ובשחור' על מנת לשמר את מקום העבודה כמקור הכנסה לבני ביתה.
בית המשפט העליון בתיק ע"א 5118/92 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא (פ"ד ס(3) 13, 47) קבע, כי: "מטרתם של דיני הפיצויים בנזיקין, כך היא הטענה, היא להשיב את המצב לקדמותו – קדמותו האמיתית ולא הרצויה – וזאת על בית המשפט לעשות על יסוד קריאה אמיתית של המציאות, גם אם המציאות אינה נושאת חן בעיניו". עוד נקבע בע"א 5794/94 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' בן שבח (פ"ד נא(3) 489, 500), כי: "תלוייו של המנוח אינם אחראים לדווח שדיווח המנוח לשלטונות מס הכנסה. לרוב אף אינם יודעים מה ועל מה דיווח המנוח, מפרנסם. על שום מה יינזקו הם בשל דיווח לא מהימן של המנוח?.... לתלויים אין כל אחריות או חלק בכך שהמנוח לא דיווח דיווח אמת. על מה ולמה ייענשו בשלילת חלק מהפצוי המגיע להם בשל דיווח שאינו אמת של מפרנסם? נראה, שאפילו לשיטתם של אלה הסבורים שיש הצדקה לשלול פיצויים ממי שדיווח דיווח כוזב לשלטונות המס, אין הצדקה להפחית בשל כך מהפיצויים המגיעים לתלוייו של הנפגע". יוצא איפוא, כי נידרשות ראיות טובות להוכחת קיומה של הכנסה לא מדווחת, ברם אין לשלול אך בשל כך את עצם הזכאות לתשלום פיצויים בגין אובדן הכנסה מסוג זה. והשאלה שנשאלת כעת היא, האם התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח קיומה של הכנסה שכזאת? אפתח את הדיון בשאלה זו בטענת התובעים כי המנוחה עבדה במשק בית.
...
בית המשפט העליון בתיק ע"א 5118/92 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא (פ"ד ס(3) 13, 47) קבע, כי: "מטרתם של דיני הפיצויים בנזיקין, כך היא הטענה, היא להשיב את המצב לקדמותו – קדמותו האמיתית ולא הרצויה – וזאת על בית המשפט לעשות על יסוד קריאה אמיתית של המציאות, גם אם המציאות אינה נושאת חן בעיניו". עוד נקבע בע"א 5794/94 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' בן שבח (פ"ד נא(3) 489, 500), כי: "תלוייו של המנוח אינם אחראים לדיווח שדיווח המנוח לשלטונות מס הכנסה. לרוב אף אינם יודעים מה ועל מה דיווח המנוח, מפרנסם. על שום מה יינזקו הם בשל דיווח לא מהימן של המנוח?.... לתלויים אין כל אחריות או חלק בכך שהמנוח לא דיווח דיווח אמת. על מה ולמה ייענשו בשלילת חלק מהפיצוי המגיע להם בשל דיווח שאינו אמת של מפרנסם? נראה, שאפילו לשיטתם של אלה הסבורים שיש הצדקה לשלול פיצויים ממי שדיווח דיווח כוזב לשלטונות המס, אין הצדקה להפחית בשל כך מהפיצויים המגיעים לתלוייו של הנפגע". יוצא אפוא, כי נדרשות ראיות טובות להוכחת קיומה של הכנסה לא מדווחת, ברם אין לשלול אך בשל כך את עצם הזכאות לתשלום פיצויים בגין אובדן הכנסה מסוג זה. והשאלה שנשאלת כעת היא, האם התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח קיומה של הכנסה שכזאת? אפתח את הדיון בשאלה זו בטענת התובעים כי המנוחה עבדה במשק בית.
בהתחשב במכלול הנסיבות והטענות, אני מקבלת את טענת התובע כי שכרה החודשי של המנוחה עמד על 5,000 ₪ בהיותו שכר סביר בענף החקלאות וגובל למעשה בשכר המינימום.
בהינתן הדברים הנ"ל, ולנוכח הכנסתו הדלה של התובע מקצבת נכות ששולמה לו מאת המוסד לביטוח לאומי בסכום של 5,320 ₪ לחודש (סכום זה הופחת לאחר התאונה), סביר מאוד להניח כי המנוחה עשתה את מירב המאמצים כדי לעבוד בתדירות גבוהה ובמרבית ימות השנה על מנת לסייע בקיום המשפחה, באופן שמצדיק את המסקנה כי המנוחה עבדה במרבית הזמן.
יוצא אפוא, כי הפיצוי בגין התקופה הראשונה עומד על 82,149 ₪ (לפי 118,614 ₪ פחות 36,465 ₪).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי המבקשות נימצאות במצב של חסר – כיוון שהעבירו כספי הזיכוי לעובדים מצד אחד ומצד שני המל"ל גבה חזרה את הזיכויים.
בתמצית, נטען כי בשנת 2012 התחיל המשיב לאפשר למעסיקים לדיווח באופן ישיר למערכות הביטוח הלאומי, חלף הגעה פיזית, אך בשנת 2016 הבחין בליקויים שונים בעלי אופי דומה מדיווחי מעסיקים, שביצעו קזוז או ניכוי שלא כדין שלא באמצעות מערכות השכר או באמצעות המייצגים המורשים.
בשים לב להקף התופעה, פתח המשיב בחקירה והתגלה כי כל המעסיקים פעלו בשיטה דומה באמצעות ייעוץ מחברת "טריניטי" – שיטה שניצלה את שיטת הדיווח ובאמצעות דיווח כוזב ניטלו כספים בשווי מיצטבר של עשוות מיליוני ₪.
בעקבות זאת, המשיב ניתק את חברת "טריניטי" ממערכות המייצגים (בקשה לחיבור מחדש נדחתה – רע"א 6709/17 חברת עורכי דין **** ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (14.9.2017)) והחל הליך נרחב לדרישת כספים שקוזזו שלא כדין ע"י מעסיקים שעשו שירות בחברות "טריניטי" – כפי שהיה בעיניינן של המבקשות.
...
נטען, כי יש לקבל את בקשת הביזיון ולהורות למל"ל להגיש תצהיר מפורט ומחודש על ההשבה שביצע.
סוף דבר בקשת הביזיון נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היתנהלותו כלפי התובעת הייתה בלתי הוגנת והוא עשה שימוש לרעה במסך ההיתאגדות כמפורט להלן: רשם נתונים כוזבים בתלושי השכר ופיצל את שכר הבסיס של התובעת ושינה את מועד תחילת עבודתה; הגיש דיווח כוזב לביטוח לאומי והציג מצג שוא לפיו החלה לעבוד רק בשנת 2002; כעולה מתלושי השכר הוא העביר את התובעת מחברה לחברה ופגע בותק שלה וכל זאת מבלי שיידע אותה על חילופי שם החברות המעסיקות אותה או עריכת גמר חשבון בכל שינוי שם. ניהול עסק באופן זה מהוה שימוש לרעה במסך ההיתאגדות, עירוב נכסים, ועילה להרמת מסך ההיתאגדות.
בסיפא להוראת הסעיף נקבעה דרישת מודעות מצד בעל המניות לשימוש לרעה הנעשה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.
...
טענות הנתבעים יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 1 ולדחות את טענות התובעת להרמת מסך נגדו.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 ₪ הפרש פיצויי פיטורים בסך 26,161 ₪.
טענות הקיזוז של הנתבעים לא נטענו ללא כימות בכתב ההגנה ולפיכך, ומעבר לקביעות במחלוקות לגופן, הן נדחות.
התביעה נגד הנתבע 1 נדחית, והתובעת תישא בשכ"ט עו"ד הנתבע 1 בסך 3,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי עמד על חשיבות עיקרון תום הלב מצידו של עובד מול מעסיקו.
התובע בהיותו בעל השכלה חשבונאית, בעבודה דה-פאקטו כיועץ מס, ניהול קליניקה בשם סמ"ל (סיוע מסוי לתושבים) (נספח כו' לתצהיר הנתבע), ואף מרצה בהשתלמות ששמה "היתנהלות מול שותפים, ביטוח לאומי, הכרה בהכנסות מוכרות והוצאות לצרכי מס" (מוצג נ/1), היה מודע יותר מהאדם הסביר לזכויות ולחובות של "עובד" במערכת היחסים בינו לבין מעסיקו, כמו גם לחובות החוקיות שלו כלפי רשויות המס בישראל.
התובע לא סתר טענתו של הנתבע ואף הודה הלכה למעשה כי במקביל לקבלת תמורה כספית בגין שירותיו לנתבעת, בחלק מהתקופה ביקש שתעשה ללא דיווח לרשויות מס וללא תלוש משכורת או חשבונית , ולא הסתפק בכך אלא דאג לקבל תשלום דמי אבטלה מהביטוח הלאומי: " ש. אין בעיה ללכת לביטוח לאומי ולומר להם שאתה מובטל כשאתה עובד.
ועוד: "ת. זה רשום בכתב התביעה שהוגש לפני כתב ההגנה, בכתב התביעה הוא אישר שהוא קיבל 120,000 ₪ וזאת אמת לאמיתה. לכל הפחות 120,000 ₪. אם תיקנתי משהו אז זה מה שאמרתי. התובע, אחרי שהוא הלך לחתום ללא ידיעתי אבטלה, להוציא במירמה אבטלה, שלא יספר סיפורים שהוא לא קיבל כי הוא הצהיר הצהרה כוזבת לביטוח לאומי, הוא הוציא את זה במירמה, הוא בא בינואר ואומר לי תקשיב תשלם לי ואני אוציא לך חשבוניות אחר כך. עד היום אני מחכה לחשבוניות האלה. ואיך ייתכן שהוא מעז לפנות לביה"ד אחרי שהוא עושה דבר כזה? איך יכול להיות?
...
תביעת התובע להכרה ביחסי עובד ומעסיק נדחית.
תביעות התובע לפיצויי בגין אי תשלום עבור לקוחות שהביא לנתבעת נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפטיות בגין שכ"ט בסך 15000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו