מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תשלום מענק עבודה נדרשת בשל אי המצאת פרטים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 903-10-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום התובע י. ב. (חסוי) באמצעות אפוטרופסיו מר שנערי מנחם וגב' שושנה מזרחי ע"י ב"כ עו"ד אילן בנימיני הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד שירלי וינגרטן-צ'רניקר פסק דין
לכן פנו בתביעה ביום 31/10/19 וזו נדחתה מחמת איחור בהגשה.
סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) מגדיר מיהו אלמן: "אלמן" – מי שהיה שבן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו יד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא – (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו שמונה עשרה שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפיסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; בסעיף 255 (א) ו- 255 (ד) לחוק נקבע: 255 (א): "אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקיצבה ... ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקיצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) כפול שלושים ושש". 255 (ד): "דין אלמן לעניין זה כדין אלמנה". בסעיף 296 לחוק נקבע: "כל תביעה לגימלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה". תקנות 1 ו- 2 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 קובעות חובת הגשת תביעה כתנאי לקבלת גימלה או מענק, וחובת המצאת פרטים ומסמכים נדרשים להוכחת הזכות.
התובע בהליך כאן, לא הגיע לגיל 40 בעת פטירת אישתו ולא היו לו ילדים, ולכן לא היה זכאי לגימלת שאירים.
בעיניין עבל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון נ' המל"ל נאמר: "... מאז 2007, נוכח הגברת הקשר בין אגפי המוסד השונים וזמינות יכולתו לקבל מידע ממרשם האוכלוסין, החל המוסד בצעד מבורך של ייזום תביעות אליו, לקיצבת זקנים ושארים למשל ... עם זאת חשוב לחזור ולהדגיש כי אי יידוע תובע קונקריטי על אפשרות זכאותו לגימלה – אינה יכולה להקים את הזכאות לגימלה בהעדר תביעה לגימלה". ב"כ התובע מבקשת להדגיש מחוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959, המעניק רשות לקצין התגמולים להורות שתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר מזה הקבוע בחוק.
...
לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לאור כל האמור לעיל, התובעים עתרו לקבוע כי הליך הפיטורים מבוטל, להשיב את התובעים לעבודתם, ולשלם להם את השכר לתקופת הביניים.
טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, פיטורי התובעים בוצעו כחלק מהתייעלות וצמצום מקיפים במפעל בפרט ובחברת טבע בכלל.
] "הפליה" - לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו; "התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי; "נטל כבד מדי" - נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהיתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חצוניים או ממלכתיים לבצוע ההתאמה".
הנתבעת טענה טענת קזוז בנושא, אולם לאור המסקנה בדבר דחיית התביעה, אין צורך לידון בטענה זו. נוסיף כי לא הוגשה תביעה שכנגד, ולפיכך אין מקום לפסוק לטובת הנתבעת בנושא זה. ועוד יש לציין, כי תובע 1 בעדותו אישר כי קיבל בזמן אמת את הודעת המייל של ועד העובדים על הסכמת הועד לפיטורי הצמצום.
לאור זאת, יש לקבוע כי התובע 2 לא היה זכאי למענק פרישה, מאחר ולא היה לו את הותק הנידרש.
הוכח כי התובע 2 לא המציא לנתבעת בזמן אמת אישור רפואי בדבר מוגבלות כזו או אחרת, ואף לא ביקש התאמות בשל מוגבלות כזו או אחרת.
ניתן היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, (16 פברואר 2022), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
לאור כל האמור לעיל, התובעים עתרו לקבוע כי הליך הפיטורים מבוטל, להשיב את התובעים לעבודתם, ולשלם להם את השכר לתקופת הביניים.
מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את תביעתו של תובע 1.
מכל האמור לעיל, עולה כי אין להחיל על התובע 2 את חוק השוויון באשר לתקופת עבודתו בנתבעת.
אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי דין התביעות להדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 26.8.20 הכיר הנתבע בפגיעה מיום 21.8.17 כתאונת עבודה אך דחה את הבקשה לתשלום דמי פגיעה נדחתה לפי סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק).
הנתבע טוען כי אין כל ראיה משכנעת המלמדת כי התובע מסר את המסמכים לסניף כנדרש, אלא שעולה דוקא מהנתונים כי התובע הגיע לביקור בסניף כדי לברר מידע לגבי התביעה לדמי פגיעה, ולכן ניתן להבין שהתובע ידע מה סטאטוס התביעה וכי הוא נידרש להשלים מסמכים, דבר שלא נעשה עד לשנת 2020.
אולם, התביעה נדחתה בשל אי-המצאת מסמכים ופרטים מצד התובע, ונפתחה למעשה מחדש רק לאחר למעלה משנתיים, ביום 11.8.20.
שיעור המענק נקבע בסעיף 107(א) לחוק והוא סכום "המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש". מוסיף הסעיף וקובע כי "הוגשה תביעה לגימלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובילבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקיצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה". לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שהובא בפנינו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות, וזאת מן הטעמים הבאים: מכתב הדחייה בכל הנוגע לטענת התובע כי לא קיבל לידיו את מכתב הדחייה, בעב"ל (ארצי) 177-10 יברקו נ' המוסד לביטוח לאומי (3.10.10) נקבע כי "על המוסד לא מוטלת חובה לשלוח את החלטותיו למבוטחים בדואר רשום דוקא, כך שאי הצגת אישור המסירה למכתב אינו מהוה פגם בהתנהלות המוסד לעניין זה". במילים אחרות, הנתבע אינו מחויב לשלוח את החלטותיו בדואר רשום, ועניין זה נתון לשיקול דעתו.
...
שיעור המענק נקבע בסעיף 107(א) לחוק והוא סכום "המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש". מוסיף הסעיף וקובע כי "הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה". לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שהובא בפנינו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים: מכתב הדחייה בכל הנוגע לטענת התובע כי לא קיבל לידיו את מכתב הדחייה, בעב"ל (ארצי) 177-10 יברקו נ' המוסד לביטוח לאומי (3.10.10) נקבע כי "על המוסד לא מוטלת חובה לשלוח את החלטותיו למבוטחים בדואר רשום דווקא, כך שאי הצגת אישור המסירה למכתב אינו מהווה פגם בהתנהלות המוסד לעניין זה". במילים אחרות, הנתבע אינו מחויב לשלוח את החלטותיו בדואר רשום, ועניין זה נתון לשיקול דעתו.
על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי התובע מסר לנתבע את המסמכים ביום 28.2.18 או בסמוך לכך, ולכן לא נפל פגם בהתנהלות הנתבע.
סיכום מכל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 58587-04-21 08 דצמבר 2022 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא נציג ציבור (עובדים) מר בועז סנדרוב התובעת נורית הודיה חכים בעצמה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יעקב פסק דין
משכך תדון גם סוגיה זו. דיון והכרעה תשלום הוצאות הלידה בקדם המשפט המציאה התובעת תעודת לידה ותעודת שיחרור מבית חולים באוקראינה, אך לא המציאה ראיות להוכחת גובה הוצאות האישפוז.
התובעת המציאה בהמשך לכך אסמכתא כי פנייתה בענין מענק הלידה כבר נדחתה על ידי הנתבע ונימסר לה כי חלף המועד להגשת אסמכתות.
תביעת התובעת נדחתה ביום 19.11.20 בשל אי המצאת פרטים תוך שצוין בה שעליה להמציא את האישורים הנדרשים תוך 12 חודשים (ר' מכתב הנתבע מיום 24.07.22 שצורף לבקשה מיום 06.11.22).
...
) באלה יש כדי להוסיף משקל למסקנה כי עסיקנן בהסברים בדיעבד , חלקם אף אינם נטועים באמת, למצב דברים שאינו מתיישב עם הראיה הכוללת של השנים 2019 ו2020.
) אם כן, לא מצאנו מקום לקבוע כי יש להתערב בהחלטת הנתבע שלא לראות בתובעת כמי ששהתה בישראל למרות העדרות של מעל 3 חודשים- שנוכח האמור לעיל, היא סבירה.
התביעה נדחית איפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

ברם, לא זאת בלבד שחקמט לא שתפה פעולה בקבלת החזקה בחזרה, אלא שהיא נקטה באסטרטגיה שתכליתה לטרפד את השבת האולם לידיה, וזאת ע"י המצאת דרישות סרק בנגוד להסכם, תוך שהתנהגה בבריונות ובתוקפנות.
צוותא, שהיא עמותה שלא למטרת רווח לא הייתה זכאית לבטל את ההסכם מסיבה כלכלית ולבטח גם לא מוסרית, בפרט לאור העובדה שקבלה מענקים ייחודיים לתשלום הוצאות קבועות בגין מיגבלות הקורונה וזאת מעבר ובנוסף למענקים הרגילים השוטפים שקבלה כעולה מדוחותיה הכספיים (נספח ה' לסיכומי צוותא).
עלות תיקון הנזקים במושכר (לפי דו"ח ביקורת המבנים/קונסטרוקטור- מוצג 63) בסך כולל של 366,795 ש"ח. אציין כי חקמט העלתה טענות נוספות (ללא סעד כספי לצדן ועל כן לא אדרש להן: כך למשל נטען כי צוותא פלשה למושכר מספר פעמים לרבות בתקופה שלאחר ביצוע הפרדת מערכות התשתית ובצעה בשטחה עבודות שנועדו לשרת את אולם צוותא 1.
בעיניין זה אף אפנה לעניין ערעור לה ריין בו נפסק כי "אפילו ניתן היה לקבל כי היה סיכול בחלק מהתקופה, לא היה בכך כדי לאפשר למשיבה להמנע כליל מתשלום דמי שכירות על פני תקופה של 13 חודשים". ועוד: טענות בדבר העידר תום לב של משכיר התקבלו בפסיקה בעיניין הקורונה בעיקר בשלב הסעדים הזמניים, בפרט בשאלת מאזן הנוחות, אולם אין בכך להקים בהכרח עילה לביטול ההסכם או לאי תשלום דמי שכירות כלל.
גם אם הייתי מקבל את טענת חקמט, לפיה צוותא אחראית להחרפת הנזק, מטענות חקמט והמסמכים שצרפה לא ניתן ללמוד מה חלקה של צוותא (אם בכלל) באחריות לנזקים הנטענים וגם חוות הדעת אינה עוסקת בכך ואינה מפרטת אילו מתוך העבודות נידרשות בשל מחדליה הנטענים של צוותא (שלא הוכחו) ואילו נידרשות ממילא בשל הנזילה שאין מחלוקת כי צוותא אינה אחראית לה. לכך אוסיף, כי השוכר החדש ממילא מבצע שפוץ במושכר ולא הובהר מה נכלל בעבודות שפוץ אלו והאם העבודות שנטען בחוות הדעת שיש לבצען לא נעשות ממילא על ידי השוכר החדש.
מכל מקום, השוכר החדש הוא ששילם עבור העבודות ולא הוכח שחקמט שילמה לשוכר בגין עבודות אלו וממילא לא הוכח שניגרם לה כל נזק שהוא בשל כך. כן מצאתי לדחות את התביעה לדמי תיווך ולתשלום עבור "זמן מינהלי", לא הובהר איזה נזק נגרם בשל תשלום דמי התיווך, שעה שבכל מקרה חקמט הייתה משלמת על כך בתום תקופת ההסכם.
...
מכל מקום לא מצאתי שיש לחייב מי מהצדדים בהוצאות כלשהן, מעבר להוצאות שייפסקו בפסק דין זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את תביעת חקמט בחלקה, ולדחות את תביעת צוותא במלואה, למעט לעניין התשלום עבור הפרדת מערכות החשמל.
לפיכך אני מורה כדלקמן: התובעת (צוותא) תשלם לנתבעת (חקמט) סכום כולל של 581,782 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין (ולא ריבית הסכמית) מהמועד בו היה עליה לשלם את דמי השכירות ועד למועד התשלום בפועל.
סכום זה כולל מע"מ. בנוסף תשלם התובעת (צוותא) לנתבעת (חקמט) סך של 24,025 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום בו שילמה חקמט את תשלומי הארנונה (כמפורט בנספח 70) ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו