דחיית תובענה ייצוגית נגד אגודה עות'מאנית

תמצית טענות קופות החולים לטענת קופות החולים, הכרה בזכות להגיש תביעה נגזרת בשם אגודה עותומאנית בכלל, ונגד קופת חולים בפרט, צריכה להעשות בדרך של חקיקה ולא בדרך של פסיקה.

הערה נוספת לגבי מעמדן הצבורי של קופות החולים והמשטר הרגולטורי לו הן כפופות: במישור העקרוני, העובדה שמדובר בגוף בעל מאפיינים צבוריים הנתון לפיקוחו הצמוד של הרגולטור, אין בה כשלעצמה כדי לשלול את זכות התביעה של האזרח בגין נזק שניגרם לו (ראו והשוו לפסק הדין שניתן זה לא מכבר ברע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שניידלר, פס' ע"ג-ע"ט (29.8.2017) (להלן: עניין חברת חשמל), בו נדחה ערעור על החלטה המאשרת תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל בגין הטבות שכר שניתנו למנהליה, שמימונן גולגל לכאורה אל ציבור הצרכנים).

...

סיכום וסוף דבר פתחנו את דברינו בהבחנה בין דין מצוי לדין רצוי, ובכך שהשניים לא תמיד מתמזגים האחד עם רעהו.

במישור הדין המצוי, לאחר שעמדנו על ההסדרים החוקיים החלים על קופות החולים, מצאנו כי אין "לייבא" מחוק החברות אל חוק ביטוח בריאות ממלכתי - בדרך של פסיקה - את הפרק העוסק בתביעה נגזרת.

מסקנה זו נשענת על מספר נדבכים השלובים זה בזה: החל ממעמדן הציבורי הייחודי של קופות החולים; דרך המשטר הרגולטורי המקיף החל עליהן מכוח הוראות החוק; דרך ההבדלים המשמעותיים בין בעל מניות בחברה לבין חבר קופת חולים; וכלה בכוונת המחוקק, כפי שזו נשקפת מסעיף 37ה לחוק, כמו גם מהשוואה לשורה של מקורות נוספים.

רקע עובדתי כללי בקשת נטע ובקשת שגיא כהן הוגשו כנגד המשיבה מס' 2 – היתאחדות האיכרים בישראל אגודה עותמנית (להלן: "היתאחדות האיכרים" או "המשיבה 2") ושתיהן עוסקות בניכויי מעסיקים דרך המת"ש ובהשבת אותם כספים.

בפסק דין שניתן ביום 25.6.2019 נדחתה בקשת אישור התובענה כייצוגית לאחר שהמדינה הודיעה על חדילה בגבייה בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") החל משכר חודש 5/2019 (המשולם בחודש 6/2019) וכן נדחתה בקשה של המבקשת לצרף את היתאחדות האיכרים כנתבעת נוספת בהליך[footnoteRef:3].

טענות הצדדים כאמור לעיל, המבקשת מבקשת כי הבקשה דנן תועבר למותב הדן בבקשת שגיא כהן וכן, לטענתה, במקרה דנן עדיפה מחיקתה של בקשת שגיא כהן על פני איחוד הבקשות, וזאת מהטעמים הבאים: לטענת המבקשת, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית שהגישה כנגד היתאחדות האיכרים לבית המשפט המחוזי ביום 18.8.2019 (ת"צ 39269-08-19) היא הבקשה המוקדמת ואילו בקשת שגיא כהן מיום 9.9.2019 היא הבקשה המאוחרת.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי: יש להעביר את הדיון בבקשת נטע למותב הדן בבקשת שגיא כהן.

התוצאה היא כי בפנינו שתי בקשות חדשות לאישור תובענה ייצוגית כאשר בקשת שגיא כהן היא הבקשה שהוגשה ראשונה לבית הדין לעבודה.

משכך ומשקבענו כי בקשת נטע היא הבקשה המאוחרת והואיל ובקשת שגיא כהן היא רחבה יותר והיא מכילה גם את עילות התביעה המפורטות בבקשת נטע ומשלא מצאנו כי מתקיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים להורות אחרת, הרי שיש למחוק את בקשת נטע בכללותה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 16985-05-12 דובין נ' מכבי שירותי בריאות אגודה עותמנית מס' 227/99 תיק חצוני: לפני כב' השופטת צילה צפת, סגנית הנשיא מבקשת אלה דובין ע"י ב"כ עו"ד עמי סביר ואח' משיבה מכבי שירותי בריאות אגודה עותמנית מס' 227/99 ע"י ב"כ עו"ד אסף רנצלר ואח' החלטה

בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") על-פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") כנגד המשיבה, מכבי שירותי בריאות (להלן גם: "מכבי"), בטענה כי במהלך השנים 1998 ועד 2011 גבתה שלא כדין ממבוטחיה החולים במחלה קשה וחולים הכרוניים, תשלומי הישתתפות עצמית בגין תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי, אך נימצאות בסל המורחב של מכבי, זאת בנגוד לתוכנית הגביה של מכבי ובנגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן גם: "חוק הבריאות").

בדעת רוב נקבע, כי אין מקום לסווג את קופות החולים באופן גורף כ"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות, אלא יש לבחון אם מדובר ב"רשות" על רקע הפעולה הספציפית בעטייה הוגשה התובענה וכי כאשר קופות החולים גובות תשלומי הישתתפות עצמית בגין שירותים הניתנים על ידן כחלק מסל הבריאות, הן אינן בגדר "רשות". על פסק הדין בבג"צ חיון הוגשו שלוש בקשות לקיום דיון נוסף (דנג"צ 5701/21, 5703/21, 5704/21 מכבי שירתי בריאות נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורסם במאגרים 27.4.2022) (להלן: "דנג"צ חיון"), אשר נדחו.

אשר לטענת המשיבה כי לא קיימת קבוצה הומוגנית, נקבע ע"י השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס בע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים, פסקה 25 (פורסם באר"ש, 20.07.2010): "הנושאים לגביהם עשויה להתקיים שונוּת בין חברי הקבוצה הנם רבים ומגוונים. לעתים, עילת התביעה על כל יסודותיה משותפת לחברי הקבוצה, והשאלה אם זכאים הם לפצוי אם לאו תוכרע באחת לגבי כולם. אולם, גודל הנזק שניגרם לכל אחד מהם, וכנגזרת מכך גובה הפצוי לו יהיה זכאי אם תיתקבל התביעה, אינו אחיד. במקרה כזה, השאלה המבחינה בין חברי הקבוצה היא שאלת הנזק בלבד. סוג מקרים אחר מיתקיים כאשר השאלות שאינן משותפות נוגעות ליסודות העילה עצמם. כלומר, השוני בין חברי הקבוצה עשוי להשליך על עצם זכותו של כל חבר לקבל סעד ולא רק על גובה הפצוי לו יהיה זכאי. נקודת המוצא היא, כי לא נידרש שכל השאלות המתעוררות בגדר התובענה הייצוגית תהיינה משותפות לחברי הקבוצה. די בכך שיש שאלות משותפות של עובדה או משפט שהן 'מהותיות'[...]". גם אם חברי הקבוצה אינם כולם מקשה אחת לעניין הנזק, יהיה ניתן לחלקם לתת-קבוצות, בהתאם לפרמטרים שונים שייקבעו בהמשך.

...

המשיבה טוענת כי יש לדחות את בקשת האישור על הסף, באשר אינה מבוססת על עילה הכלולה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

אשר לתקופת התביעה, המבקשת עותרת לחייב את מכבי להשיב את כל הסכומים שנגבו מהם ביתר בעבר ללא הגבלת זמן או לחילופין ב-7 השנים שקדמו ליום 7.2011, "המועד בו חדלה המשיבה מעוולותיה" אין בידי לקבל את טענת המבקשת לתביעה ללא הגבלת זמן מכוח טענת התיישנות שלא מדעת, כהגדרתה בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

תקופת התביעה היא 7 שנים עובר להגשת בקשת האישור ועד ליום 31.7.11, שכן לטענת המבקשת בבקשת האישור בחודש יולי 2011 חדלה מכבי מגביית היתר וגם מכבי הצהירה על כך. סוף דבר התוצאה היא שבקשת האישור מתקבלת בהתאם לקבוע לעיל.

תקופת התביעה: על יסוד הצהרת המשיבה כי החל מחודש אוגוסט 2011 הפסיקה את גביית היתר האסורה, אני קובעת את תקופת התביעה החל מ 7 שנים שקדמו להגשת התביעה ועד חודש יולי 2011 (כולל).

אקדים ואומר כי בנסיבות העניין שלפני לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב ואף שמעתי את טענותיהם בעל-פה בדיון שהתקיים ביום 30.4.2029 הגעתי למסקנה כי התובענה אינה מתאימה להתברר במסגרת הייצוגית משאינה נכללת בגדר הענייניים שהחוק ייחד להליך זה, ולפיכך אין מנוס מדחיית בקשת האישור על הסף.

כך למשל נעשה ביחס לאגודה עותומאנית של בעלי מוניות שהשקיעה סכומים מכספי המוטבים ללא הסכמתם והסדר פשרה בעיניינם אושר בת.א 1839/00 גפני נ' עמותת אגודת בעלי מוניות התחנה (21.12.2011) (להלן: "עניין גפני") והסתמכות היועמ"ש על פסקי דין להמחשת עמדתו כי יש לבחון כל עמותה לפי אופי הפעילות המבוצעת על ידה.

הנסיבות בעיניין שלפני מיוחדות במיוחד, ולא מצאתי כי ניתן להשוותן לטענות בדבר הפקעת מחירי נסיעה במונית (עניין גפני); טענות כנגד מוזאון שנטען כי הפר את הוראות חוק חניית נכים, תשנ"ד – 1993 ואושר בעיניינו הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (עניין אטלן) , בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד עמותות שעסקו במכירת כרטיסים לאזרחים ותיקים (עניין אנגל) ועוד.

...

השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפני היא האם יש לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית שלפני על הסף, מהטעם שלא מתקיים בנסיבות העניין התנאי הקבוע בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") כנטען על-ידי המשיבה.

יש לשאול לפיכך האם התובענה שלפני היא בעניין שבין הצדדים כעוסק וצרכן שהתקשרו או התכוונו להתקשר בעסקה, והאם יחסי הצדדים כמוסדר בתקנון ערבים מבטאים קשר עסקי שהוא בבחינת "יחסי עוסק- לקוח". כאמור לעיל, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את טיעונם בעל-פה הגעתי למסקנה כי התשובה לשאלה אינה חיובית, וכי התובענה אינה מתאימה להתברר במסגרת הייצוגית, משאינה נכללת בגדר הענייניים שהחוק ייחד להליך זה. להלן יפורטו נימוקי: המסמך העומד בבסיס טענת המבקשים על הפרת חובות המשיבה כמבטחת כלפי חברי הקבוצה שהם מבוטחים לשיטתה, כמו גם הפרקטיקה בה נוהגת העמותה, הוא תקנון ערבים/ערבים בשלמות (להלן: "תקנון ערבים").

בשני המקרים הסממן העיקרי של עשיית החסד והטוב על-ידי מתן התרומה באמצעות העמותה אינו נפגע, ומשכך מערכת היחסים המסדירה קשר זה אינה יכולה להיחשב כמערכת יחסים מהעולם הצרכני המתאימה להתברר במסגרת תובענה ייצוגית על פי החוק, ולפיכך אין מנוס מדחיית בקשת האישור על הסף.

לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית והתביעות האישיות של המבקשים נמחקות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 45153-04-15 05 יולי 2023 לפני: כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר נציג ציבור (עובדים) מר איתן סלע נציג ציבור (מעסיקים) מר אליחי אליגון המבקש : עופר גיל ע"י ב"כ: עו"ד ד. גיט ועו"ד ד. סיגלוביץ' המשיבה : מכבי שירותי בריאות אגודה עותמאנית ע"י ב"כ: עו"ד א. רנצלר עו"ד פ. רסלר ועו"ד א. בוסתנאי פסק דין

בנסיבות שנוצרו, באשר לא ברור אימתי תיתקבל הכרעה סופית בשאלת מעמדה של קו"ח כ"עוסק" בכל הנוגע לאספקת שירותים לפי הסל, לא מצאנו להשהות את ההכרעה בהליך דנן, ואף לא מצאנו לשוב ולבקש את עמדת היועמ"ש על מנת שנוכל לידון בשאלת המעמד, שכן כפי שנפרט להלן, הגענו לכלל דיעה כי גם אם נניח שלעניין גבית דמי הישתתפות בשירותים שבסל יש לראות את קופות החולים כ"עוסק", הרי שבנסיבות ההליך דנן, דין הבקשה לאישור להדחות לגופה, וטעמנו הם כדלקמן: עילת התביעה גבית תשלומי דמי הישתתפות בגין שירותים שבסל הבריאות המסגרת הנורמאטיבית ופרשנות תכנית הגביה דנן חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד - 1994 [להלן :"חוק ביטוח בריאות"] קבע את העקרונות והכללים להסדרת ביטוח בריאות ממלכתי במדינת ישראל.

בפסקי הדין בעיניין קוצ'ינסקי וחיון הכריע בית המשפט העליון כי בכל הנוגע לפעילות גבית דמי ההישתתפות העצמית בשירותים על פי הסל קופות החולים אינן בגדר "רשות" כמשמעה בחוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך "הודעת חדילה" כשלעצמה איננה מהוה מחסום מפני הגשת תביעה ייצוגית נגד קופת חולים (כפי שכבר ציינו בית המשפט העליון השאיר בצריך עיון את השאלה האם גבית דמי הישתתפות עצמית היא "אגרה" או "מחיר" והאם יש לראות בקופ"ח עוסק בנסיבות דנן).

...

נבהיר אי אין בידינו לקבל את טענת המבקש לפיה הפרשנות שאימצה מכבי מנוגדת להוראות סעיף 8 (א7) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שכן בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת משרד הבריאות והמשיבה, לפיה סעיף זה איננו קובע מגבלה על גביה נוספת של היטל לחבר, אלא שתכליתו של הסעיף להבהיר כי ההתחשבנות תעשה לא על בסיס קלנדרי, אלה תוך מניין 90 ימים שלפני / אחרי הטיפול נשוא העניין.

בנסיבות העניין, לנוכח ההטבה ממנה נהנו המבקשים, אשר שוויה עולה על דמי ההשתתפות ששולמו, גם אם נניח שנפלו פגמים פרוצדורליים באישור תכנית הגביה, הרי שבשים לב לאופי המיוחד של המשיבה ומבנה תקציבה, אנו סבורים כי אין הצדקה להשיב לתובע ולחברי הקבוצה את הסכום הסמלי ששילמו, וכי יהיה זה לטוב ולמוטב כי הכספים ישמשו למימון טיפולים רפואיים למבוטחים ולא לתשלום סעד לחברי הקבוצה והוצאות המשפט.

כללו של דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל הגענו לכלל דעה כי דין הבקשה לאישור להידחות.

על אף האמור, בשים לב לכך שבמשך תקופה משמעותית פעלה מכבי בניגוד לאמור בחוזרי משרד הבריאות, באופן המעורר קושי כשלעצמו, לא מצאנו לחייב את המבקש בתשלום הוצאות משפט.