מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעתה של התובעת לדמי לידה ע"י ביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 36235-07-18 ב"ל 14244-06-19 ב"ל 10456-01-19 03 אוגוסט 2020 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן נציגת ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי שמשי נציג ציבור (מעסיקים) מר עמירם אלון התובעים 1. שגיא מרקוביץ 2. מיכל מור ע"י ב"כ עו"ד שגיא מרקוביץ הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד בוריס קמינסקי פסק דין
ביום 10.5.18 דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתה של התובעת לדמי לידה.
...
זאת ועוד, וכפי שיובהר להלן, לא הכרנו בתובע כידוע בציבור של התובעת בתקופה זו ועל כן וגם מטעם זה לא קמה לתובע זכאות לתגמול מיוחד, ודין התביעה לקבלת תגמול מיוחד לבן זוג להידחות.
אשר על כן, ובהעדר כל מועד מוגדר ומוכח אחרת, איננו מוצאים כי נפל פגם בקביעת הנתבע את יום 15.11.18 בו פתחו הצדדים חשבון בנק משותף, כמועד ממנו יראו בהם כידועים בציבור, ותביעתם גם בנושא זה נדחית.
לסיכום, שלוש תביעות התובעים נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 70482-11-18 21 דצמבר 2020 לפני: כב' השופט יוחנן כהן נציג ציבור (מעסיקים) – מר משה חסון התובעת: דגנית שלי ע"י ב"כ: עו"ד אורית קורזץ – מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נוה פסק דין
בין אם "היום הקובע" בעיניינה של התובעת חל ערב לידתה, ובין אם היום הקובע בעיניינה חל בחודש שבו הרתה, כך או כך, צברה התובעת תקופת אכשרה מספקת לתשלום דמי לידה מלאים בהתאם לסעיף 50 לחוק, שכן במידה והיום הקובע חל ערב לידתה – שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת בעד 20 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; ובמידה והיום הקובע חל במועד בו הרתה – שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "הזכות לדמי לידה" קובע כי "המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". לפיכך, תנאי ראשוני לזכאות לדמי לידה הוא היות התובעת "מבוטחת", וזאת על פי ההגדרה בסעיף 40(2) לחוק, לפיהן "מבוטחת" היא עובדת או עובדת עצמאית או מי שנמצאת בהכשרה מקצועית.
בהתאם לפסיקה בעיניין בביש, הזכאות לדמי לידה "תלויה בשניים: האחד, קיומו של יום קובע, והשנייה, קיומה של תקופת אכשרה". משאין לתובעת "יום קובע", דין תביעתה להדחות.
...
הכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.
נוכח האמור לעיל, אין בידינו לקבל את טענת התובעת כי "היום הקובע" הינו היום שלאורו נבחנת קיומה של תקופת האכשרה לזכאות לדמי לידה.
בהתאם לפסיקה בעניין בביש, הזכאות לדמי לידה "תלויה בשניים: האחד, קיומו של יום קובע, והשנייה, קיומה של תקופת אכשרה". משאין לתובעת "יום קובע", דין תביעתה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 65379-12-19 26 ספטמבר 2021 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציגת ציבור (עובדים) גב' אורלי סרוסי-גרטי התובעת שרון שושן ע"י ב"כ עו"ד אורון ברק הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אירינה פישר פסק דין
לצורך כך, השאלה המרכזית שעומדת לפנינו לבירור היא - האם בין התובעת לבעלה, מר צחי שושן (להלן גם: "מר שושן" או "בעלה של התובעת") היתקיימו יחסי עובד מעסיק בתקופה הרלבנטית לתביעה כטענתה? וכהמשך ישיר לכך, האם קמה לתובעת זכאות לדמי לידה? רקע עובדתי: ביום 16.10.18 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי לידה עקב לידה מיום 10.10.18.
התשלום בסך של 67,500 ₪ אותו קבלה התובעת בנובמבר 2017 מלמד שהתובעת מקבלת החלטות על אופי ותנאי עבודתה ולכן, דין התביעה להדחות לחילופין מן הטעם שמדובר בעובדת עצמאית ולא שכירה שלא נרשמה כדין אצל הנתבע ולא הסדירה תשלומי ביטוח לאומי קודם ללידה.
זה היה אחרי שהיא חזרה מחופשת לידה וביטוח לאומי החליט לדחות לה את התביעה לדמי לידה ועקב כל מיני מצבים שקשורים אליה ולא אליי, .
...
ביום 27.12.18 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה נדחית בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין מר שושן שבבעלותו עסק בשם "אפקט הסאונד הגברה ותאורה" (עסק הפועל בתחום הפקת אירועים ומספק שירותי הגברה, תאורה והקרנה למוסדות וגופים שונים) (להלן: "העסק").
אין אנו מקבלים טיעון זה. אין זה סביר, ולא משנה איך מסתכלים על הדברים, במיוחד לאחר האופן בו תואר תפקידה של התובעת על ידה ועל ידי בעלה, שהוא לבדו מסוגל היה לבצע גם את תפקידה שלה במשרה מלאה עת נעדרה בד בבד עם ביצוע עבודתו שלו.
לאור האמור, אנו סבורים כי בין התובעת לבעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק, הגם שסייעה ועזרה בהיקף כזה או אחר בעסק המשפחתי.
הפעילות בעסק, על בסיס האמור, היא בבחינת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי או שותפות בו. לפיכך, נקבע בזאת כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל לפתחה ולהוכיח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בעלה, ולכן דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 10934-06-21 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק התובעת ליאת לומברוזו ע"י ב"כ עו"ד שלומי קושניר הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה פסק דין
ביום 10.3.21 הנתבע דחה תביעת התובעת לדמי לידה ביחס למעסיקה "דויד למברוזו – שמאות רכב וסקרים". הצדדים חלוקים אם היתקיימו יחסי עבודה בין העסק לתובעת.
(עב"ל 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.1.15, סעיף 18) מן הכלל אל הפרט – רוה"ח העיד כי התובעת לא עבדה עוד בעסק כאשר הייתה בחופשת לידה: "ש: באיזה תקופה היא שימשה כאשת קשר מול המשרד שלך?
" (עמ' 16 לפ' שורות 31-26 לעדות לומברוזו) גרשנוביץ העיד כי התובעת נתנה שירותי משרד לאחר שיצאה לחופשת לידה: "ת: שוב, יש גם תקופות שאני הייתי בקשר עם דוד אם אני צריך לשאול שאלה טכנית בנוגע לשמאות נטו, אבל את שירותי המשרד קיבלנו מליאת." (עמ' 6 לפ' שורות 23-22 לעדות גרשנוביץ) חבני העיד כי כאשר בעלה של התובעת לא היה זמין הוא היה פונה אל התובעת: " שהוא לא זמין או שהוא לא פנוי אז אני פונה אליה.
...
הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
מסקנתנו היא כי לא התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבעלה ולכן, היא איננה זכאית לדמי לידה ודמי אבטלה בעבור תקופת עבודתה אצל בעלה ותקופה זו אינה חלק מתקופת האכשרה.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 61723-03-22 13 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד נציגת ציבור מעסיקים גב' שלומית לוי התובעת חן ג'יין זוהר ע"י ב"כ: עו"ד פנינו שלו הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי פסק דין
ביום 21.12.21 נדחתה תביעתה של התובעת לדמי לידה.
...
לטענת התובעת למרות יחסי המשפחה בינה לבין מעסיקיה, היא הייתה עובדת שכירה לכל דבר ועניין ולכן יש לקבל את תביעתה.
לא מצאנו כי יש בהעלאת השכר, משום העלאה פיקטיבית לצורך הגדלת דמי הלידה.
הרמיזה בסיכומי הנתבע כי לא הייתה הצדקה להגדלת שכרה של התובעת דווקא בחופשת הלידה נדחית על ידינו במיוחד בשים לב לאופי עבודתה של התובעת המבוצע על מחשב מכל מקום בארץ ובעולם, ולא הצריך מאמץ פיזי כלשהו.
אשר על כן שוכנענו כי התקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו