במסגרת ה'דיון' קבע כך –
" גמלה לשמירת הריון מאושרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר קיים סיכון לאם או לעובר במהלך ההריון. הנתונים הרפואיים אינם מצביעים על סיכון כזה. יש להעביר את כל החומר הרלוואנטי לאורתופד לקבלת חוות דעתו".
ביום 5.6.2017 הועברו למומחה מסמכים רפואיים נוספים שהוגשו על ידי התובעת (מסמכים המתייחסים לתאונת הדרכים שעברה התובעת כשנה וחצי לפני תחילת ההיריון וחוות דעת האורתופד).
בעיניין זה כבר אמר בית הדין הארצי את דברו ואפנה לאמור בעב"ל (ארצי) 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק, פס"ד מיום 14.1.2004, שם כבר נקבע כי –
"... ככל שפקיד התביעות, מחליט, בהסתמך על חוות דעת המומחה המוסמך, לדחות את התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת ההריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה. מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תיקבע זכאות לגימלת שמירת הריון, בנגוד לדין, בהיעדר צידוק לשמירת ההריון...
...
דיון והכרעה
אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק, בטענות הצדדים ובחוות דעת המומחה, לא מצאתי כי קיים טעם לחרוג ממסקנתו של המומחה הרפואי שמונה בתיק לגבי השאלה עליה נדרש להשיב.
בעניין זה כבר אמר בית הדין הארצי את דברו ואפנה לאמור בעב"ל (ארצי) 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק, פס"ד מיום 14.1.2004, שם כבר נקבע כי –
"... ככל שפקיד התביעות, מחליט, בהסתמך על חוות דעת המומחה המוסמך, לדחות את התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת ההריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תידחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה. מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תקבע זכאות לגמלת שמירת הריון, בניגוד לדין, בהעדר צידוק לשמירת ההריון...
המומחה לא שוכנע כי מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוּברה ודין התביעה, לפיכך, להידחות.