דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל הראיות שהובאו לפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להדחות, ואפרט להלן:
עסקינן בתביעה הדנה ביחסי עורך דין לקוח, במישור האחריות הנובעת מאותה מערכת יחסים ועילתה נסבה סביב טענת קיומה של רשלנות מקצועית.
על זה נאמר ונקבע כי, "תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין מתבררת על דרך "מה היה קורה אילו". בית המשפט בוחן, לפי מאזן ההסתברות, את השאלה מה היה קורה אילו נהג עורך הדין כהלכה ולא התרשל, ומה הייתה תוצאתו המשוערת של ההליך המשפט בהנתן כך. בע"א 989/03 א' חוטר ישי נ' חיננזון, [פורסם בנבו] שהובא ע"י בית משפט קמא, ואשר אושר בדנ"א 3691/05 יעקב חיננזון נ' א' חוטר ישי] פורסם בנבו], קבעה כבוד השופטת נאור כי "הנטל להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות הוא על התובע", וכי על התובע "הנטל להוכיח כי אילמלא התרשלותו של עורך הדין התוצאה הייתה משתנה לטובתו", קרי: קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
...
הנתבע 1 אישר בעדותו אז כי קיבל מייל מאחד מבעלי המניות, מר גיל אופיר, לפיו היה בפניו נוסח סעיף 6.2 לאחר שינוי ההסכם והנתבע 1 נתן פרשנות של סעיף זה.
בחקירתו הנגדית בהליך הבוררות (עמ' 9 ש' 3) העיד הנתבע 1:
"לא יכול לשלול שאני ערכתי את הסעיף, אני לא זוכר שאני ערכתי את הסעיף הזה. אין אצלי בטיוטות שקיימות את הסעיף הזה. אבל מצד שני, אני מוכרח לומר בכנות שאני לא יכול לשלול את זה."
הנתבע 1 ממשיך , עמ' 10 ש' 17 :
"...שעזרתי בניסוח. עוד פעם, אני לא חושב שניסחתי אני לא זוכר שניסחתי את הסעיף הזה. אני מניח שכתבתי הוא הוצג לי באיזה דרך. אני לא זוכר מה הדרך אבל כן. זה בהחלט מתייחס למשהו שאני רואה אותו כתוב ועונה עליו, בהחלט".
המסקנה שהתובע מבקש להסיק מעדות עו''ד רונן היא שהיה נוסח מקורי אשר לא נשמר, ושבוצע שינוי, היוצר חבות חדשה, כי הנתבע ניסח, או, למצער , ייעץ בניסוח ליתר בעלי המניות תוך הימנעות משיתוף התובע בפרטי השינוי, או משמעותו לגביו, לא עדכן כי הנוסח שונה מהותית ושצריך ליידע ולהסביר לתובע את המשמעות.
לאור כל האמור לעיל, אין כל בסיס לטענת התובע בדבר התרשלות של הנתבעים, קיומו של קשר סיבתי בין ייצוגו ע"י הנתבעים לבין תוצאות הליך הבוררות והשלכותיו.
מהמקובץ עולה כי טענותיו של התובע לפיהן התנהלותם של הנתבעים במקרים המתוארים הייתה נגועה בהתרשלות - נדחית.
סוף דבר
דין התביעה להידחות.
