חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 25,362 ₪
פדיון ימי חופשה בסך 9,486 ₪
דמי הבראה בסך 4,542 ₪
החזר נסיעות בסך 9,840 ₪
העידר הודעה לעובד בסך 5,000 ₪
פגם בתלושי שכר בסך 7,000 ₪
באשר למועד ואופן סיום העסקתו קיבל בית הדין האיזורי את גרסת המערער כי המשיב התפטר ביום 9.10.2015, מבלי שנתן הודעה מוקדמת ועל כן אינו זכאי לפצויי פיטורים.
כן נדחתה התביעה לפצוי בגין אי קיום שימוע לפיטורים.
...
נבהיר, כי הפחתת הפיצוי ברכיב זה נובעת מהעובדה שבית הדין קמא חייב את המערער והמשיבות בפיצוי בנושא תלושי השכר בגין כל תקופת עבודתו, וחובת הנפקת תלושים תקינים חלה על המערער רק עבור תקופת עבודת המשיב אצלו, ובנסיבות אלו, החלטנו באופן חריג, להפחית את הפיצוי ל- 1,000 ₪ בלבד.
סיכום
בחנו את יתר טענות המערער, ולטעמנו פסק דינו של בית הדין האזורי מעוגן בחומר הראיות ובדין, וראוי להתאשר מטעמיו.
אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו כדלקמן:
סכום הפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו יופחת ל – 1,000 ₪.