לפניי תביעה לניזקי גוף בגין תאונת נפילה, שאירעה לתובעת עת הייתה מאושפזת במחלקת נשים, בבית חולים העמק בעפולה, לאחר ביצוע פרוצידורה רפואית, של גרידה עקב היריון לא תקין.
הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף בהיעדר יריבות או עילה, שכן הטיפול הרפואי שניתן לתובעת היה מקיף, מסור ומקצועי ומלוא ניזקי התובעת מקורם אינו בטיפול שניתן אצל הנתבעת.
ברמה העקרונית, אכן בתביעות לרשלנות רפואית, יש הכרח לתמוך את התביעה בחוות דעת של מומחה, שיצביע על סטאנדרט ההיתנהגות הרפואי בעת מתן הטיפול, ויראה שהייתה סטייה מסטאנדארט זה (יסוד ההתרשלות), וכי סטייה זו גרמה לנזק (יסוד הקשר הסיבתי).
הנתבעת טוענת בסיכומיה כי טענת התובעת לפיה היא תודרכה להסתייע באחות רק בירידה הראשונה מהמיטה, מובילה לדחיית התביעה, שכן בפועל זה מה שארע ובירידה הראשונה מהמיטה אכן התובעת הסתייעה באחות.
...
בשים לב לכך אני סבור כי יהיה זה סביר והוגן לחשב את הנזקים לפי בסיס שכר של 10,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.
הפסד כושר השתכרות לעתיד
על בסיס כל האמור לעיל אני פוסק לעתיד בגין הפסד כושר השתכרות, לפי בסיס שכר של 10,000 ₪ ובגיל פרישה 70, על דרך האומדנא סך של 150,000 ₪.
סיכום
לסיכום אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 274,500 ₪.
