כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעה על אף אי רישום שעות נוספות היעדר ראיות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. גמול עבודה בשעות נוספות לטענת התובע, יומיים בשבוע החל עבודתו בשעה 06:00 (ביתר הימים בשעה 06:30) ועבודתו נמשכה עד לשעה 16:00, "ובהתאם לדרישות העבודה גם עד לשעה 18:00 ו-18:30 בערב" (סעיף 7 לכתב התביעה וכן סעיף 7 לתצהיר התובע).
כאשר נישאל התובע בעדותו בנוגע לשעות העבודה טען לראשונה שהיו ימים שהתייצב ב"נחלים" בחמש וחצי בבוקר (עמ' 5 שורות 16-13) ולא ידע לנקוב בשמותיהם של הלקוחות הקבועים אליהם נידרש להגיע מדי שבוע או שבועיים, על אף שלדבריו היו מקומות קבועים והיה סידור קבוע (עמ' 6 שורה 11).
ימי שישי כן כתוב" "תיקון 24 לחוק הגנת השכר (להלן – תיקון 24) שינה את חלוקת הנטלים בתביעה בגין תגמול שעות נוספות (הילכת ריעני). בעקבותיו נקבע כי על מעסיק שלא ניהל רישום שוטף של שעות העבודה מוטלת חובת ההוכחה כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת" (ע"ע (ארצי) 26020-01-19 בין הרים שירותי תיירות בע"מ - דגן (15.1.2020).
ובלשון הפסיקה (ע"ע (ארצי) 47715-09-14 ריעני –אליאסי שיווק בע"מ 29.3.2017): "אין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, ומהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום הנתבע על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גירסתו". [ע"ע (ארצי) 24946-09-14 ריאן זינאת – אי אס אס אשמורת בע"מ (4.8.2016)].
לטעמנו, גם לאחר תיקון 24, מקום בו בית הדין– בתום הליך שמיעת העדויות ואיסוף הראיות – קובע כי לא השתכנע בכך שהעובד הועסק בשעות נוספות כי אז אין מקום לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות".
חופשה שנתית לטענת התובע, לאורך כל תקופת העסקתו הנתבעת מנעה לנצל את ימי החופשה ואף לא שילמה לו דמי חופשה (סעיף 35 לכתב התביעה).
ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, (28 אוגוסט 2022), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
משכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. גמול עבודה בשעות נוספות לטענת התובע, יומיים בשבוע החל עבודתו בשעה 06:00 (ביתר הימים בשעה 06:30) ועבודתו נמשכה עד לשעה 16:00, "ובהתאם לדרישות העבודה גם עד לשעה 18:00 ו-18:30 בערב" (סעיף 7 לכתב התביעה וכן סעיף 7 לתצהיר התובע).
לאור האמור לעיל, מתקבלת התביעה לפדיון ששה ימי חופשה, המתיישבת עם תקופת העבודה שהוכחה, ועם הראיות לפיהן, בגין חופש בחודש מאי 2019, הופחתו ימי חופשה מהצבירה וכן בוצע ניכוי מהשכר וכן אי תשלום יתרת פדיון החופשה, בתלוש השכר האחרון.
משלא הוכח כי נגרם לנתבעת נזק וודאי לא נזק קצוב או מוכח, נדחית טענתה.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה בסך 2,670 ש"ח ברוטו וכן פיצויים בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 5,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הלכה זו חלה ללא תלות במשך האיחור בהגשת התביעה, ולכן לא מצאנו הצדקה לקביעת בית הדין האיזורי לפיה שהוי בלתי מוסבר של 12 שנים מצדיק בפני עצמו את דחיית התביעה על הסף.
אשר לתדירות חשיפתו, הצהיר התובע בסעיף 12 לתצהירו כי הוא נחשף לחומרים אלה "3-4 ימים בשבוע עד שנת 1996, 2-3 פעמים בשבוע בממוצע בשנת 1996. ממוצע של 9.5 שעות כל יום". אשר לסוגי הדלקים אליהם נחשף, לטענתו, העיד התובע בחקירה הנגדית כי "במתקני נתב"ג היו שני סוגי דלקים: בנזן תעופתי ודסל שזה בעצם נפט. בשמן בחיפה: היו כל סוגי הדלקים: את כל סוגי הבנזין: בנזין 95, בנזין 98, סולר." (עמ' 8, ש' 28-29).
ראיה נוספת להמצאות אדי בנזין תעופה צורפה לתצהירו המשלים של התובע ממנה עולה כי הדלף התפעולי של בנזין תעופה עמד על 3.4% ביום 1.12.97 ו- 2.47% ב- 1995\11 ו- 1996\11.
 בהקשר זה, ובהקש משהשאלה ששאל חברי השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן בעיניין אודת פאנוס, מתעוררת השאלה כיצד יוכיח עובד את חשיפתו לחומרים החשודים כפוגעים? שאלה זו מיתעצמת כאשר מציאות החיים מלמדת כי לרוב מעסיקים אינם מנהלים רישום של זהות החומרים ומידת החשיפה אליהם, בין אם אי הרישום הוא פועל יוצא של הפרת חובת רישום ובין אם היעדרה של חובה כאמור.
האם הקושי הראייתי גוזר, בהכרח ותמיד, את דחיית התביעה? דומה שאין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בתוצאה שאין הדעת סובלתה.
...
בדיון בתיק הוסיפה וטענה ב"כ הנתבע כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת השיהוי העצום בו הוגשה.
מכל המקובץ עולה כי התובע נשא בנטל להוכיח חשיפה לאדי דלק בשלושה אופנים: הראשון - כאשר נדרש להתלוות לאיש תפעול פעמיים ברבעון כדי לוודא שהמדידה לצורך ספירת המלאי מתבצעת כנדרש – בחוף שמן ובנתב"ג. השני – כאשר נדרש התובע לערוך בירורים במשרד ניפוק הדלקים אחת לחודש.
אנו מקבלים גרסה זו מאחר שהיא מתיישבת עם הסכם ההתקשרות שהוצג לנו (נספח 1 להודעת התובע מיום 29.12.20).
לסיכום –  שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית, שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, הנטל שהועבר לכתפי המעסיק מתייחס לכמות מוגדרת של שעות (ההדגשה אינה במקור): "26ב. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות"."
תיקון 24 נועד להעמיד כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה, בה מעסיקים אינם עורכים רישום כנדרש של הקף שעות העבודה של עובדיהם ובכך מסבים לאחרונים נזק ראייתי, אשר ממנו המעסיקים עצמם יוצאים נשכרים עקב דחיית התובענה לגמול שעות נוספות.
משמעות הדבר היא כי סיווגה של החזקה כמעבירה את נטל השיכנוע, ולא רק את נטל הבאת הראיה, יביא להחלת תוצאותיה, קרי המעסיק יחויב "בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על חמש עשרה שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות"; · המצב הרביעי, כאשר בית הדין קובע ממצא בדבר העידר עבודה בשעות נוספות.
במקרה כזה לא חלה החזקה, שכן יסודותיה – הנגזרים מסיווג גמול השעות הנוספות כתוספת המותנית בתנאי - לא הוכחו וכפות המאזניים אף לא נותרו מעויינות ביחס אליהן.
...
לאור האמור לעיל, התביעה ברכיב זה, נדחית.
לאור האמור לעיל, אני מחייב את התובע בהשתתפות בהוצאותיה של הנתבעת בסך 35,000 ₪, והנתבעת רשאית לקזז זכום זה מהסכום שנפסק לחובתה.
אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 135,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום בגין פגם מהותי בהליך השימוע ורשאית היא לקזז מסכום זה את סכום ההוצאות שפסקתי לזכותה בסך 35,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 28.4.21 הודיע הנתבע לתובע על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בתאונה, מהטעם שבמועד התאונה הנטענת, התובע לא היה בגדר "מבוטח" לפי סעיף 75(א) לחוק ולא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין אביו (נספח 1 לתצהיר התובע).
לאחר שמיעת העדויות הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. לאחר שנתתי דעתי לכלל הראיות שהוצגו בפני ושקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
הנתבע הציג לבית הדין טופס 126 לשנת 2021 (מוצג נ/3) ממנו עולה, כי בתקופה הרלוואנטית לתביעה (מחודש אפריל עד אוגוסט 2021) העסיק אביו של התובע עובדים נוספים, וביניהם נבהאן ג'בארין ומשהור אגבריה.
האב אף אישר בעדותו שהעובד נבהאן ג'בארין עבד אצלו בתקופה הרלוואנטית לתביעה, ועבד בתקופה הרלוואנטית באתר באירוס (פ: 10, ש: 11).
אי עריכת רישום על תשלום שכר בפועל והיעדר ראיה כלשהיא לתשלום שכר, מעוררים קושי ומחלישים את גרסת התובע כי הועסק כעובד שכיר בעסק של אביו.
חרף האמור, לא הוצג לבית הדין כל רישום של ימי העבודה או שעות העבודה של התובע, והדבר אומר דרשני.
...
לאחר שמיעת העדויות הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. לאחר שנתתי דעתי לכלל הראיות שהוצגו בפני ושקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי ביום 2.8.21 לא שררו יחסי עובד ומעסיק בין התובע ואביו.
אשר על כן, התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הוכח מן הראיות שהוגשו, כי העיכוב בהשלמת רישום העסקה, לא היה באשמת התובע שכאמור, כלל לא היה צד לעסקה הראשונה, כי אם נוכח נסיבות מיוחדות של המקרה, ובעיקר איבוד התיק במשרדי מסוי מקרקעין שמנע הפקת אישורים בדבר העידר יתרת חוב; מה גם שהצדדים לא ישבו בחוסר מעש אלא נקטו בפעולות ובהליכים רבים, כולל פנייה לבית המשפט לצורך השלמת העיסקאות, והדבר מעיד על כך שמעולם לא ויתרו על זכויותיהם.
משלא שוכנעתי כי נגרם נזק ראייתי לנתבעות בשל פטירת המנוח שוסטר דוקא (וזאת בשונה מפטירתם של בני הזוג המנוחים או עו"ד קירשנר), ואף לא שוכנעתי כי היתנהלותו של התובע הגיעה לכדי ויתור, אי לכך, לא ראיתי לדחות את תביעת התובע מטעמים של שהוי [וראו, לעניין זה: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 447-446 (2003)].
אף אין לפניי הסברים מניחים את הדעת לשאלה מדוע אדמה לא רשמה הערת אזהרה לזכותה.
אולם, משעה שהזכויות בחלקה 40 הועברו באופן מתמיה ע"ש ה"ה כוכבי, בעת שאדמה כבר הייתה חברה מחוקה מזה שנים רבות (מאז 1997), ורק בשנת 2000, לאחר פטירת שני המנוחים גולדברג (המנוחה נפטרה כזכור אחרונה בשנת 1999) ואילו הזכויות בחלקה 7 לא הועברו כלל אף שמ- ת/7 עולה כי עוד לפני יום 26.3.1984 נמכרו הזכויות ע"י אדמה ליהב שוסטר, יש בכך כדי להטיל צל נוסף על האותנטיות של העסקה נשוא התביעה.
יחד עם זאת, העובדה שאדמה לא פעלה לרישום הערת אזהרה לזכותה, לא השלימה רישום הזכויות במקרקעין נשוא התביעה על שמה, בלישכת רישום המקרקעין, ואף העדיפה למכור את זכויותיה החוזיות לתובע, כעשר שנים לאחר מחיקתה, יש בה להשליך גם על הקביעה כי לא הוכחה אמתות העסקה הראשונה.
...
ב"כ התובע ביקש בסיכומיו שאם בית המשפט יגיע למסקנה כי קיים ספק באותנטיות ובכשירות המסמכים הרלוונטיים לעסקאות המכר, יפרט את הבסיס לקביעתו "תוך הצבעה על האדם האשם לגישתו בכך". ואולם, הדבר אינו נחוץ, אינו נדרש להכרעתי, חורג מן הסמכויות שניתנו לי במסגרת הליך זה, ואף עשוי להסב עיוות דין למי מן הגורמים שהיו מעורבים בעסקאות, שאינם צד להליך, ושלא ניתנה לו הזכות להשמיע את גרסתו וטיעוניו ביחס להתרחשות.
סוף דבר, משלא שוכנעתי באמיתותה של העסקה בין בני הזוג המנוחים לאדמה אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעות 2-1 שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו