דחיית תביעה לתשלום דמי לידה עקב אי עמידה בתנאים

לפני בית הדין תביעת התובע מר תומר מירון לקבלת דמי לידה בגין 19 ימים.

שאלת " שינוי חזית" מכתב הדחייה מטעם המוסד מיום 17.2.2019 (להלן: מכתב הדחייה) מיפרט לעניין מהות הדחייה "הנידון: תביעתך לדמי לידה לאב המחליף את בת זוגו. הרינו להודיעך כי תביעתך לדמי לידה לאב המחליף את בת זוגו נדחתה. תכלית חופשת הלידה בתשלום היא מתן תקופת היסתגלות ליולדת ו/או בן זוגה לתינוק הנולד, וכן לאפשר יותר מעורבות של האב בגידולו של הילד. חופשת הלידה נועדה לתת ליולדת זמן להתאוששות נפשית ופיזית "מישכב לידה". אם תיקון החוק לדמי לידה לאב, המאפשר לבני זוג לשהות יחדיו בחל"ד, הוחלט כי התכלית אינה מתקיימת בלידות אשר הילוד נפטר לאחר הלידה.

(ב) המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: .

לתובע לא קמה זכות לדמי לידה מכל הנימוקים כמפורט בהרחבה לעיל באשר לא עמד במגוון התנאים המחויבים לפי לשון חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים.

...

משכך, גם מתקיים התנאי בסעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו "ובמידה שאינה עולה על הנדרש". במקרה ספציפי זה עוצמת הפגיעה בתובע מול הנחיצות הנדרשת למימוש תכלית החוק, אותה מצאנו לגיטימית ועולה בקנה אחד עם התכלית הראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, היא עוצמת פגיעה כלכלית, במדרג נמוך יחסי שאינו מצדיק סטייה מלשון החוק הברורה או פרשנות אחרת לה. גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו מצדיק פגיעה בפרשנות וביישום החוק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, ומתוך שותפות לצער הגדול, מצאנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

טענת ההתיישנות - הנתבעים טענו כי מהמועד בו נולדה עילת התביעה של התובע בגין עסקת רכישת הבניין, ביום 28.12.2010, חלפו למעלה משבע שנים, ולפיכך עילת התביעה נגד הנתבע (בלבד) היתיישנה.

העדר עילה - בכתב ההגנה נטען כי התובע לא זכאי לדמי תיווך, מאחר ולא עמד בתנאי סעיפים 9 ו-13 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים).

בא-כוח הנתבעים טען שיש לדחות טענה זו, בהסתמכו על החלטה של השופטת א' כהן שניתנה בבש"א (שלום ת"א) 15166/08 ת"א 44446/07 אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' אודין (עמיתי) ניהול ופיתוח עסקי בע"מ (פורסם בנבו, 19.5.2008) (להלן: עניין אלרוב), בו נאמר שחוק המתווכים חל לגבי עסקה לרכישת נכס בשוויץ ונמחקה על הסף התביעה לתשלום דמי תיווך עקב אי התקיימות דרישת הכתב, תוך הפנייה לדברי השופט סולברג בת"א (מחוזי י-ם) 2433/03 סימקוביץ נ' רג'ואן (פורסם בנבו, 11.1.2004): "משבאה לעולם הוראת סעיף 9 לחוק, שוב לא יוכל מתווך לזכות בדמי תיווך מכוחו של חוק לבר חוק המתווכים במקרקעין או מכוחו של הדין הכללי". אינני מקבל את עמדת בא-כוח הנתבעים, הנשענת על פסק דינו של בית משפט השלום בעיניין אלרוב.

...

בא-כוח התובע טען בדיון שהתקיים ביום 17.10.2021 כי דין הטענה להידחות, מאחר ועל-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 27.1.2011 סוכם בחיפה בין הצדדים סוכם פירעון שתי המחאות בסך 125,000 ₪ שנמסרו לתובע יידחה למועד בו יופק רווח מהבניין.

דין הטענה להידחות, מאחר ונספח ד' לכתב התביעה, המתואר בסעיף 21 לו כמסמך ההתחייבות, נחזה להיות חתום על-ידי הנתבעת.

בא-כוח הנתבעים טען שיש לדחות טענה זו, בהסתמכו על החלטה של השופטת א' כהן שניתנה בבש"א (שלום ת"א) 15166/08 ת"א 44446/07 אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' אודין (עמיתי) ניהול ופיתוח עסקי בע"מ (פורסם בנבו, 19.5.2008) (להלן: עניין אלרוב), בו נאמר שחוק המתווכים חל לגבי עסקה לרכישת נכס בשוויץ ונמחקה על הסף התביעה לתשלום דמי תיווך עקב אי התקיימות דרישת הכתב, תוך הפנייה לדברי השופט סולברג בת"א (מחוזי י-ם) 2433/03 סימקוביץ נ' רג'ואן (פורסם בנבו, 11.1.2004): "משבאה לעולם הוראת סעיף 9 לחוק, שוב לא יוכל מתווך לזכות בדמי תיווך מכוחו של חוק לבר חוק המתווכים במקרקעין או מכוחו של הדין הכללי". אינני מקבל את עמדת בא-כוח הנתבעים, הנשענת על פסק דינו של בית משפט השלום בעניין אלרוב.

אשר על כן, אני דוחה את הטענה בנוגע להיעדר עילה.

תביעה לתשלום דמי לידה בגין עבודתה של התובעת בחברת א.א. קאר סנטר מוטורס בע"מ (להלן- החברה) אשר בבעלות אביה.

ביום 20.3.2018 דחה הנתבע את תביעת התובעת לתשלום דמי לידה (נספח א לכתב התביעה), וזאת מן הטעם כי לאחר חקירה נמצא כי לא היתקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה ובלשונו של בית דין זה לאמור: "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה" (ראו – עניין מגרה וכן עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי (29.6.00)) ברוח זו אף נפסק גם כי אופי התשלומים המשולמים כשכר הנו שיקול משמעותי לצורך הגדרת הזכאות לתשלום דמי אבטלה בנסיבות כאמור (ראו עב"ל (ארצי) 1147/01 מוסטאפא כמאל - המוסד לביטוח לאומי (2.12.03)).

התובעת אמנם הציגה ראיות לחוקר הנתבע (התובעת הציגה מסמכים בפני חוקר הנתבע (נ/2, עמ' 6, ש' 14-20- עמ' 7, ש' 1-4) אך כפי שהובהר בדיון ההוכחות (עמ' 4, ש' 29-32) המסמכים לא הוגשו לבית דין זה ולפיכך לא ניתן לדעת מהם ובודאי שלא לתת להם משקל.

...

" עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015) לאחר שעיינו בראיות, שמענו את עדות התובעת ושקלנו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי אין לקבל את טענת התובעת כי עבדה עבור החברה מעבר לעזרה משפחתית מסוימת.

שלישית, עיתוי העלאה, ארבעה חודשים טרם הלידה, מחזק אף הוא את המסקנה כי השכר לא הועלה בשל הרחבת תפקידה של התובעת אלא בשל רצונו של אביה לסייע לה טרם הלידה.

כפי שנראה להלן, גם העדר הוכחה לקבלת התשלום תומך במסקנה זו. אי הוכחת תשלום בפועל - בתלושי שכרה של התובעת קיימים מספר רכיבים המעלים תהייה באשר לנכונותם ולאמיתותם.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

" (עמ' 15 שו' 7-23; דגש ש.ש.) לטענת התובע ההודעה לעובד הוכנה לאחר הגשת כתב התביעה, לא הייתה בזמן האותנטי וכי מההודעה עצמה עולה שלא יעבדו בערבי חגים כדי שלא לחייב את הנתבע בתשלום דמי חגים שנתבעו בתביעה על ידי התובע.

אני לא זוכרת אם חתמתי או לא. חודש אחרי לידה אני עדיין מתקשרת לבעלי לשאול מה הקוד של הרכב.

משכך לא נותר אלא לדחות את התביעה לפצוי בגין אי הודעה על תנאי העסקה.

כידוע, כבר נפסק, כי על מנת שיראו עובד כמי שהתפטר בדין מפוטר, עליו להראות כי הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים: "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה' או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת". (ע"ע(ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי - טכנובר בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 10.06.13, והאסמכתאות שם).

...

הנתבע ישלם לתובע סך של 7,246 ₪ עבור פיצוי פיטורין.

הנתבע ישלם לתובע סך של 3000 ₪ בגין רכיב זה. מלוא התביעה שכנגד נדחית גם להודעה מוקדמת, גם לדמי חגים ומחלה וגם להחזר שעות.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות תביעה זו בסך 2000 ₪.

הזכאות לדמי לידה כעצמאית בסעיף 50 לחוק נקבעו תנאי הזכאות לתשלום דמי לידה כדלקמן: "(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת הפסיקה אליה הפנו הצדדים בסיכומיהם, אנו סבורים כי הדין עם המוסד בדחותו את התביעה לתשלום דמי הלידה בגין עבודתה של התובעת כעצמאית.

על-כן, משלא התגבשה זכאותה של המערערת לדמי לידה, מחמת אי-תשלום דמי ביטוח בפרק הזמן שלפני "היום הקובע", כאמור בסעיף 50 לחוק, לא "קרה מקרה המזכה לגימלה..." בו מדבר סעיף 366(א) לחוק.

(1) מחלה או תאונה; (2) מאסר או מעצר; (3) פסלות לדין או פשיטת רגל; (4) שירות בצבא-הגנה לישראל; (5) המצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל; (6) תנאי מילחמה או פעולות אויב; (7) אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל; (8) רישום גיל לא נכון שתוקן על פי פסק דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות; (9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד; (10) סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המוסד בדחותו את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק.

לאור האמור, לא מצאנו כל פגם בהחלטת המוסד לדחות את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק בהתאם לחוק ולתקנות.

לסיכום, התביעה נדחית.