מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעה לתשלום דמי אבטלה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה הראשונה, שעניינה דחיית תביעה לתשלום דמי אבטלה.
...
לאחר שמיעת העדויות, בחינת הראיות ולימוד טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח כי היה "עובד" – בהתאם להגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
להלן נפרוש את דרך הילוכנו למסקנה זו: ראשית העדים היחידים בהליך שבפנינו היו התובע ובנו, שלשניהם כמובן אינטרס בהליך.
סוף דבר משהגענו לכלל מסקנה כי מסקנה שהתובע אינו בא בגדר" עובד" לעניין חוק הביטוח הלאומי, הרי שדין שתי התביעות – האחת לקבלת דמי אבטלה והשניה לקבלת דמי פגיעה – להידחות, וכך אנו מורים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו שתי תביעות שהגיש מר דודיק סרויה (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") כאשר התביעה הראשונה הנה כנגד ההחלטה מיום 29/06/2022 לפיה נדחתה תביעתו להכרה ולתשלום דמי פגיעה בגין הארוע התאונתי מיום 29/10/2021 (להלן: "התביעה הראשונה") ואילו התביעה השנייה הנה כנגד ההחלטה מיום 26.06.2021 לפיה נדחתה תביעתו לתשלום דמי אבטלה מן הטעם שלא היתקיימו יחסי עובד מעסיק (להלן: "התביעה השנייה").
...
נוכח כל האמור לעיל במצטבר, הרינו קובעים כי התובע לא הוכיח כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין חברת "אפריל – יהלי ניהול פרוייקטים". התובע לא הוכיח התנאים הבסיסיים של משפט העבודה.
על כן הרינו קובעים, כי ,שתי התביעות נדחות.
לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את שתי התביעות וזאת ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טרם שנכנס לעובי הקורה ולצורך נוחות המעקב אחר נימוקי ההכרעה נעיר תחילה שתי הערות מתודיות: האחת מתייחסת להיבט הדיוני של קביעת שלבי ההכרעה בשאלת הזכאות לדמי אבטלה ואילו השנייה - מתייחסת להיבט הראייתי כדלקמן: ההערה האחת והדיונית הנה - כי נראה שדי היה בקביעה שלפיה, המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמתי והיחיד בחברה - כדי לדחות את התביעה לתשלום דמי אבטלה.
...
על רקע האמור, יש לאמץ את הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי, המעוגנות היטב בחומר הראיות.
עם זאת, בהמשך להערה המתודית הראשונה לעיל: זו שהבחינה, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, בין ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעסיק לבין ההכרעה בשאלת מעמדו של מבוטח "כבעל שליטה בחברת מעטים" כמשמעותו בסעיף 6ב' לחוק, ובמטרה לחדד את אופן היישום של הוראות סעיף זה, על רקע תכליתו, גם במקרים מורכבים יותר שבהם מדובר למשל ביותר מ"בעל שליטה" אחד - מצאנו להוסיף מספר הערות כלליות ובהמשך – גם התייחסות קצרה נוספת המדגימה את אופן יישומן בענייננו.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" הנתבע השיב לתובעת במכתב מיום 3.3.15, ובו נרשם: "בהמשך לפנייתך, הריני להודיעך כי דחינו את תביעתך לדמי אבטלה היות ולא עבדת אצל מעבידך מחרום מוחמד כשכירה שמעבידו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו." לאור האמור, אנו נדרשים להכריע בשאלה, האם בזמנים הרלוואנטיים לתביעה הייתה התובעת במעמד של "עובדת שכירה" בעסקים של בעלה.
...
על אבחנה זו הנגזרת מן ההגדרה של עיקר התכלית של ההתקשרות לצורך הגדרתם של יחסי עובד ומעביד להבדיל מיחסי שותפות, אף בהעדרה של זיקה משפחתית בין השותפים, עמד בית דין זה בעבר וכך אמר: "ביסודם של יחסי עובד-מעביד מונחת התקשרות חוזית, עת המטרה העיקרית של ההתקשרות הוא ביצוע עבודה. ביצוע העבודה צריך שיהא מטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נלווית להשגת מטרה אחרת...". נוכח כל האמור לעיל במצטבר, הרינו קובעים כי התובעת לא הוכיחה כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין בעלה.
שוכנענו, שלכל היותר, כל פעולותיה בעסק, ככל שבוצעו, נעשו במסגרת עזרה משפחתית.
התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא בתביעה זו עותר התובע כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע או המוסד) לדחות תביעתו לתשלום דמי אבטלה בשל העובדה שהתובע לשיטת המוסד אינו בבחינת "מבוטח מיוחד" בהתאם לסעיף 160(ו) לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ח – 1995 (להלן - החוק).
...
דיון והכרעה לאחר ששקלנו את מכלול הראיות ואת העדות שהוצגה לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התובע אינו זכאי לדמי אבטלה ומשכך אין מנוס מדחיית התביעה.
הגענו לכלל מסקנה כי הטענה בדבר התייצבות התובע בלשכת התעסוקה כדורש עבודה בחודש אוגוסט 2016 לא הוכחה.
מהטעמים האמורים אין מנוס מדחיית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו