דחיית תביעה לשיקום מקצועי בשל אי עמידה במועדים

נכותו העדכנית של התובע בענף נפגעי עבודה עומדת על 98%, לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה, בגין אי-ספיקת לב (50%) ונכות נפשית (30%); התובע בעל רכב ובעל רישיון נהיגה ונוהג בעצמו; ביום 1.11.2018 הגיש התובע תביעה לנתבע לתשלום קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה, שבה הוא טען כי הוא זקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית; ביום 25.3.2019 נדחתה התביעה על ידי הנתבע.

הנתבע טוען, כך – תביעת התובע לתשלום קצבה מיוחדת נדחתה היות שהוא אינו עומד בתנאים הנדרשים בהוראות הדין; התובע אינו זקוק לעזרת הזולת לבצוע רוב או כל פעולות היומיום, הוא אינו זקוק להשגחה והוא אינו זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית; לפי בדיקה שנעשתה על ידי רופא הנתבע התובע עצמאי בכל פעולות היומיום, אין לו קשיי הליכה ולכן הוא מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית; בהסתמך על המלצת רופא הנתבע החליטה ועדת השקום לדחות את התביעה לקיצבה מיוחדת; התובע אינו מוגדר כמי שעקב נכותו זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה או בקביעות היות שהוא מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית.

(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

בהקשר זה נישאלה השאלה האם הנתבע יכול ממועד מסוים לפעול על פי הפרשנות שנדחתה למעשה בבג"ץ. [4: בג"ץ 6682/96 עומרי נ' בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ביום 2.12.1996).

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ב (06 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

...

לסיכום עד כה – עמדת הנתבע, שהתנגד להצעת בית הדין למינוי יועץ-מומחה רפואי מטעם בית הדין, דינה להידחות.

אשר לטענת ד"ר מזוז בחוות דעתו, כי יש להפחית 4.92 מטר מהפרשי הגובה שאליהם התייחס התובע, הרי שטענה זו אינה מקובלת עלינו.

דין הטענה להידחות; - אשר לטענת התובע כי בשל מצבו הנפשי המקשה על תפקודו, קשה לו לשהות בבית במהלך כל שעות היממה, והוא זקוק ליציאות מהבית באופן תדיר – היות שהתובע הוכיח את טענתו העובדתית בדבר יציאה מדי יום מביתו, איננו נדרשים לטענה זו. לסיכום עד כה – להלן התשתית העובדתית שתוצג בפני המומחה – א. התובע יליד שנת 1955; ביום 25.10.2001 ובמהלך עבודתו כרואה חשבון שכיר, התובע לקה באוטם שריר הלב.

(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

המסגרת הנורמאטיבית בגדרה הוגשה הבקשה לדחיה על הסף הנתבע, מפנה לתקנה 1(ב) לתקנות מועדים, וטוען כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת אי עמידה בהגשתה במועד.

לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מן המועד שפסק הדין יומצא לו. ניתן היום, ח' בסיון תשפ"ב (7 ביוני 2022) בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

תמצית טענות הצדדים הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעתו של התובע לנוכח מועד הגשתה.

נזכיר כי בעניינו של התובע מתבררת בבית הדין תביעתו הנוספת בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הליך זה. משכך, בדחיית תביעה זו אין כדי "לסתום את הגולל" מפני האפשרות העומדת לתובע למצות את בירור טענותיו אודות זכאותו לקצבה מיוחדת, בהתאם לדין ולכללים הנהוגים.

סוף דבר  התביעה נדחית על הסף.

אשר להוצאות ההליך, ולא בלי לבטים, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ביום 28.1.20 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן על סך של כמיליון ₪ ועתרה לחייב הנתבעים, ביחד ולחוד, בגין יתרת חוב דמי השכירות וחיובים נוספים שלא שולמו לתקופה שעד מועד הפינוי; בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בשים לב לאופן פינוי המושכר, על רקע הצורך בשיקומו כתוצאה מפעולות ו/או מחדלי הנתבעת במועד הפינוי; אובדן דמי שכירות עקב אי יכולתה להשכיר המושכר במשך מספר חודשים לאחר הפינוי עקב הצורך בבצוע העבודות.

עוד טוענת הנתבעת כי נשאה בעלויות משמעותיות נוספות על מנת לעמוד במועד הפינוי הקבוע בחוזה השכירות, שכרה צוות חצוני ומקצועי לפינוי כל הציוד במקום והגם שאכן נגרם נזק קל לסוכך של מושכר אחר, אותו היא מאשרת, הרי שהנזק לא הצדיק את החלפת הסוכך במלואו.

למען הסר ספק – יתר טענות התובעת בגין ליקויים במושכר ותיקונים נדרשים נדחות לגופן ו/או בשל אי עמידה בנטל ההוכחה ובהיעדר קישור בין חובת הנתבעים לבצע תיקונים אלה במהלך תקופת השכירות או עם סיומה ובעניין זה טענות הנתבעים מתקבלות.

...

מהמקובץ עולה כי התביעה כנגד שני הנתבעים מתקבלת באופן חלקי.

למען הסר ספק, יתר טענות התובעת ודרישותיה כלפי מי מהנתבעים - נדחות.

סיכום אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים בטבלה הר"מ, שלאחר שערוכם יש להפחית מסיכומם את סכום הערבות הבנקאית שחולטה, כשיעורה במועד החילוט: מספר הסעיף בפסק הדין תיאור הרכיב סכום החיוב הוראות שערוך הערות סעיף 13 תשלום דמי שכירות וניהול + חיובי חשמל (לאחר הפחתת דמי הניהול המוגדלים) 263,294 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד היום כולל מע"מ סעיף 14 תשלום פיצוי בגין נזק למושכר אחר 5,148 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד היום כולל מע"מ סעיפים 15,16 תשלום בעבור נזקים שנגרמו למושכר שבעלותם נשאה התובעת 224,558 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד היום כולל מע"מ סעיף 17 אובדן דמי שכירות 150,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד היום סה"כ 643,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד היום הפחתת הערבות הבנקאית שחולטה 287,983 ₪ - יש להפחית שיעורה על פי מועד החילוט בפועל הסכום כולל מע"מ את הסכום המתקבל לאחר ביצוע החישוב הנ"ל (להלן - יתרת החיוב) ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת בתוך 45 יום מהיום, שאם לא כן תשא יתרת החיוב הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

תביעתו נדחתה על הסף לאחר היתייעצות עם רופא המוסד, בשל אי עמידה בסף הרפואי הנידרש.

...

תחילה נציין כי לא מצאנו ממש בטענת המערער כי המוסד אמור היה להקים על דעת עצמו ועדה רפואית ייחודית לצורך יישום תקנה 1(ב).

אשר לשאלה אם יש לקחת בחשבון את הגדלת הנכות מכוח תקנה 15 לתקנות הנכות לצורך בדיקת התנאי השלישי, לאור מסקנתנו לעיל אין כאמור הכרח להידרש לכך ועם זאת מצאנו לנכון לציין כי על פני הדברים צודק המוסד בטענתו.

סוף דבר - מששוכנענו כי המערער, על אף מצבו הבריאותי הקשה (שבעיקרו אינו נובע מהפגיעה בעבודה), אינו עונה על תנאי תקנה 1(ב) לתקנות, הערעור נדחה.

בנימוק הדחייה נכתב: "בדיקתי העלתה כי אינך עונה לתנאים אלו מכיוון שמתוך הנתונים שהצגת בפנינו ניכר כי על אף הקשיים עמם אתה מתמודד הצלחת עד כה לרכוש אבני דרך התפתחותיות מתאימות. מבחינה לימודית התקבלת ללימודים ברמה גבוהה ואתה מצליח בהם, אתה מתפקד באופן עצמאי במגורים ובהתנהלות יומיומית, מבחינה תעסוקתית בדומה לבני גילך האחרים עבדת ואתה עובד בעבודות מזדמנות וניתן להתרשם כי קיימת מסוגלות להתמדה. להערכתנו אתה מסוגל כיום להישתלב במגוון עבודות המתאימות לבוגרי 12 שנ"ל ולפיכך לא מצאנו לנכון לאשר הכשרה. כמו כן, אתה עובד ומתפרנס ולפיכך אין מקום לסיוע בתהליך השמה לעבודה". בשל דחייה זו הוגשה התביעה בתיק כאן.

עדותו עומדת בסתירה לטענתו בסעיף 17 לתצהיר, לפיה היה לו קשה להתמיד במקום עבודה לאורך זמן.

בעניינינו - פקיד התביעות השתית את החלטתו שלא להעניק לתובע שקום מקצועי, על נימוקים אלה: מבחינה לימודית התובע השלים בגרות מלאה, היתקבל לפקולטה יוקרתית לאחר שסיים בהצלחה מכינה.

ניתן היום, י"א שבט תשפ"ד, (21 ינואר 2024), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

בנימוק הדחייה נכתב: "בדיקתי העלתה כי אינך עונה לתנאים אלו מכיוון שמתוך הנתונים שהצגת בפנינו ניכר כי על אף הקשיים עימם אתה מתמודד הצלחת עד כה לרכוש אבני דרך התפתחותיות מתאימות. מבחינה לימודית התקבלת ללימודים ברמה גבוהה ואתה מצליח בהם, אתה מתפקד באופן עצמאי במגורים ובהתנהלות יומיומית, מבחינה תעסוקתית בדומה לבני גילך האחרים עבדת ואתה עובד בעבודות מזדמנות וניתן להתרשם כי קיימת מסוגלות להתמדה. להערכתנו אתה מסוגל כיום להשתלב במגוון עבודות המתאימות לבוגרי 12 שנ"ל ולפיכך לא מצאנו לנכון לאשר הכשרה. כמו כן, אתה עובד ומתפרנס ולפיכך אין מקום לסיוע בתהליך השמה לעבודה". בשל דחייה זו הוגשה התביעה בתיק כאן.

לא מצאנו כי נפלה אי סבירות או כי נפל פגם בהחלטה אשר מצדיקה את התערבות בית הדין.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.