דחיית תביעה לפיצוי בגין גביית דמי עיתון

התובע פוטר לאחר 24 שנות עבודה והוא עותר לפצוי בגין עוגמת נפש (10,000 ₪).

הכרעה לאחר ששמעתי את עדות התובע ואת עדותו של מר גיא וינטרויב, משנה למנכ"ל הנתבעת, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

אמינה עלינו עדותו של עד הנתבעת כי משנת 2005 חולק המקומון של רשת שוקן בחינם ולכן לא היה מקום לבצוע גבייה כלל: מפנה לס' 13 לתצהירך זה נכון לשיטתך החל משנת 10' ? אני לא יודע אם עד שנת 2010 הוא עבד במהלך היום, אם אתה מתייחס למקומונים ברשת שוקן זה יום בשבוע, זה שבועון, הפצת העתונים של הארץ היא אך ורק בלילה אין עבודה ביום זה נכון שהוא ביצע עבודת גבייה ביום? ב"כ הנתבעת: מיתנגד.

התובע טען בסעיף 11 לכתב התביעה: "במהלך השנים הראשונות עבד התובע במחלקת ההפצה של הנתבעת ובמסגרת זו עסק בחלוקת כתבי עת ומוצרים נוספים של הנתבעת לחנויות ונקודות חלוקה במשך שעות היום, כאשר במשך שעות הלילה חילק התובע את עתון "הארץ" למנויי הנתבעת.

...

לא הוכח ע"י התובע כי ביקש לעבור למסלול אחר ואיננו מקבלים את טענתו כי חשש לפנות לנתבעת: תאשר לי שבשום שלך לא ביקשת שתעביר אותך ממעמד של עצמאי לשכיר? חששתי למקום שלי, אם הייתי אומר כזה דבר היו זורקים אותי.

" (ע"ע (ארצי ) 29613-10-18 ניקולאי צ'רניצ'נקו - או.אר.אס. שירותי רפואה 2001 בע"מ , ניתן ביום 18.03.2020 – פורסם במאגרים האלקטרוניים)‏ התנהלות התובע במהלך תקופת ההתקשרות ובמהלך ההליך לוקה בחוסר תום לב. משכך, מסקנתי היא כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעת.

פיטורים שלא כדין נוכח קביעתנו בדבר היעדר יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, נדחה רכיב תביעה זה. סיכום על יסוד כל האמור - התביעה נדחית.

לצד זאת, עתר המבקש לפסיקת פיצויים לחברי הקבוצה בגין נזקיהם בהתאם למפורט לעיל ובהתאם להערכה שתתקבל בעקבות נתונים שימסור הבנק.

הבנק הודיע לפיקוח על הבנק על השינוי הצפוי כחצי שנה עובר למועד השינוי בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים לא היתנגד להעלאה, לא בזמן אמת, ולא כאשר המבקש פנה אליו בעיניין זה. באשר למתן הודעה ללקוחות - הדבר נעשה בהתאם לכללי גילוי נאות, כאשר הבנק פירסם הדבר בשני עיתונים, באתר האנטרנט ובסניפים, וכן שלח הודעות אישיות ללקוחות שוכרי הכספות, וכאשר התברר, כי חלק מהלקוחות המקבלים הודעות באנטרנט בלבד לא קיבלו את ההודעה, ביצע הבנק שליחה נוספת של ההודעה ודחה את מועד העלאת התעריף בפועל כך שתנתן הודעה מראש בהתאם לכל הוראות הדין; לגבי לקוחות שהודיעו כי הם אינם מעוניינים להמשיך ולשכור את הכספת, ויתר הבנק על הגביה היחסית המינימאלית במשך 30 יום לפי התעריף הגבוה, ואף מעבר לכך, ויתר על גביית דמי השכירות לשנת 2020 בכלל; מעבר לכך, טען הבנק, כי המבקש לא הוכיח טענתו כי מדובר במחיר "מופרז", כאשר לא צורפה כל חוות דעת על ידי המבקש לתמיכה בטענה זו. ביום 07.01.2021 הוגשה תגובת המבקש לתשובת המשיב בה שלל את טענות הבנק לעיל.

במסגרת הסדר ההסתלקות התחייב הבנק, לפנים משורת הדין, חרף עמדתו כי פעל על פי הוראות הדין, ועל אף שאין חולק כי זכותו של הבנק להעלות את דמי השכירות בהתאם לשיקול דעתו, כי לא יעלה את העמלות שייגבה בגין שכירת כספות, בכל הגדלים אותם הוא מציע ללקוחותיו, לאורך שנת 2022, וימשיך לעמוד בכל חובותיו כדין גם בעתיד.

במקרה דנן, הגם שמתעורר ספק מסוים באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, כאשר הצדדים ציינו בבקשה לאישור הסדר ההסתלקות, כי אין חולק שלבנק שיקול דעת בקביעת דמי השכירות לכספות הרי שנוכח עמדת הבנק כי ויתר כליל על גביית דמי השכירות לשנת 2021 ללקוח שבקש להפסיק את ההיתקשרות בעקבות העלאת המחיר, לרבות ההטבה הנתנת על ידי הבנק, שהתחייב שלא להעלות את דמי השכירות לשנת 2022, והעובדה כי הסדר ההסתלקות אינו מהוה מעשה בית דין ואינו מונע מלקוח שניפגע לתבוע את הבנק, מצד שני, מצאתי לנכון לאשר את ההסתלקות ולפסוק גמול למבקש בהנתן תועלת זו שהביא לחברי הקבוצה.

...

התביעה האישית של המבקש - נדחית.

המבקש ישלם את חלקה השני של האגרה.

לצד זאת, אני מורה כי תועבר הודעה מתאימה לפנקס התובענות הייצוגיות.

בנסיבות אלה, הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בטענה שגביית "דמי הזמנה" בגין נסיעה מזדמנת/אקראית (להלן: נסיעה מזדמנת) נעשית בנגוד להוראות הדין האוסרות גבייתה במצב זה, בחוסר תום לב ותוך עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן עתר להורות למשיבה להפסיק לגבות את "דמי ההזמנה" בנסיעות מזדמנות, ולפצוי בגין הנזק שניגרם כתוצאה מגביית דמי ההזמנה שלא כדין.

טענתה של המשיבה כי ניהול ההליך כייצוגי יפגע בה בשל כך שלא תוכל לקבל שיפוי מן הנהגים שהפרו את הוראות הדין, דינה דחיה.

גודל ההודעה ונוסחה יתואם בין באי כוח המייצגים לבאי כוח המשיבה ויובא לאישור בית המשפט תוך 14 יום ממועד החלטה זו. ההודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית, לפי בחירת באי הכוח המייצגים, באתר המשיבה במרשתת וכן באמצעות מיסרון שיישלח לציבור אצלו מותקן היישומון.

...

מחלוקת זו טעונה בחינה עובדתית מעמיקה שאיננה מתאימה לשלב מקדמי זה, משכך, הגעתי למסקנה כי אף עילה זו מאושרת בגדר הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.

יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית אני סבור כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעת במחלוקת בנסיבות העניין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור תובענה כייצוגית להתקבל בכפוף לאלה: חברי הקבוצה הייצוגית יוגדרו כדלהלן: "כל נוסע בנסיעה מזדמנת ששילם באמצעות יישומון Gett, החל מחודש אפריל 2015, וחויב בתוספת תשלום בגין 'דמי הזמנה/טלפון' על המחיר הנקוב במונה בגין הנסיעה עצמה". עילות התובענה שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית מאושרת בגינן: התרשלות המשיבה בהיעדר פעולה מספקת מצידה למניעת גביית דמי הזמנה בנסיעות מזדמנות על ידי נהגים; וכן התעשרותה של המשיבה על חשבון הנוסעים בעקבות הגבייה שנעשתה שלא כדין.

מהאמור עולה כי – כפי שנטען על ידי המשיבה- טרם הגיע המועד להעברת המידע לידי האפוטרופוס ומשכך, הנני דוחה טענותיהם של המבקשים ובהתאם להן קיימת לזכות הקבוצה עילה בשל מחדל המשיבה להעביר המידע לאפוטרופוס עד כה. העילות הנסבות על העלאת דמי הניהול; כפי שהקדמתי וציינתי, בכל הנוגע להעלאת דמי הניהול על ידי המשיבה וכפועל יוצא מכך, גביית דמי ניהול ביתר, הנני סבורה כי דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להיתקבל ולהלן יפורטו טעמיי.

לאור זאת, הרי שלמבקש עילת תביעה אישית בגין גבייה שלא כדין של דמי ניהול מחשבונותיו לאחר מועד התקנת תקנות הניהול.

הסעדים הם פיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו כפועל יוצא מהגבייה העודפת של דמי הניהול ובכלל כך השבת דמי הניהול העודפים.

ההודעה תפורסם בשניים מחמשת העיתונים היומיים הגדולים בישראל, ובאחד משלושת העיתונים הכלכליים היומיים הגדולים בישראל, לפי בחירת באי הכוח המייצגים.

...

עוד יפות לעניין זה קביעות בית המשפט בעניין פסגות בעליון, גם שם אישר בית המשפט כי המבקשת - שהייתה מוטבה של עמיתה שנפטר תייצג גם עמיתים אשר הקשר עמם נותק וכן יורשים וקבע, בסעיף 14 לפסק הדין כך: " פסגות העלתה טענה נוספת הנוגעת להיקף קבוצת התובעים המיוצגת ולגישתה אין לאפשר למי שהנה מוטבת של עמיתה שנפטרה לייצג עמיתים שהקשר עמם נותק וכן יורשים. זאת בשל ההבדלים המהותיים הקיימים, לטענתה, בין המוטבת ובין כל אחד מסוגי התובעים האחרים הללו, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים עמה ולחובות המוטלות עליה כלפיהם. בדחותו את הטענה עמד בית המשפט קמא על ההלכה הפסוקה לפיה די בכך שהיסוד המשותף לשאלות המתעוררות ביחס לקבוצה מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות ואין צורך שכל השאלות תהיינה משותפות (ראו, רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נ"ה(5) 276, 296 (2001); עניין טצת, בעמ' 788). בענייננו חובות היידוע והדיווח, אשר לטענת המשיבה חלות על פסגות כלפיה, יש להן לכאורה מכנה משותף רחב הנוגע לא רק למוטבים דוגמת המשיבה אלא גם ליורשים ולעמיתים שהקשר עמם נותק. על כן בצדק סבר בית המשפט קמא כי הטענות שהעלתה המשיבה מעוררות שאלות מהותיות המשותפות גם ליורשים ולעמיתים, כאמור, וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה תוכרענה לטובת הקבוצה. זאת, בין היתר, בהינתן הוראות תקנה 38ד לתקנות מס הכנסה (טרם ביטולה ביום 1.1.2013 - ראו, ק"ת התשע"ב 696, בעמ' 702), שכותרתה "איתור עמיתים ומתן הודעה למוטבים" המתייחסת בהקשר זה לכל חברי קבוצת התובעים המיוצגת קרי – עמיתים, מוטבים ויורשים.

המשיבה לא העלתה כל טענה בנוגע לייצוג הקבוצה על ידי המבקשים ומשכך, לא קיים יסוד להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ינוהל בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב. סוף דבר; לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה כתביעה ייצוגית בעילה של גביית דמי ניהול שלא בהתאם להוראות הדין וזאת, הן בניגוד להוראות תקנה 53ב'(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 והן בניגוד להוראות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), תשע"ב-2012, תקנות 2 ו - 8.

אני דוחה את הבקשה ביחס לעילות התביעה הנסבות על הפרת חובות האיתור על ידי המשיבה, הפרת החובה להעברת מידע או כספים לידי האפוטרופוס הכללי והערמת קשיים בקבלת הכספים בחשבונות העמיתים.

הסעדים העקריים שהתבקשו הם: סעד כספי – השבת דמי הביטול שנגבו ביתר לפי תנאי חוק הגנת הצרכן וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 10 ₪ לכל אחד מחברי תת הקבוצה השנייה; להורות למשיבה לחדול מהתנהלותה ולפעול לפי חוק הגנת הצרכן.

השבה לגבי העבר – פיצוי לחברי הקבוצה לפנים משורת הדין, משיקולים פראקטיים, משיקולים של קניית סיכון משפטי וכן של עלויות הכרוכות בהליך המשפטי, ומבלי להודות באיזו מן הטענות בתובענה ובבקשת האישור, הוסכם על ידי הצדדים כי המשיבה תפצה באופן פרטני את חברי הקבוצה במלוא הסכומים העודפים שנגבו מהם מעבר לסכומים המותרים לפי חוק הגנת הצרכן.

העקרונות של השבה בגין העבר (פיצוי חברי הקבוצה על גבייה ביתר של דמי ביטול) והסדרה עתידית (החלת הוראות חוק הגנת הצרכן לעניין ביטול על המשיבה) אשר יושמו במסגרת הסדר הפשרה דנן, יושמו גם בהסדר פשרה עם חברת התעופה אירופלוט בת"צ (מחוזי מרכז) 57214-09-16 גרצמן נ' Aeroflot - Russian Airlines, אשר אושר בפסק דין שניתן ביום 14.2.21, בנסיבות דומות של טענות לגביית דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים לפי חוק הגנת הצרכן ואי יידוע לגבי הזכות לבטל את העסקה.

כמו בעיניין אירופלוט, אף בעניינינו, על מנת לבחון את הוגנות וסבירות ההסדר, והיותו ראוי ועונה על מטרות החוק, אין צורך לעמוד על נקודות הדמיון והשוני בין תובענה זו לבין התובענה בת"צ 54491-01-15 בשן נ' EasyJet Airline company LTD, שם ניתן ב-8.6.20 פסק דין הדוחה את בקשת האישור (ערעור שהוגש לבית המשפט העליון (ע"א 5089/20) נדחה ביום 2.6.22).

מאחר שמדובר בנתונים ישנים ולפיכך למשיבה אין פרטיהם של חברי קבוצה אלה, התחייבה המשיבה, לפרסם ביחס לחברי קבוצה אלה מודעה בשני עיתונים יומיים נפוצים בנוסח שצורף כנספח 4 להסדר הפשרה המקורי, במסגרתה יוזמנו חברי הקבוצה לתקופה זו לפנות למשיבה ולהוכיח את זכאותם לפצוי כאמור, כמפורט בסעיף 15 לעיל.

...

מינוי ממונה מאחר שלפי הסדר הפשרה, חלק קטן מחברי הקבוצה צריך להוכיח את זכאותו לסעד כספי, באמצעות פניה למשיבה, אני ממנה את בא הכוח המייצג, עו"ד עמירם טפירו, כממונה בהתאם לסעיף 20(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

גמול ושכר טרחה הגמול ושכר הטרחה המומלצים על ידי הצדדים (ר' סעיף 28 לעיל) עולים מעט על המקובל, אך נוכח סכום הפיצוי לחברי הקבוצה, שאינו גבוה יחסית, וכן נוכח תפקיד הממונה על ביצוע הסדר הפשרה שהוטל על ב"כ המייצג, אני מאשר את הסכומים המומלצים כגמול וכשכר טרחה.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.