דחיית תביעה למתן חשבונות על סף מחמת התיישנות

לאחר שהוגשו תצהירי התובעים הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות עילת התביעה ושהוי קצוני.

טענת התובעים ולפיה מאחר ויש לראות בתביעה למתן חשבונות כתביעה מתחדשת, התביעה בעניינינו לא היתיישנה, אף היא דינה להדחות.

...

התוצאה היא שהתביעה התיישנה, לא הוכחו החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות ולפיכך דינה להידחות.

לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי מקום להידרש לטענות הנוספות שהעלו הנתבעים.

התביעה נדחית.

הטעם לכך הוא ש"סילוק על הסף – לרבות מחמת היתיישנות – יכול שייעשה רק באותם מצבים שבהם גם אם בית המשפט יניח כי כל האמור בכתב התביעה נכון – דין התביעה להדחות" [ע"א 9063/12 עיזבון המנוח ריכטר ז"ל נ' Delson, פסקה 23 (נבו 05.09.2017); ע"א 7379/18 יצחקי נ' יצחקי, פסקה 24 (נבו 18.12.2009)].

[נספח 17 לכתב התביעה] לצורך בחינת הטענה לסילוקה על הסף של עילת השבת המניות, אניח כי טענות התביעה נכונות ואינן שנויות במחלוקת, קרי – האחזקות הנוספות במניות החברות ניתנו ליאיר בנאמנות ובהסתמך על התחייבותו להשיב את המניות בכל עת שיידרש לכך על ידי האחים.

סוף דבר – אני קובע כי דינן של עילות התביעה הבאות להדחות מחמת היתיישנות: המחאת הלוואת הבעלים על שמו של יאיר ללא ידיעת והסכמת המשיבים והדרישה להשבת סכומי הכסף שהועברו לחשבונו של יאיר בשנות התשעים וראשית שנות האלפיים (סוגיית התוספת להסכם וכן התביעה הכספית – פרק ב.5.

...

לטענת הנתבעים, הם המבקשים בבקשות דנן, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות שכן התובעים ידעו על המחאת הלוואת הבעלים ליאיר.

לפיכך אני דוחה את טענת הנתבעים באשר להתיישנות עילות התביעה בעניין קיפוח המיעוט, הפרת חובות האמון בחברות על ידי יאיר והטענות לפגמים בהחלטות שהתקבלו בחברות בשנים 2018 - 2019.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר – אני קובע כי דינן של עילות התביעה הבאות להידחות מחמת התיישנות: המחאת הלוואת הבעלים על שמו של יאיר ללא ידיעת והסכמת המשיבים והדרישה להשבת סכומי הכסף שהועברו לחשבונו של יאיר בשנות התשעים וראשית שנות האלפיים (סוגיית התוספת להסכם וכן התביעה הכספית – פרק ב.5.

זהו פסק דין בתביעה לתשלום פיצויים, ומתן סעד הצהרתי וסעד של מתן חשבונות בעיניין נאמנות נטענת.

בפתח כתב הגנתם עתרו הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, מחמת היתיישנות עילת התביעה עובר להגשתה.

נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העיסקאות ועד הגשת התביעה (כ-12 שנים לאחר מכן) משלא התקבלו טענות התובע לעניין חתימת מכתב מתן ההוראות ללא ידיעה, או מתוך כפייה ועושק, ולעניין חתימת טפסי הדיווח לרשויות מסוי מקרקעין כשהם ריקים מפרטים, ומשלא התקבלו טענותיו, לעניין השעיית מירוץ ההתיישנות בשל מעשים פסולים של הנתבעים או מי מהם, או לעניין היתיישנות שלא מדעת – יש לקבל את טענת ההתיישנות של עילת התביעה עובר להגשתה, ולדחות את התביעה כבר מטעם זה. משהוחלט לדחות את התביעה מחמת התיישנותה עובר להגשתה, ייאמר אך בקצרה, לעניין גוף התביעה, כדלקמן – דחיית טענות התובע נגד המסמכים שעליהם הוא חתום, לרבות טפסי הדיווח לרשויות מסוי מקרקעין ומכתב מתן ההוראות, לא רק שמבססת את המסקנה בדבר היתיישנות התביעה, אלא שיש כבר בה לכשעצמה ליגרור דחיית טענות התובע לגוף התביעה, וקבלת טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים שלפיה בוצעו העיסקאות על דעת התובע ובהסכמתו, שהרי פרטי העיסקאות כלולים בטפסי הדיווח האמורים, לא הופרכה טענת הנתבעים, כי לא הוסתר מן התובע מידע רלוואנטי כלשהו, ומכתב מתן ההוראות, כולל הודאת בעל דין ממש, בדבר תקינות פעולות הנתבע מס' 1, ושביעות רצון התובע מתוצאותיהן.

...

אף לעניין זה, סבורני כי אין לבסס ממצא עובדתי חיובי על עדותו היחידה של התובע, ודי בכך כדי לדחות את הטענה.

נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העסקאות ועד הגשת התביעה (כ-12 שנים לאחר מכן) משלא התקבלו טענות התובע לעניין חתימת מכתב מתן ההוראות ללא ידיעה, או מתוך כפייה ועושק, ולעניין חתימת טפסי הדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין כשהם ריקים מפרטים, ומשלא התקבלו טענותיו, לעניין השעיית מרוץ ההתיישנות בשל מעשים פסולים של הנתבעים או מי מהם, או לעניין התיישנות שלא מדעת – יש לקבל את טענת ההתיישנות של עילת התביעה עובר להגשתה, ולדחות את התביעה כבר מטעם זה. משהוחלט לדחות את התביעה מחמת התיישנותה עובר להגשתה, ייאמר אך בקצרה, לעניין גוף התביעה, כדלקמן – דחיית טענות התובע נגד המסמכים שעליהם הוא חתום, לרבות טפסי הדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין ומכתב מתן ההוראות, לא רק שמבססת את המסקנה בדבר התיישנות התביעה, אלא שיש כבר בה לכשעצמה לגרור דחיית טענות התובע לגוף התביעה, וקבלת טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים שלפיה בוצעו העסקאות על דעת התובע ובהסכמתו, שהרי פרטי העסקאות כלולים בטפסי הדיווח האמורים, לא הופרכה טענת הנתבעים, כי לא הוסתר מן התובע מידע רלוונטי כלשהוא, ומכתב מתן ההוראות, כולל הודאת בעל דין ממש, בדבר תקינות פעולות הנתבע מס' 1, ושביעות רצון התובע מתוצאותיהן.

לפיכך, נדחית התביעה.

בהחלטה נוספת, מיום 30.4.2018, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה, מחמת אי-תשלום אגרה; וציין כי "התובעת תוכל להגיש תביעה חדשה בכפוף לתשלום מלוא האגרה". ביום 25.2.2019 הגישה המשיבה תביעה חדשה נגד המבקשים, גם היא בעילה של קפוח המיעוט וצו למתן חשבונות (ת"א 61539-02-19 הנ"ל; להלן: התביעה).

נוסף על כך, המבקשים עומדים על טענותיהם כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היתיישנות; ומחמת אי-תשלום אגרה כדין, שכן המשיבה ביקשה סעדים כספיים במסווה של סעדים הצהרתיים.

...

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אני סבורה כי המקרה שלפנינו בא בגדר החריגים לכלל, המצדיקים להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, זאת ביחס לשלוש סוגיות, כפי שיפורט להלן.

בשים לב לכל האמור, אני מורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שינמק את החלטתו ביחס לסוגיית האגרה וביחס לטענה כי אין למשיבה עילת תביעה נגד נושאי המשרה.

גבעון מגיב לתשובתו של ג'אבר וטוען כי אין לקבל את הטענה, שלפיה סעד של מתן חשבונות הוא סעד מתחדש, וזאת מאחר והשותפות בין הצדדים הגיעה לכלל סיום, ולכן מאחר ומסוף שנת 2012 היחסים בין השניים נותקו, הרי שהתביעה היתיישנה.

נוסף על כך, נקבע, בהתייחס לדחיית תביעה על הסף מחמת היתיישנות, כי "... סילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות מצריך זהירות מרובה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות" (עניין גיא-ליפל, פסקות 27-28 וההפניות שם).

...

בסופו של דבר אנו מצויים במצב שבו חלפו שלוש שנים וחצי מאז הגשת התביעה והדיון טרם החל.

לפיכך, אני מחייב את ג'אבר בהעמדת ערובה להוצאות גבעון בסכום של 50,000 ש"ח. ג'אבר יוכל להפקיד את הסכום האמור, או להעמיד שלושה ערבים צדדי ג', תושבי ישראל, בעלי הכנסה חודשית, שעולה על 5,000 ש"ח, שיערבו, יחד ולחוד, לחיובו בהוצאות גבעון עד לגובה הסכום האמור.

סיכום על יסוד האמור: הבקשה שעניינה ניסוח כתב התביעה – נדחית; הבקשה שעניינה תשלום אגרה בחסר – נדחית; הבקשות לדחיית התביעה על הסף – נדחות במובן זה ששמורות לגבעון טענותיו וההכרעה בטענות תעשה בשלב מאוחר יותר של ההליך או בסיומו, בהתאם לאמור לעיל; הבקשה לעניין העמדת ערובה להוצאות – מתקבלת בחלקה בהתאם לאמור לעיל; הבקשה לעניין אורכו של כתב ההגנה מתקבלת ועל גבעון להגיש כתב הגנה מתוקן, כפי שנקבע לעיל.