דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל חוסר שיתוף פעולה

בנסיבות אלו, צדק הנתבע כאשר שלל מהתובע את גמלת הבטחת הכנסה בשל חוסר שתוף פעולה, כאשר לא מן הנמנע כי גם לו היה משתף פעולה כנדרש, הייתה נשללת ממנו הזכאות להבטחת הכנסה, בשל הנכסים אותם הסתיר (או לחלופין היה שולל את קצבתה של האם , אם יתברר שיש לה נכסים והכנסה רעיונית).לאור זאת – התביעה נדחית (ולפיכך אין צורך להמשיך ולדון בפלוגתות הנוספות שבתיק).

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - דין התביעה להידחות.

אלא שבענייננו, לאור הסתירות המהותיות בעדות התובע, ולאור החשש כי הסתיר במכוון את הנכס ברמאללה על מנת שלא יוודע חלקו בנכס (דבר אשר ייתכן ויש בו כדי לשלול את זכאותו להבטחת הכנסה), ואף שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי – הגענו למסקנה כי יש לחייב את התובע בהוצאות, ולו גם חלקיות.

זאת במיוחד לאור העובדה שהוצע לו גם בתחילת הדיון וגם בסופו לבדוק את הנכס ואת חלקו, בו על מנת לשקול את תביעתו לגופה (או למחוק את התביעה ולשתף פעולה מכאן ולהבא) אך התובע סירב לעשות כן. לאור זאת, התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 1,000 ₪, תוך 30 יום.

זכאות התובעת לגימלה בתקופה שבין 10/10-10/13 יוקדם ויאמר, כי הנתבע מחלק את טענותיו לגבי זכאות התובעת לקבלת הגימלה לארבע תקופות: בין החודשים 10/2010-12/2011 – נשללה זכאותה של התובעת בשל אי המצאת מסמכים וחוסר שתוף פעולה.

ס' 19(ב) לחוק הבטחת הכנסה, מתיר למוסד לביטוח לאומי לנקוט במספר צעדים, הנעים בין עיכוב הטיפול בתביעה ועד דחייתה, שעה שהתובע נימנע מלהיענות לדרישותיו להמצאת מסמכים (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי- מתן הגמלה.

...

הנתבע ישלם לתובעת סך של 10,991 ₪ עבור הגמלה לחודשים 01/12-06/12.

סכומים אלו יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום הזכאות לתשלומם ועד התשלום בפועל, אא"כ ימציא בתוך שבוע אסמכתא לביצוע התשלום להנחת דעת בית הדין וכפוף לפסק דין משלים בענין זה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,418 ₪ בגין קיזוז מהגמלה לחודשים 07/2010-09/2010.

בנסיבות הענין לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

בהקשר זה הפנה בית הדין לעדות המערער שבה חזר וטען שהמציא את כל הפרטים אשר התבקשו על ידי המוסד אך ללא אישור כלשהוא המעיד על כך. בית הדין עמד על כך שחרף טענות המערער עיון בתיק מעלה כי מלבד מכתביו מחודש פברואר, יולי ואוגוסט 2016, אין כל תעוד כי סמוך למכתב הדחייה מיום 24.3.14 פנה למוסד ומסר את הפרטים החסרים לצורך בחינת זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה.

טרם סיום נבקש לחדד מספר דברים ביחס לשני הטעמים שבגינם דחה המוסד את תביעת המערער לגימלת הבטחת הכנסה: אי שתוף פעולה ואי התייצבות כנדרש בשירות התעסוקה (התייצבות במדור אבטלה ולא במדור הבטחת הכנסה).

...

בענייננו אין מדובר בשלילת גמלת הבטחת הכנסה אלא בקביעה ראשונית של הזכאות לה, אך גם בהקשר זה, ככל שהמוסד מחליט לדחות תביעה להבטחת הכנסה בשל אי הגשת מסמכים, במקום לעכב את הטיפול בה, עליו לנקוט לטעמנו בזהירות.

משעה שמצאנו גם אנחנו שיש לדחות את הערעור, לא נדרשת הכרעתנו בשאלה זו. אף על פי כן נבקש לחדד שהמערער הגיש קודם תביעה לאבטלה, ביום 9.1.14, והתייצב בשירות התעסוקה במדור אבטלה ביום 8.1.14.

סוף דבר - הערעור נדחה.

כן טען הנתבע להכנסות רעייתו, וחוסר שתוף פעולה מכוחן נדחתה גם התביעה השניה.

הלכה למעשה, לא הוכיח המוסד כי היו הכנסות מפעוטון ולא רק בשל חוסר שתוף הפעולה של רעיית התובע או הגברת מלאכי בשלב מסוים.

התביעה השניה – מ-04/2019 התובע טען כי החל מ-04/2019 מהתביעה השניה אין מחלוקת שהתובע ואישתו לא עבדו ולא היו להם כל הכנסות ועל כן ממועד זה ואילך הם זכאים לגימלת הבטחת הכנסה.

...

על כן בקשת התובע לקבוע כי הנתבע לבדו פעל שלא כדין בקבלת ההחלטות, נדחית.

סוף דבר הנתבע הוכיח הגדרת "מוסד תורני" על פי חוק הבטחת הכנסה והתקנה מכוחו, אך לא הוכיח כי התובע עמד במבחני הגדרת "תלמיד". הנתבע לא הוכיח קיום פעוטון או הכנסות ממנו לרעיית התובע, בכלל, ואף לא ספציפית לתקופה נשוא המחלוקת.

לאחר ששקלנו מכלול מה שהובא בפנינו ישלם הנתבע שכ"ט ב"כ התובע בסך 5000 ₪ .

בהחלטתי מהדיון קבעתי: "טענות הנאמן ובאת כוח הממונה הן טענות קשות אשר נתמכות בכך שהיחידים קיבלו קיצבאות בסך כולל של למעלה מ-186,000 ₪ כאשר אין מחלוקת שלא היו זכאים לקבל קיצבאות אלו. לכך יש להוסיף מחדלים שונים של היחידה בהליך בדמות חוב פיגורים ובדמות דוחות שהוגשו באיחור ובמקבצים. על אף כל האמור, ובשים לב לכך שליחידה 100% אי כושר הישתכרות והעובדה כי על אף אי הכושר שניתן לה היחידה עושה מאמץ להישתכר בעבודה מסוימת, פעולה שיש לעודד אותה, ולאחר היתרשמות בלתי אמצעית מהיחידה בדיון שלפניי אני סבור כי טרם מתן החלטה בבקשה לביטול ההליכים נכון לאפשר למל"ל להתייחס לטענת הנאמן וב"כ הממונה בדבר אופן יצירת החוב כלפיו על ידי היחידים". ביום 28.6.23 הוגשה תגובת המל"ל במסגרתה נטען כי מדובר בתובעת הבטחת הכנסה שקבלה גמלה כהורה עצמאי עם ילדים.

משכך, התביעה נדחתה רטרואקטיבית וגובה החוב עומד על סך 185,872 ₪.

ביום 7.12.23, ובעקבות החלטה שניתנה במסגרתה התבקש המל"ל להגיש עמדה מפורטת לעניין הטענה כי היחידה יצרה את החוב במירמה בצרוף אסמכתות, הגיש המל"ל תגובה נוספת במסגרתה חזר על טענותיו וצרף אסמכתות הכוללות: מכתבים של המל"ל ליחידה בדבר יצירת החוב ועדכונה במימצאי החקירה, העתק מהתביעה לגימלת הכנסה המשותפת שהוגשה על ידי היחידה ובן זוגה לאחר הודעת המל"ל כי נוצר חוב וכי הנמצא שהם מתגוררים יחד, העתק ממספר הודעות עיקול שנשלחו בגין חוב זה וכן העתק מכתב שנשלח בהתאם לפניית ב"כ בשנת 2009.

בעניינינו, היתנהלות היחידה כפי שתוארה לעיל פוגעים ביכולת לנהל את ההליך, ואף עולים כדי ניצול לרעה של ההליך וחוסר שתוף הפעולה עם ההליך: אי עמידה בצו התשלומים כנדרש וחוב הפיגורים שצברה בסכום גדול במיוחד.

...

אחרי ששקלתי בעניין אני סבור שישנם קשיים ניכרים בתגובת היחידה שהוגשה בעניין זה: תגובת היחידה בעניין זה הוגשה ללא שצורף לה תצהיר כדין ועל כן לא ניתן לתת משקל לטענות הנטענות בו, זאת שעה שנטענות במסגרתו טענות עובדתיות רבות ביחס לאופן יצירת החוב כלפי המל"ל. מדובר בחוב בן 19 שנים כאשר היחידה לא פעלה לערער על קיומו.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

לאור החלטתי האמורה לא מצאתי טעם לדון בטענת היחידה לקיזוז אותו מבצע המל"ל. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינה של היחידה יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.