לפנינו תביעת התובע, מר מאיר וקנין, להכיר בפגיעה בכתפו השמאלית, כפגיעת עבודה, על פי תורת המקרוטראומה, זאת נוכח דחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ביום 20.02.2019 דחה הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בכתפו השמאלית על פי תורת המקרוטראומה (ר' נספח א' לכתב התביעה המתוקן).
לפיכך, טוען התובע כי על בית הדין לקבוע שאכן התובע עומד בתנאי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולמנות מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בכתף שמאל.
בעב"ל (ארצי) 50913-11-11 מאיר אלמליח - המוסד לביטוח לאומי (12.03.13) חזר בית הדין הארצי על ההלכה הפסוקה:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח (עב"ל (ארצי) 317/98 המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 523, 533 (להלן – עניין יניב).
עיון בתצהירו של התובע מעלה כי תיאר את שגרת עבודתו ואת הפעולות אותן הוא מבצע באופן הבא:
"5. כחלק מעבודתי עסקתי בהרכבת מנופים, פירוקם ותיקונם. 6. בהתאם לכך עסקתי בהכנת חלקי המנופים הנדרשים לכל אתר בניה, העמסה ופריקה של חלקים אלו באתר הבניה והרכבתם שם. כאשר המנוף מורכב ונימצא באתר הבניה, הייתי אחראי לתחזוקה השוטפת ותיקון המנופים ובסוף הבניה באתר - לפירוקם. 7. לצורך ביצוע העבודה נידרשתי לעבוד עבודה פיזית קשה עם פטישים חשמליים, מסוגים שונים, מקדח לסגירת ברגים, קונגו, לומים מברזל וכלים גדולים וכבדים נוספים. יצויין עוד כי הכלים הנ"ל רוטטים וכי השתמשתי בשתי ידיי לבצוע העבודה. 8. עוד יצויין כי מאחר והעבודה מבוצעת על מנופים גבוהים, נידרשתי לעלייה על סולמות ומשכתי את הגוף עם הידיים כלפי מעלה לצורך הטיפוס בגובה של 60-100 מטרים. 9. בעת בניית המנוף, אני מקבל מהצד את החלק שעליי להרכיב ומרכיב אותו לגובה, ולכן אני עובד זמן ממושך עם הידיים מעל גובה כתפיים, לרבות עם הכלים הרוטטים. 10. את העבודה ביצעתי באופן קבוע ויומיומי משך כל שנות עבודתי. 11. אבקש לציין כי ידי הדומינאנטית היא יד ימין אך אני מבצע את עבודתי תוך שימוש בשתי הידיים. 12. בשל תנאי עבודתי, התחלתי לסבול מכאבים בכתף שמאל..."
עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי גירסתו לא נסתרה:
"אתה אומר שהיית מנהל צוות. מה התפקיד של מנהל צוות? ת. לארגן את כל העבודה. ש. לחלק הוראות? ת. גם להיות עם הצוות, אני מארגן את העבודה, אם צריך להרכיב את המנוף באתר בנייה או לחלופין לפרק אותו או להתעסק איתו, להגביה או להנמיך אותו, יש כל מני דברים שצריך לעשות. כמובן שאני נמצא עם הצוות למעלה. ש. תספר על יום עבודה טיפוסי שלך. ת. מגיע בבוקר עם הצוות לשטח, לאתר הבניה. ש. כמה אנשים יש לך בצוות? ת.6 אנשים, ברוב הזמן. אני מסתייע עם מנוף נייד שזה מנופי אבי, שהוא עומד במיגרש, זה המנוף הנייד. מתחילים להגיע סמיטריילרים עם חלקים, פורקים אותם לרצפה, לאדמה, ואז מתחילים להניף אותם עם מנופי אבי ומחברים את המנוף ומקימים אותו. ש. אתה זוכר שנתת עדות בפני חוקר ביטוח לאומי? ת. כן. ש. האם זו החתימה שלך? ת. כן. ש. נשאלת על כמה אנשים אתה אחראי בצוות והשבת בסביבות 35 ועכשיו אתה אומר 6. ת. השאלה שנשאלה פה לפני כן זה כשהלכנו להקים את המנוף. 35 עניתי לו, כשהוא היה אצלי במיגרש, בבית המלאכה, ושם יש כ- 35 איש, שזה גם מסגרים ועוד בעלי מיקצוע. זה כמות העובדים שיש לנו באופן כללי. הוא היה אצלי והראיתי לו. ש. מגיע המשאית, אתם פורקים את החלקים של המנוף ואז מתחילים להרכיב אותו על הריצפה? ת. לא. מרכיבים אותו לגובה ובונים את המנוף ומכינים אותו לעבודה. ש. כמה זמן לוקח לבנות מנוף? ת. בין יומיים לשלושה. ש. כמה אנשי צוות עובדים על מנוף אחד? ת.6. ש. תפקידך היה להיות אחראי עליהם? ת. כן. ש. מה זה אומר להיות אחראי? ת. ללוות את הצוות בכל השלבים, מה החלק שצריך לשים עכשיו, איך להרכיב אותו, להמשיך לטפס, אתה נמצא בכל השלבים של המנוף, זה כמו לגו שצריך לחבר אותם, חלקים חלקים שצריך להרכיב אותו או עם פינים, או עם כלים שונים וכל פעם זה משתנה לפי סוג המנוף. ש. כל כמה ימים היית מרכיב מנוף? ת. בשבוע זה יוצא בממוצע פעם וחצי, כלומר מנוף וחצי בשבוע. כשאין הרכבה של מנוף או פירוק, יש הגבהה, להגביה אותו או להנמיך אותו וכמובן לתת שירות תיקונים. ש. כראש צוות אתה עושה את אותה עבודה כמו שאר הפועלים בצוות? ת. אותו דבר" (ר' עמ' 3-4 לעדותו).
די בכך כדי להקים את התשתית העובדתית של פגיעה בכתף על דרך המקרוטראומה אשר מצדיקה מינויו של מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כמרכיב מנופאים לפגיעה בכתף שמאל
סוף דבר
ממכלול האמור שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנידרש כדי להוכיח את תביעתו.
...
שוכנענו ממכלול התיאור של התובע, שעולה בקנה אחד הן עם תצהיר התובע, חקירתו הנגדית שנתמכה גם בעדותו של מר גורליק ויצ'סלב שעבד עם התובע שנים רבות, כי אכן ניתן לבודד את הפעולות שביצע התובע בצורה חוזרת מספר רב של פעמים במהלך כל יום – את פעולת הרמת היד מעל גובה הכתף.
די בכך כדי להקים את התשתית העובדתית של פגיעה בכתף על דרך המיקרוטראומה אשר מצדיקה מינויו של מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כמרכיב מנופאים לפגיעה בכתף שמאל
סוף דבר
ממכלול האמור שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח את תביעתו.
משכך שוכנענו כי יש למנות מומחה רפואי לשאלת הקשר הסיבתי.
